עריכת הדף "בבלי/ברכות/ו/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
וכולהו כתיבי באדרעיה: אמר רבין בר רב 
אדא<ref>בכ"י פאריז "אמר רבין בר רב אדא" ליתא, וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר רבי<ref>בכי"מ '''ואמר''' רבין בר רב אדא אמר '''ר'''' יצחק, וכ"ה באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> יצחק כל הרגיל לבא לבית 
הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל<ref>בכי"מ '''ועבר עליו''' יום אחד '''["שלא בא"]''' הקב"ה '''שואל''' בו, וכ"ה בראב"ן סי' קכ"ח. ובאה"ת ויום א' לא בא הקב"ה שואל בו וכ"ה בכד בקמח ערך תפלה {{ממ|דק"ס}}.</ref> בו 
שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/נ#י|מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו 
אשר הלך חשכים ואין נוגה לו]] {{הערה|'''ואם''' לדבר מצוה {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}אם לדבר 
מצוה הלך נוגה לו<ref>בכי"מ לדבר מצוה הלך '''יבטח בשם ה' וישען באלהיו''' ואם וכו', וכן העתיק באגודה אם לד"מ הלך ישען בשם אלהיו (וצ"ל כבכ"י). ובאה"ת ובראב"ן שם ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"ב פ"ג הגי' נוגה לו ויבטח בשם ה'. וב{{ממק|בית נתן}} וכן בילקוט ישעיה נ' הגי' חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם ה' וישען באלהיו אם לדבר מצוה הלך נוגה כו'. וגי' הכ"י ישרה וגי' הדפוס אינו מדוקדק {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואם לדבר הרשות הלך 
אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא<ref>בכי"מ "יבטח בשם ה'" ליתא והגי' מ"ט '''דאין נוגה לו''' משום דהו"ל לבטוח, וכ"ה בב"נ. ומה דליתא "יבטח בשם ה'" ליתא גם בילקוט ובאה"ת ובראב"ן ובמנוה"מ שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> משום 
דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח: אמר 
ר' יוחנן בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא 
מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנא' [[תנ"ך/ישעיה/נ#ב|מדוע 
באתי ואין איש קראתי ואין עונה]]. א"ר חלבו 
אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו 
אלהי אברהם בעזרו<ref>מהר"ש קלוגר פי' שאם הצליח לקבוע מקום מוכח שאלקי אברהם בעזרו, אבל ברי"ף הגירסא אלקי אברהם '''יהיה''' בעזרו וכ"ה ברוב הראשונים {{ממ|חומת אש}}.</ref> וכשמת אומרים לו אי 
עניו אי חסיד<ref>בכי"מ אומרים '''עליו''' [וכ"ה בב"נ] '''הי חסיד הי עניו''', וכ"ה בע"י וברא"ש ובראב"ן סי' קכ"ט ובס' הסדרים לרש"י הל' ק"ש וכן העתיק הרא"ה להלכות הרי"ף וכ"ה לשון הגמ' בסנהדרין י"א א' ובסוטה מ"ח ב' (ואף אצל שמואל הקטן שם כתוב בכ"י אי חסיד אי עניו). וכבר אמרו בע"ז כ' ב' חסידות מביאה לידי ענוה (אבל בתר"י כאן הביא הגי' ענוה מביאה לידי חסידות) {{ממ|דק"ס}}.</ref> מתלמידיו<ref>באה"ת הגי' '''תלמידו''' של אברהם כו' {{ממ|דק"ס}}. בכ"י פאריז '''אי תלמידיו''', וצ"ל תלמידו {{ממ|דק"ס בהשלמות}}.</ref> של אברהם אבינו 
ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום<ref>בכי"מ ואברהם '''מנלן''' דקבע מקום '''לתפלתו''', וכ"ה "לתפלתו" בב"נ ובילקוט שם ובראב"ן סי' קכ"ט ובאו"ז הל' תפלה סי' ק"ה. ובד' שונצינו ליתא גם מלת "מקום" {{ממ|דק"ס}}.</ref> דכתיב 
[[תנ"ך/בראשית/יט#כז| וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד 
שם]] ואין עמידה אלא תפלה שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קו#ל|ויעמוד 
פינחס ויפלל]]: אמר רבי חלבו אמר רב הונא 
היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה 
אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל 
מצוה למרהט שנא'{{הערה|שנאמר '''ונדעה''' נרדפה {{ממ|הגהות הב"ח}}. בכי"מ אלא '''כי נפיק''' אבל '''כי עייל ["כ"ש דפסע ל"א"]''' מצוה למרהט שנא' '''ונדעה''' נרדפה, וכ"ה כי נפיק כו' בפסקי רי"ד. ובילקוט הושע ו' הגי' '''בדנפיק בדעייל''' וכ"ה ברי"ף (והרא"ה העתיק '''כי נפיק''' כו') וברא"ש (ועי' [[מעדני יום טוב/ברכות/א|מעיו"ט]]) ובאו"ז שם ובאגודה. וכ"ה כ"ש דפסע בראב"ן שם, ובע"י הגי' '''כ"ש דרהיטנא''' וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"א, וגי' הדפוס נוח יותר {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}הפמ"ג ב[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/צ#כה|או"ח סי' צ' א"א סקכ"ה]] נקט מסברא דדוקא לרוץ בלא פסיעה גסה אבל פסיעה גסה אפי' במקום מצוה אסור דשכיח היזקא שנוטלת ממאור עיניו {{ממ|וסיים שם שבמהרש"א בעין יעקב לא משמע כן, ונ"ל דכוונתו למשה"ק מהרש"א דאף רב הונא לא אמר אלא היוצא ומה הוסיף אביי והנה מרב הונא הוה שמעינן דלהכנס שרי פסיעה גסה דהא בזה קמיירי וש"מ דזהו נמי כוונת אביי}}. ומצאתי בראב"ן ובפסקי ריא"ז גרסו אבל למיעל '''כל שכן דפסע''', וכ"ה בספר כללי המצות לר"י גיקטילא וכן פסק בספר והזהיר ריש פרשת בשלח לגבי לילך פסיעה גסה לדבר הלכה. וברא"ה הגירסא אבל '''כי עייל מצוה קא עביד''', וגם זה משמע דשרי פסיעה גסה {{ממ|חומת אש}}. {{ש}}כגי' הדפוס "מצוה למרהט" כ"ה גם בכ"י מינכן פריס וג' כת"י גניזה. וכגי' גליון כי"מ וראב"ן "כ"ש דפסע" כ"ה בכ"י פירנצה וכת"י גניזה אחד, וכעי"ז נוסף בכ"י פריס. וכגי' הע"י ומנוה"מ "כ"ש דרהיטנא" כ"ה בב"נ וב' כת"י הגניזה [כנ' מייצגים ענף נוסח לעצמן].}} [[תנ"ך/הושע/ו#ג|נרדפה לדעת את ה']] 
אמר רבי זירא<ref>ב{{ממק|בית נתן}} הגי' ר' '''זביד''' וכ"ה בע"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא 
קא מחליין{{הערה|קא '''מחללין''' רבנן {{ממ|הגהות הב"ח}}. בכי"מ חזינא '''לצורביה מרבנן''' דקא רהטי '''בשבתא לבי מדרשא''' אמינא קא '''מחללי''' {{ממ|דק"ס}}.}} רבנן שבתא כיון דשמענא להא דרבי תנחום<ref>בכי"מ כיון '''דשמעית''' להא '''דאמר ר'''' תנחום {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ר יהושע בן לוי 
לעולם ירוץ אדם {{הערה|'''לדבר הלכה.''' נ"ב גי' הרי"ף והרא"ש '''מצוה''' {{ממ|הגהות הגר"א}}.}}לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' [[תנ"ך/הושע/יא#י|אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו']]{{הערה|כאריה '''ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים''' אנא נמי רהיטנא {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} אנא נמי רהיטנא: <ref>בכי"מ '''זרב טש אף סימן''' א"ר זירא, סי' הוא לשמות האומרים. זירא. רבא. אביי. זוטרא. ששת. אשי. פפא (או ספרא כמו שהוא בשאילתות פ' בראשית). וע"כ הגהתי מה שהסברתי מדעתי איך היה כתוב במקום הגרד. וב{{ממק|בית נתן}} הסדר א"ר זירא אגרא דכלה (ועי' [[תוספות הרא"ש/{{כאן}}|תו' הרא"ש]]) אמר אביי אגרא דפרקא אמר רבא אגרא דשמעתא אגרא דבי טמיא א"ר ששת אגרא דתעניתא אגרא דהספידא אגרא דבי הלולא וכ"ה בע"י מלבד השנים הראשונים. ובאה"ת הסדר א"ר אשי אגרא דתעניתא אמר מר זוטרא אגרא דהספדא ואגרא דבי הלולא. והגירסות משונות מאוד בשאילתות שם ובפסקי רי"ד {{ממ|דק"ס}}.</ref>אמר 
ר' זירא אגרא דפרקא רהטא אמר אביי אגרא דכלה דוחקא אמר רבא אגרא דשמעתא סברא<ref>בכי"מ אמר רבא אגרא דשמעתא כו' אמר אביי אגרא דכלה כו' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' לעיל בסמוך.</ref> אמר רב פפא 
אגרא דבי טמיא<ref>בכי"מ א"ר פפא (וכתוב על הגרד ונראה לעין כי היה כתוב '''מר זוטרא''') אגרא דבי טמיא, ובגליון ג"א '''דבי טעמא''', וכ"ה מר זוטרא אגרא דבי טמיא בת' גאונים קדמונים סי' ע"ד ובפסקי רי"ד. וכ"ה דבי טעמא בת' הגאונים שם ובהל' אבל לרי"ץ גיאת ד' ס"ז ועי' מ"ק ד' י"ח א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> שתיקותא אמר מר זוטרא<ref>בכי"מ כתוב על הגרד ואולי היה כתוב '''רב ששת''', וכ"ה בפסקי רי"ד {{ממ|דק"ס}}. בכ"י פאריז אמר '''רב שישת''', וכ"ה בכל המס' ביו"ד אחר השי"ן {{ממ|דק"ס בהשלמות}}.</ref> אגרא דתעניתא צדקתא אמר רב ששת<ref>בכי"מ א"ר '''אשי''' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' בתחילת הסוגיא.</ref> אגרא דהספדא דלויי אמר 
רב אשי<ref>בכי"מ אמר '''רבינא''' וכתוב על הגרד ואולי היה כתוב '''רב פפא''' {{ממ|דק"ס}} ראה הע' בתחילת הסוגיא.</ref> אגרא דבי הלולי מילי<ref>המאמר האחרון מובא בארבעה עדי נוסח ללא שם האומר {{ממ|כת"י אוקספורד 366; קמבריג' 75.22 T-S AS; הגדות התלמוד; עין יעקב}} ובחמשה עדי נוסח חסר מאמר זה לגמרי {{ממ|כת"י פירנצה 7 [הושלם בגליון בלי שם בעל המאמר]; קמבריג' T-S F 1(2).83 [הושלם בגליון בלי שם בעל המאמר]; שאילתות דרב אחאי גאון פרשת בראשית שאילתא א לגירסת רוב כת"י, ראה מהדורת מירסקי חלק א עמ' כא; ראבי"ה חלק א סי' יג; פסקי הרי"ד}}. לאידך, בחמשה כת"י וכמה עדי נוסח אחרים מופיע המאמר עם שמו של בעל המאמר. גם רס"ג בפירושו לברכות {{ממ|גנזי ירושלים, א, עמ' ריד}} מביא מאמר זה. פורום אוצה"ח.</ref> :<ref>בכי"מ '''א"ר חלבו''' א"ר הונא, והיא הגי' האמיתית דכולהי מימרי דר' חלבו א"ר הונא נינהו וכ"ה בב"נ ובע"י ובאה"ת ובילקוט תהלים י"ב וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד וצ"ל ואמר ועי' [[צל"ח/{{כאן}}|צל"ח]] {{ממ|דק"ס}}. וככי"מ וב"נ כ"ה גם בכ"י פריס וכל קטעי הגניזה, וליתא רק בנדפס וכ"י פירנצה. וכהגהת דק"ס ואמר ר' חלבו כ"ה בקטע גניזה {{ממ|CUL: T-S F 1(2).83}} שנתברר שמייצג ענף לעצמו, וכ"ה בקטע הגורס דומה לכ"י מינכן ופריס, וכ"ה בקטע כריכה וויען ועוד קטע גניזה.</ref>אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יב#ט|סביב 
רשעים יתהלכון]]<ref> בגליון כי"מ נוסף '''כרום זלות לבני אדם''', וכ"ה בב"נ ובע"י אבל מרש"י ד"ה כרום משמע דלא הוה גריס ליה {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}וגי' זו יותר נכונה מהכתוב בספרים שלנו שלא נזכר כ"א רישא דקרא ולא יש שם שום רמז שמדבר בענין תפלה. אבל מסיפא דקרא כרום זלות לבני אדם דרשו לקמן אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ופירש"י כגון תפלה מוכח שפיר {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. וכ"ה בקטע גניזה המייצג ענף לעצמו ובכ"י פירנצה, וכ"ה בקטע כריכה וויען ועוד ב' קטעי גניזה.</ref> אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן 
בה ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה 
כטייעא<ref>בכי"מ חלף '''ההוא טייעא חזייה''', וכ"ה ברש"י וברי"ף וברא"ש ובאגודה וכ"ה האמת דלאו בר מיתה הוה ועי' [[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}|מהרש"א]] ודבריו דחוקים {{ממ|דק"ס}} וע"ע {{ממק|בית נתן}}. אבל בכ"י פירנצה וב"נ וקטע וויען ורוב קטעי הגניזה (ה') אי' אליהו.</ref> א"ל כדו בר<ref>בכי"מ א"ל '''בדו''' בר וכ"ה בערוך ערך בדובר והיא תיבה אחת ועי' תר"י ובתו' ר"י כ"י כתב והערוך גורס בדבד בדל"ת ופי' אחוריך בלשון ערבי {{ממ|דק"ס}}. בס' המכתם גרס בדו בר שקלת קמי מרך, ופירש שקרן רשות נטלת מאדוניך {{ממ|חומת אש}}. ובתשובה מרב שרירא גאון אי' בזה"ל לא שרי ליה מן שמיא למיקם '''פדיבר''' (בכתה"י אי' "בדובר" אבל כנ' הוגה ע"ג "פדיבר") מן מריה, כך אנו גורסין ודקדוקו בדובר, ועיקרה מלשון ישמעלים שהרי מפורש דטייעא אמרה, ופירושו בלשון ישמעאל מסתדבר לכאלקה לפי שהיה עומד אחורנית לבית הכנסת, עכ"ל פי' למה אתה פונה עורף קמיה מריה. ובעוד תשובת גאון אי' '''פדובר''' ופי' כלפי בר שהוא חוץ למחיצה, וכ"ה גי' זו בלקוטי גאונים וב' קטעי גניזה {{ממ|ע"פ תלמודם של גאונים עמ' 204 ואילך, עיי"ש}}. אחד מקטעי גניזה אלו נתברר שגורס ענף לעצמו, וכאן גורס '''פאדו בר'''.</ref> קיימת קמי מרך שלף ספסרא וקטליה<ref>בכי"מ '''שקל''' ספסירא וקטליה '''ואי' דא' שלף ספסירא ופסקיה לרישיה'''. ואי' דא', צ"ל ואי' דגרסי. וכ"ה גי' הרי"ף והרא"ש {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל ההוא מרבנן<ref>בכי"מ '''אמרו''' ליה '''רבנן''', וכ"ה בב"נ ובע"י ובילקוט שם אבל בכולם הגי' ר' ביבי סתם וכן באה"ת ר' ביבי סתם {{ממ|דק"ס}}.</ref> לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב 
ביבי לרב נחמן בר יצחק<ref>בכי"מ ואמרי לה '''לרב''' ביבי '''בר רב נחמן''', ובגליון '''רב ביבי בר אביי לרב נחמן'''. נר' כי גי' הכ"י גי' מוטעת היא דלא נמצא עוד רב ביבי בר' נחמן. וכגי' הגליון דאמר לר"נ סתם כ"ה גם בב"נ ובע"י. ובאה"ת הגי' ואמרי לה לר"נ והשאר ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> מאי [[תנ"ך/תהלים/יב#ט|כרום זלות לבני אדם]] אמר ליה אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם 
מזלזלין בהן ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום שנאמר כרום 
זלות לבני אדם<ref>בנוסחת ה{{ממק|בית נתן}} ליתא "שנא' כרום זלות לבני אדם" [וכ"ה בחכמת מנוח, ב"נ] וכן ליתא בילקוט שם ובאמת הוא קשה להבינו והגמ' אייתי לדר' יוחנן ור"א לפרושי מאי כרום {{ממ|דק"ס}}.</ref> מאי כרום כי אתא רב דימי אמר<ref>בכי"מ אמר '''ר' יוחנן''', וכ"ה באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת<ref>זורחת "עליו" [כנ' כ"ה בדפו"י], באה"ת ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
מתהפך לכמה גוונין ר' אמי ור' אסי דאמרי תרוייהו כאילו נדון בשני דינים אש ומים<ref>בכי"מ "אש ומים" ליתא, וכן ליתא בב"מ ע"ה ב' {{ממ|דק"ס}}.</ref> שנאמר [[תנ"ך/תהלים/סו#יב|הרכבת אנוש 
לראשנו באנו באש ובמים]]: ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו 
לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר [[תנ"ך/מלכים א/יח#לו|ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו']] [[תנ"ך/מלכים א/יח#לז|ענני ה' ענני]] ענני 
שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם<ref>בכי"מ "ויאמר ענני ה' ענני כו' מעשה כשפים הם" ליתא, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת ובילקוט מלכים א' י"ח ונכון הוא דמה ענינו כאן ומהא דלקמן ט' ב' בא לכאן בט"ס {{ממ|דק"ס}}. עיין בס' זהב שיבה דמקשה לפי נוסחתינו בגמ' שלא יאמר מעשה כשפים היכי מוכח מהאי קרא ועש"ב {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> ר' יוחנן<ref>בכי"מ ר' '''נתן''', ובגליון הוגה ר' '''יונתן'''. וכ"ה ר' נתן בב"נ ובע"י ובאה"ת. וכגי' הגליון כ"ה בד' שונצינו ווינציא וכ"ה בחי' אגדות להרשב"א הנדפס בע"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר אף בתפלת ערבית שנאמר [[תנ"ך/תהלים/קמא#ב|תכון 
תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב]] רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר [[תנ"ך/תהלים/ה#ד|ה' בקר תשמע 
קולי בקר אערך לך ואצפה]]<ref>בכי"מ "בקר אערוך לך ואצפה" ליתא, ובגליון '''וכתיב בקר לא עבות'''. האי סיומא בקר אערוך כו' ליתא גם בע"י ובילקוט שם אך גי' הגליון איני יודע פירושו {{ממ|דק"ס}} ועי' [[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}|מהרש"א]].</ref>: וא"ר חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה 
קולות שנאמר [[תנ"ך/ירמיה/לג#יא|קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות]] ואם משמחו<ref>בכי"מ מסעודת חתן '''וכלה''' ואינו '''משמחן''' כו' ואם '''משמחן''', וכ"ה בילקוט ירמיה ז' {{ממ|דק"ס}}.</ref> מה 
שכרו אמר רבי יהושע בן לוי זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות שנאמר [[תנ"ך/שמות/יט#טז|ויהי ביום השלישי בהיות הבקר 
ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו']] [[תנ"ך/שמות/יט#יט|ויהי קול השופר וגו' והאלהים יעננו בקול]]<ref>בכי"מ "וענן כבד על ההר וקול שופר" ליתא, ו"והאלהים יעננו בקול" ליתא (ואיתא בגליון), וכן ליתא בילקוט שם. וט"ס {{ממ|דק"ס}}. אינו ט"ס, אלא ציטט רק תחילת הפסוק והכוונה גם על ההמשך.</ref>. איני 
והא כתיב [[תנ"ך/שמות/כ#יד|וכל העם רואים את הקולת]] אותן קולות דקודם מתן תורה הוו<ref>רואים את הקולות '''ואת הלפידים הנהו''' קולות '''קודם''' מתן תורה הוו (כתוב בס' אלפי מנשה וז"ל עיין רש"י שמפרש דרך דרש ולי נראה דה"פ דלא חשיב אלא אותן קולות דכתיבי קודם מ"ת שהתורה ניתנה בה אבל מאי דכתיב אחר מ"ת לא חשיב דמאי דהוה הוה ע"כ ורש"י פי' כך עפ"י גרסתינו אותן קולות דקודם מתן תורה הוו היינו הנך דאיירי בהו לעיל ופירוש הרב אלפי מנשה יתכן מאד לפי גרסת כ"י הנהו קולות קודם מתן תורה הוו ור"ל הא דאמרינן דעובר בה' קולות היינו שמחשב דוקא הנהו קולות קודם מתן תורה וד"ל) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.
{{ש}}בכי"מ את הקולות '''ואת הלפידים תנא''' אותן קולות דקודם מ"ת הוו ["ל"א '''דמעיקרא'''"]. "תנא" ט"ס. וכגי' הגליון כ"ה באבודרהם בהל' ברכות בברכת נשואין ובמנוה"מ נר ג' כלל ח' ח"א פ"א ובס' המוסר פ"ט ד' צ"ו ב' וכ"ה באה"ת ושם '''הנך קולות מעיקרא הוו'''. ובב"נ הנהו קולות קודם מ"ת הוו {{ממ|דק"ס}}. 
{{ש}}עי' פרש"י, ולכאורה מלשון הגמ' משמע שאלו הן קולות אחרים שהיו קודם מתן תורה ולא בזמן מתן תורה. אבל המעיין שם בפסוקים יראה של"ש לומר שהם קולות אחרים, ומאי דקאמר תלמודא לשון "דקודם מתן תורה" היינו משום שכל הקולות שהזכיר התלמוד לעיל, נכתבו בתורה קודם הדברות אבל פסוק זה כתוב אחריהן, ואהא קאמר תלמודא שפיר דקולות אלו שנכתבו אחר מתן תורה הם הם הקולות שנכתבו קודם מתן תורה. ובדק"ס מצאתי שבכמה מקורות הנוסח "אותן קולות דמעיקרא הוו", ונוסח זה מיושב טפי, ומ"מ נראה שהנוסח המקורי כלפנינו, אלא שמפני שאינו מובן כ"כ וכנ"ל, שינוהו מקצת גאונים ללשון מובנת, וזו תופעה מצויה הרבה {{ממ|רינת אהרן}}.</ref> רבי אבהו אמר כאילו הקריב 
תודה<ref>בכי"מ כאלו '''בנה מזבח והקריב עליו קרבן''' (ותיבת קרבן כתוב על הגרד), וגי' הדפוס עדיפא דלא כתיב בקרא מזבח וקרבן רק מביאים תודה כתיב {{ממ|דק"ס}}.</ref> שנאמר [[תנ"ך/ירמיה/לג#יא|מביאים תודה בית ה']] רב נחמן בר יצחק<ref>בב"נ הגי' ר' '''יוחנן''' אמר כאלו בנה כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר כאילו בנה<ref>בכי"מ '''חורבה''' אחת, וכ"ה באה"ת ובילקוט שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> אחת מחורבות ירושלים שנאמר 
[[תנ"ך/ירמיה/לג#יא|כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה']]: וא"ר חלבו אמר רב הונא כל אדם שיש בו יראת 
שמים<ref>בכי"מ אדם '''שהוא ירא''' שמים '''סוף''' דבריו נשמעין, וכ"ה סוף בב"נ ובאה"ת ובילקוט שלהי קהלת ובס' החסידים סי' י"ג ובנוה"מ נר ד' כלל ג' ח"א פ"ג וכלשון המקרא סוף דבר כו' ופירושו אע"פ שאמרו בשבת קנ"ג א' מר דסנו ליה כולה פומבדיתא משום דמוכח להו מכל מקום קושתא קאי וסוף שדבריו נשמעים וכעין זה הוא בשט"מ {{ממ|דק"ס}}. ועל הגי' "שהוא ירא שמים" עי' בן יהוידע מה שדייק מהגי' שלפנינו.</ref> דבריו נשמעין שנאמר [[תנ"ך/קהלת/יב#יג|סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו']]<ref>בכי"מ את האלהם ירא '''ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> מאי [[תנ"ך/קהלת/יב#יג|כי זה כל האדם]] 
א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל<ref>בב"נ  הגי' א"ר אלעזר כל '''האדם''' כלו כו' וגי' ישרה היא וכ"ה בע"י בשבת ל' ב'. ובאה"ת ליתא "אמר הקב"ה" וכן ליתא בשבת שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד 
כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר'<ref>'''שמעון''' בן עזאי אומר ואמרי לה וכו' (וכמו דאיתה בשבת ג"כ שמעון בן עזאי וכמו שהגיה הגאון ר"י פיק עה"ג ובס' מראה אש כתוב נ"ב עיין במס' אבות רפ"ד בברטנורא וצ"ע וכפי' גי' הכ"י אין כאן צ"ע) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.
בכי"מ ליתא ר' שני הפעמים וכ"ל באוצר הכבוד כ"י, וכ"ה נכון שלא נסמכו וכ"ה בשבת שם וכבר הגיה כן הגרי"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמעון בן זומא<ref>בכ"י פאריז '''חמא''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> אומר כל העולם כולו לא נברא 
אלא לצוות לזה: וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר 
[[תנ"ך/תהלים/לד#טו|בקש שלום ורדפהו]] ואם נתן לו ולא החזיר<ref>בגליון כי"מ ל"א '''כל הרגיל ליתן שלום לחברו ויום אחד לא נתן לו עובר משום בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו שלום ולא החזירו''' נקרא כו' וכן עיקר, וכ"ה במנוה"מ נר ו' כלל ב' ח"א פ"ג ובס' המוסר פ"כ ד' קל"ה ב' ובפ' ד"א הנדפס בס' ראשית חכמה שער ג'. ובאה"ת כתובין שתי הנוסחאות כל הרגיל כו' שלום ורדפהו וכל שיודע בחברו כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> נקרא גזלן שנאמר<ref>בכי"מ ואם נתן לו '''שלום''' ולא החזיר '''לו''' נקרא גזלן שנא' '''א"ר חלבו א"ר הונא עליו הכתוב אומר''' ואתם בערתם, וצ"ל נקרא גזלן שנא' '''ואתם בערתם כו' בבתיכם איכא דאמרי''' א"ר חלבו כו'. ובילקוט ישעיה ג' ובתהילים ל"ג הגי' ולא החזיר לו שלום נקרא גזלן ר' חלבו אומר עליו הכתוב אומר כו' וגי' מוטעת היא דמשמע דר' חלבו מייתי לה מקרא אחרינא ובאמת לא ידעינן דנקרא גזלן רק מהאי קרא. ובב"נ הגי' ולא החזיר לו עליו הכתוב אומר גזלת העני כו' וליתא "ואתם בערתם הכרם" וכן ליתא באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/ישעיה/ג#יד|ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם]]: 
{{שומר דף בבלי|אמר}}

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]