פני יהושע/בבא קמא/יט/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב קל, אולי בעתיד נמצא דרך לשתול עוגנים לד"ה) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
<big>בתוספות | <big>בתוספות</big> בד"ה ובהא קמיפלגי וכו' ותימא מנ"ל דפליגי וכו' עכ"ל.''' יש להקשות דמאי מקשו התוס' דהא עיקר כוונת הש"ס אינו אלא לפשוט האיבעי' דרבא וא"כ כ"ש אם נאמר דלא פליגי דרמי בר יחזקאל איירי בדאייעד ורב בדלא אייעד א"כ כ"ש דאיפשט בעיא דרבא דיש העדאה לצרורות כן הקשה מהר"ן לב וכן הוא בחדושי מהר"י גלאנטי ולי נראה דלק"מ דתוס' מקשו שפיר דודאי מוכח מסוגית הש"ס עצמו שרצה לומר דוקא דאיבעי דרבא היא פלוגתא דתנאי דאלת"ה אלא שרוצה לפשוט עכ"פ איבעי דרבא א"כ קשה אמאי מייתי הש"ס כלל ההיא דאמרי בי רב דאמר דצרורות משלם חצי נזק כדי להקשות אדרמי בר יחזקאל דאמר נזק שלם ותיפוק ליה דמשנתינו היא דצרורות משלם ח"נ וא"כ ה"ל להקשות דרמי בר יחזקאל אמתניתין ולפשוט מתוך כך בעיא דרבא א"ו שרוצה הש"ס להוכיח דוקא דבעיא דרבא היא פלוגתא דתנאי לכך לא מייתי ממתני' דלא מוכח מינה דס"ל אין העדאה לצרורות אלא הא דקתני ח"נ איירי בדלא אייעד לכך מייתי ההיא דאמרי בי רב דודאי פליגי אדרמי בר יחזקאל נמצא לפ"ז מקשו התוס' שפיר דאכתי מנ"ל דפליגי וא"כ מאי אולמא האי דאמרי בי רב ממתני' דכיון דגם מדרב לא מוכח שום פלוגתא טפי ה"ל לאתויי ממתני' ותירצו שפיר ודו"ק: | ||
<big>בגמרא</big> '''תפשוט ליה מדרבא דבעי רבא יש העדאה וכו' מכלל דאין שינוי כלל.''' פירש רש"י כאן כל' השני דלעיל אבל מ"מ נ"ל ליישב דלל' ראשון נמי א"ש דע"כ מוכח מדרבא דס"ל אין שינוי דאף על גב דרבא בכי אורחא מיבעיא ליה מ"מ חזינן דעיקר הספק הוא אי לקרן מדמינן לה ואם נאמר דיש שינוי לרביע נזק ע"כ דלא לקרן מדמינן לה דהא עיקר של קרן משונה ואפ"ה ח"נ הוא דמשלם א"ו דס"ל לרבא אין שינוי ומספקא ליה שפיר אם לקרן מדמינן לה או לרגל כן נ"ל: | <big>בגמרא</big> '''תפשוט ליה מדרבא דבעי רבא יש העדאה וכו' מכלל דאין שינוי כלל.''' פירש רש"י כאן כל' השני דלעיל אבל מ"מ נ"ל ליישב דלל' ראשון נמי א"ש דע"כ מוכח מדרבא דס"ל אין שינוי דאף על גב דרבא בכי אורחא מיבעיא ליה מ"מ חזינן דעיקר הספק הוא אי לקרן מדמינן לה ואם נאמר דיש שינוי לרביע נזק ע"כ דלא לקרן מדמינן לה דהא עיקר של קרן משונה ואפ"ה ח"נ הוא דמשלם א"ו דס"ל לרבא אין שינוי ומספקא ליה שפיר אם לקרן מדמינן לה או לרגל כן נ"ל: | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
<big>שם</big> '''בגמ' רב אשי כרבנן מוקי לה ובעי הכי וכו' עיין מ"ש מזה במשנה דהמשך לשון המשנה מורה לב' פנים לכך בעי רב אשי: | <big>שם</big> '''בגמ' רב אשי כרבנן מוקי לה ובעי הכי וכו' עיין מ"ש מזה במשנה דהמשך לשון המשנה מורה לב' פנים לכך בעי רב אשי: | ||
<big>בפרש"י | <big>בפרש"י</big> היתה מהלכת בחצר הניזק מליאה צרורות וכו' או דלמא השתא מיהא מחמת ביעוט קא מנתזה וא"ת יש שינוי לצרורות לרביע נזק הא רביע נזק משלמא עכ"ל.''' קצת קשה מי דחקו לרש"י לפרש דלענין רביע נזק בעיא ליה שהיא בעיא דלא איפשטא לעיל בסמוך ולא ניחא ליה לפרש דאיבעי ליה אי הוה תולדה דקרן ומשלם מגופו אי הוי כצרורות בעלמא ומשלם מעליה ואף ע"ג שגם זה הוא בעיא דרבא לעיל אי צרורות מגופו משלם או מעליה ולא אפשוט בשמעתין מ"מ אמרינן לעיל בריש פ"ק דלרבא הוא דמיבעיא ליה ולרב פפא פשיטא ליה והסכמת כל הפוסקים כרב פפא כמ"ש שם וא"כ ניחא לן טפי לאוקמי האי איבעי' דהני אמוראי אליבא דהלכתא אבל בעיא דרב אשי משמע להדי' דלגמרי לא איפשט' וא"כ נראה דוחק לומר דהני אמוראי דהכא דמיבעי' להו בבעטה והתיזה בדרך אם תמצא לומר קאמר דאל"כ תפשוט בעיא דרב אשי וכן תוס' שכתבו ואין לפרש דאיירי בר"ה וכו' משמע דאי הוי אפשר לאוקמי דלענין ר"ה מיבעיא ליה הוי מוקמי ליה בהכי ולא ברביע נזק שהיא בעיא דרב אשי וא"כ אמאי לא מפרשי דלענין לשלם מעליה מיבעיא ליה ויש ליישב בדוחק וצ"ע: | ||
<big>בגמרא</big> '''היתה מהלכת בר"ה ובעטה והתיזה והזיקה מהו לקרן מדמינן לה וכו' כן הוא הגירס' בדפוס ווינציא"ה דגרסינן ובעטה והתיזה וכן נראה מלשון רש"י שלפנינו בתחילת דבריו שכתב לקרן מדמינן לה הואיל ובעטה וכו' עכ"ל.''' וכן בסמוך התיזה בר"ה כתב רש"י כי אורחא משמע דעד האידנא לא איירי בכי אורחא אלא ע"י שינוי וכן נראה מלשון מהרש"א אבל מהר"ם והת"ח הגיהו דל"ג ובעטה אלא היתה מהלכת בר"ה והתיזה והזיקה מהו וכן מוכח מסוגית הש"ס אח"ז וכ"נ שזו הגירסא הנכונה דאי בבעטה והתיזה לא הוי קאמר מסתברא תולדה דרגל הוא דהא בשמעתין דלעיל משמע דע"י שינוי ודאי תולדה דקרן הוא וכן נראה מלשון רש"י בסוף עמוד בד"ה והזיקה ע"ש וא"כ צ"ל שיש גמגום בלשון רש"י מאיזה תלמיד טועה וכן נראה מלשון הרא"ש וכ"כ הראב"ד והשיג על הרמב"ם אלא שהרב המגיד כתב שאף גירסת הרמב"ם כן ומה שנסתפק הרמב"ם בצרורות ע"י שינוי אי חייב בר"ה והעלה שהוא ספיקא דדינא היינו משום דס"ל דתליא בבעיא דרב אשי אי יש שינוי בצרורות: | <big>בגמרא</big> '''היתה מהלכת בר"ה ובעטה והתיזה והזיקה מהו לקרן מדמינן לה וכו' כן הוא הגירס' בדפוס ווינציא"ה דגרסינן ובעטה והתיזה וכן נראה מלשון רש"י שלפנינו בתחילת דבריו שכתב לקרן מדמינן לה הואיל ובעטה וכו' עכ"ל.''' וכן בסמוך התיזה בר"ה כתב רש"י כי אורחא משמע דעד האידנא לא איירי בכי אורחא אלא ע"י שינוי וכן נראה מלשון מהרש"א אבל מהר"ם והת"ח הגיהו דל"ג ובעטה אלא היתה מהלכת בר"ה והתיזה והזיקה מהו וכן מוכח מסוגית הש"ס אח"ז וכ"נ שזו הגירסא הנכונה דאי בבעטה והתיזה לא הוי קאמר מסתברא תולדה דרגל הוא דהא בשמעתין דלעיל משמע דע"י שינוי ודאי תולדה דקרן הוא וכן נראה מלשון רש"י בסוף עמוד בד"ה והזיקה ע"ש וא"כ צ"ל שיש גמגום בלשון רש"י מאיזה תלמיד טועה וכן נראה מלשון הרא"ש וכ"כ הראב"ד והשיג על הרמב"ם אלא שהרב המגיד כתב שאף גירסת הרמב"ם כן ומה שנסתפק הרמב"ם בצרורות ע"י שינוי אי חייב בר"ה והעלה שהוא ספיקא דדינא היינו משום דס"ל דתליא בבעיא דרב אשי אי יש שינוי בצרורות: | ||
גרסה מ־10:11, 4 במאי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בתוספות בד"ה ובהא קמיפלגי וכו' ותימא מנ"ל דפליגי וכו' עכ"ל. יש להקשות דמאי מקשו התוס' דהא עיקר כוונת הש"ס אינו אלא לפשוט האיבעי' דרבא וא"כ כ"ש אם נאמר דלא פליגי דרמי בר יחזקאל איירי בדאייעד ורב בדלא אייעד א"כ כ"ש דאיפשט בעיא דרבא דיש העדאה לצרורות כן הקשה מהר"ן לב וכן הוא בחדושי מהר"י גלאנטי ולי נראה דלק"מ דתוס' מקשו שפיר דודאי מוכח מסוגית הש"ס עצמו שרצה לומר דוקא דאיבעי דרבא היא פלוגתא דתנאי דאלת"ה אלא שרוצה לפשוט עכ"פ איבעי דרבא א"כ קשה אמאי מייתי הש"ס כלל ההיא דאמרי בי רב דאמר דצרורות משלם חצי נזק כדי להקשות אדרמי בר יחזקאל דאמר נזק שלם ותיפוק ליה דמשנתינו היא דצרורות משלם ח"נ וא"כ ה"ל להקשות דרמי בר יחזקאל אמתניתין ולפשוט מתוך כך בעיא דרבא א"ו שרוצה הש"ס להוכיח דוקא דבעיא דרבא היא פלוגתא דתנאי לכך לא מייתי ממתני' דלא מוכח מינה דס"ל אין העדאה לצרורות אלא הא דקתני ח"נ איירי בדלא אייעד לכך מייתי ההיא דאמרי בי רב דודאי פליגי אדרמי בר יחזקאל נמצא לפ"ז מקשו התוס' שפיר דאכתי מנ"ל דפליגי וא"כ מאי אולמא האי דאמרי בי רב ממתני' דכיון דגם מדרב לא מוכח שום פלוגתא טפי ה"ל לאתויי ממתני' ותירצו שפיר ודו"ק:
בגמרא תפשוט ליה מדרבא דבעי רבא יש העדאה וכו' מכלל דאין שינוי כלל. פירש רש"י כאן כל' השני דלעיל אבל מ"מ נ"ל ליישב דלל' ראשון נמי א"ש דע"כ מוכח מדרבא דס"ל אין שינוי דאף על גב דרבא בכי אורחא מיבעיא ליה מ"מ חזינן דעיקר הספק הוא אי לקרן מדמינן לה ואם נאמר דיש שינוי לרביע נזק ע"כ דלא לקרן מדמינן לה דהא עיקר של קרן משונה ואפ"ה ח"נ הוא דמשלם א"ו דס"ל לרבא אין שינוי ומספקא ליה שפיר אם לקרן מדמינן לה או לרגל כן נ"ל:
בגמרא או דלמא היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט ח"נ וכו' וסומכוס היא עכ"ל. ויש לדקדק למאי דס"ד דמתני' לא איירי אלא בהזיקה בביעוט או בצרורות מחמת ביעוט דהוו תרווייהו תולדה דקרן וא"כ אמאי נקט להו גבי רגל ויש ליישב בדוחק דלפ"ז יהיה המשך לשון המשנה כן כיצד הרגל מועדת דוקא כשהזיקה דרך הלוכה אבל בביעוט או בצרורות מחמת ביעוט אע"ג דדמיא לרגל אפ"ה אינו משלם אלא ח"נ דלא הוי תולדה דידה אלא דקרן. ועי"ל דנקט להו משום דבעי לאשמעי' בסיפא דבכח כחו כגון בדרסה על הכלי וניתז ממנו שבר אפי' סומכוס מודה דאע"ג דהוי תולדה דרגל אפ"ה אינו משלם אלא ח"נ והיינו לפי מאי דס"ד השתא דסומכוס מודה בה אלא לבסוף פריך הש"ס אלא הא דבעי רב אשי וכו' וק"ל:
שם בגמ' רב אשי כרבנן מוקי לה ובעי הכי וכו' עיין מ"ש מזה במשנה דהמשך לשון המשנה מורה לב' פנים לכך בעי רב אשי:
בפרש"י היתה מהלכת בחצר הניזק מליאה צרורות וכו' או דלמא השתא מיהא מחמת ביעוט קא מנתזה וא"ת יש שינוי לצרורות לרביע נזק הא רביע נזק משלמא עכ"ל. קצת קשה מי דחקו לרש"י לפרש דלענין רביע נזק בעיא ליה שהיא בעיא דלא איפשטא לעיל בסמוך ולא ניחא ליה לפרש דאיבעי ליה אי הוה תולדה דקרן ומשלם מגופו אי הוי כצרורות בעלמא ומשלם מעליה ואף ע"ג שגם זה הוא בעיא דרבא לעיל אי צרורות מגופו משלם או מעליה ולא אפשוט בשמעתין מ"מ אמרינן לעיל בריש פ"ק דלרבא הוא דמיבעיא ליה ולרב פפא פשיטא ליה והסכמת כל הפוסקים כרב פפא כמ"ש שם וא"כ ניחא לן טפי לאוקמי האי איבעי' דהני אמוראי אליבא דהלכתא אבל בעיא דרב אשי משמע להדי' דלגמרי לא איפשט' וא"כ נראה דוחק לומר דהני אמוראי דהכא דמיבעי' להו בבעטה והתיזה בדרך אם תמצא לומר קאמר דאל"כ תפשוט בעיא דרב אשי וכן תוס' שכתבו ואין לפרש דאיירי בר"ה וכו' משמע דאי הוי אפשר לאוקמי דלענין ר"ה מיבעיא ליה הוי מוקמי ליה בהכי ולא ברביע נזק שהיא בעיא דרב אשי וא"כ אמאי לא מפרשי דלענין לשלם מעליה מיבעיא ליה ויש ליישב בדוחק וצ"ע:
בגמרא היתה מהלכת בר"ה ובעטה והתיזה והזיקה מהו לקרן מדמינן לה וכו' כן הוא הגירס' בדפוס ווינציא"ה דגרסינן ובעטה והתיזה וכן נראה מלשון רש"י שלפנינו בתחילת דבריו שכתב לקרן מדמינן לה הואיל ובעטה וכו' עכ"ל. וכן בסמוך התיזה בר"ה כתב רש"י כי אורחא משמע דעד האידנא לא איירי בכי אורחא אלא ע"י שינוי וכן נראה מלשון מהרש"א אבל מהר"ם והת"ח הגיהו דל"ג ובעטה אלא היתה מהלכת בר"ה והתיזה והזיקה מהו וכן מוכח מסוגית הש"ס אח"ז וכ"נ שזו הגירסא הנכונה דאי בבעטה והתיזה לא הוי קאמר מסתברא תולדה דרגל הוא דהא בשמעתין דלעיל משמע דע"י שינוי ודאי תולדה דקרן הוא וכן נראה מלשון רש"י בסוף עמוד בד"ה והזיקה ע"ש וא"כ צ"ל שיש גמגום בלשון רש"י מאיזה תלמיד טועה וכן נראה מלשון הרא"ש וכ"כ הראב"ד והשיג על הרמב"ם אלא שהרב המגיד כתב שאף גירסת הרמב"ם כן ומה שנסתפק הרמב"ם בצרורות ע"י שינוי אי חייב בר"ה והעלה שהוא ספיקא דדינא היינו משום דס"ל דתליא בבעיא דרב אשי אי יש שינוי בצרורות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |