עריכת הדף "בבלי/ברכות/ד/א"

{{ניווט כללי עליון}}
<ref>במימרא זו רבו הנוסחאות בין עדי הנוסח כאן ובסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/טז/ב|טז:]]}}. והנה בסנהדרין יש לחלק עדי הנוסח הישירים לד' נוסחאות: א' הדפוס וכ"י קרלסרוה, ב' כ"י מינכן {{ממ|כ"י פירנצה הוא עירוב ב' נוסחאות הנ"ל}}, ג' כ"י תימני {{ממ|יד הרב הרצוג}}, וד' כ"י גניזה. ובמסכתין יש ג' עיקרי נוסחאות: א' כ"י פירנצה, ב' כ"י פריס, ונוסח זה מתחלק לעוד נוסח ומיוצג ע"י ב' קטעי גניזה, וג' כ"י גניזה {{ממ|נוסח הדפוס הוא עירוב של נוסח א' וב', וכ"י מ' הוא עירוב של נוסח ב' וג'}}. והנה עיקרי הנוסחאות: {{ש}}א) כמו שהוא בנוסח הדפוס כאן כ"ה בנוסח א' דסנהדרין, וכן היה לפני רש"י שם, ועל גי' זו נסוב פירושו, וכ"ה בר"ן שם. {{ש}}ב) בנוסח ב' דסנהדרין גורס: בניהו בן יהוידע זה סנהדי, '''וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי, ואביתר הכהן אילו אורים ותומים''', ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי וכו'. ומשמע מרש"י כאן שכך גרס, אמנם לא מצינו נוסח כזה בעדי הנוסח בברכות, ואולי לזה התכוין בתוס' רבינו יהודה שרש"י הפך הגירסא. {{ש}}ג) בנוסח א' דברכות גורס: '''בניהו''' זה סנהדרין, '''וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי''', ולמה נקרא שמן כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים בדבריהם. כגי' זו גרס בתוס' כאן {{ממ|רק שר"ת הגיה דצ"ל '''יהוידע''' בן '''בניהו''', וכן בעוד ראשונים וראה להלן}}. ונ' שיש להוסיף '''ואביתר אלו אורים ותומים''', שכ"ה בב"נ ותוס' רבינו יהודה ותוס' סנהדרין. {{ש}}ד) בשאלה לרה"ג {{ממ|הובא באוצה"ג כאן וביד רמ"ה סנהדרין, ועי' תלמודם של גאונים עמ' 197 ואילך}} גרסו השואלים, וכ"ה בנוסח ג' דסנהדרין: ואחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע '''והכרתי והפלתי''' ואביתר וכו', בניהו בן יהוידע זה סנהדרין, '''הכרתי והפלתי אלו אורים ותומים''', ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי וכו'. והקשו השואלים וז"ל לא אשכחן בכל המקרא כי הדין קרא וכו' דלא מצינן למימר דספרא דגמרא דילן משובש הוא דהא קא דרשי ליה לקרא וכו' עכ"ל. וכעי"ז איתא בנוסח ג' דברכות דגורס: אחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר '''על הכרתי ועל הפלתי''' וכו', בניהו בן יהוידע זו סנדרי, '''כרתי ופלתי אילו אורים ותומים''', ולמה נקרא שמן כרתי ופלתי וכו', וברש"י סנהדרין כ' דגי' זו שיבוש הוא שאין מקרא זה בכל הנביאים. {{ש}}ה) השיב רה"ג שם דכולהו רבנן בלא פלוגתא גורסים: ואחרי אחיתפל '''יהוידע''' בן '''בניהו''' ואביתר ושר צבא למלך יואב, אחיתפל וכו', '''יהוידע''' בן '''בניהו''' זה סנהדרי, '''וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי''', ולמה נקרא שמו כרתי ופלתי וכו', וכ' דרבנן דוקאני גורסים וכן הוא אומר '''באביו''' (וגם אלו של"ג כן כך מפרשים), והוסיף לאיים על כולהו רבנן ותלמידי לתקן הגירסא כך. ואכן בנוסח ד' דסנהדרין {{ממ|ועפ"ז בבית נתן כאן}} הגי' הוא כעין מש"כ רה"ג {{ממ|רק דאח"כ נוסף '''ואביתר אלו אורים ותומים'''}}. {{ש}}ו) ונוסח ב' דברכות מתחלק: הגי' שבכ"י פריס מייצג כנ' את הנוסח קודם שהגיהו ע"פ רה"ג, והנוסח בקטעי הגניזה כנ' מייצג אותו נוסח מוגה וכנ"ל, דגי' כ"י פריס: בניהו בן יהוידע זה סנהדרין, '''הכרתי והפלתי אלו אורים ותומים, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע הכרתי והפלתי''', ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתין את דבריהם פלתי שמופלאין בדבריהם, '''ואביתר אלו אורים ותומים, ולמה נקרא שמם אורים ותומים אורים שמאירים דבריהן ותומים שמשלימין דבריהם'''. {{ש}}וכ"ה בקטעי הגניזה, אבל שם: '''יהוידע''' בן '''בניהו''' זה סנהדרין, וכן הוא אומר (בקטע א' נוסף: '''באביו''', וכנ"ל) '''ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי''', ולמה נקרא שמן כרתי ופלתי כרתי שכורתין את דבריהן פלתי שמופלאין '''במעשיהם''' {{ממ|כ"ה בסנהדרין ומבואר מזה דנוסח זה מוגה וכנ"ל}}, ולמה נקרא שמן או"ת וכו' {{ממ|וכ"ה בגליון קטע גניזה דנוסח ג' דברכות}}. {{ש}}ונוסח זה של קטעי הגניזה מוזכר בעוד שאלה לרה"ג כנוסח מסכת ברכות הבאה מן קירואן {{ממ|רק דשם הגי' "הכרתי והפלתי"}}, ושם ביאר רה"ג את הנוסח, והוא כר"ת בתוס'. והשואלים נתקשו למה הוזכרו או"ת הרי אינם במקרא, ורה"ג השיב שהוא נדרש אגב כרתי ופלתי, והנה לגי' כ"י פריס להדיא הוא קאי על "ואביתר אלו אורים ותומים" ולק"מ, ולגי' קטעי הגניזה צ"ע שהרי לא נדרש ואביתר כלל, ועי' גירסת הערוך. {{ש}}ויש לציין דנוסח א' דברכות ונוסח רה"ג אחת היא, והחילוק היחיד היא שלרה"ג ור"ת צ"ל יהוידע בן בניהו. והגם שלפי הנתבאר ברוב הנוסחאות הגי' "בניהו בן יהוידע", מ"מ כבר כתב רב נסים גאון בסנהדרין {{ממ|מובא בס' המפתח מהד' וגשל [בתוך פי' ר"ח לברכות] עמ' לד הע' 128א}} בזה"ל, שמועה זו עיקרה במסכת ברכות פרק א' '''ומשובשת היא בכל הנוסחאות''' ואנו תיקננוה מנוסחי הישיבות וכו' עיי"ש. כלומר, גם אז היה נוסח הרווח כמו שהוא לפנינו ואעפ"כ לדעת הגאונים כצ"ל. ומה שכתב רה"ג "והאכין גארסין רבנן כולהון בלא שיבושא ובלא פלוגתא ובלא חילופא" נ' דכוונתו בישיבת הגאונים כך גרסו כולם בעל פה. וע"ע ס' רינת אהרן. {{ש}}ויש לציין עוד דחילוף דבניהו בן יהוידע לא קשה כ"כ, דמצינו בגמ' שלא ציטטו הפסוק ממש כלשונו {{ממ|והרי בנוסח ג' דברכות ונוסח א' דסנהדרין הגי' '''אחרי''' אחיתופל דלא כבמקרא '''ואחרי''', וכן בנוסח א' דסנהדרין הגי' '''שר''' צבא ובמקרא '''ושר''' צבא, ובנוסח ב' דסנהדרין הגי' ואביתר '''הכהן''' הן בתחילת הדרשה הן באמצע ודלא כבמקרא}}, ואינו כ"כ קשה אלא הוספת תיבות שאינם במקרא כלל. {{ש}}ואולי יש ליישב גירסת השואלים לרה"ג ונוסח ג' דסנהדרין ונוסח ג' דברכות, דבודאי אין הכוונה שכתוב במקרא "כרתי ופלתי", רק דמסדר התלמוד שנאו בתוך המקרא ע"פ המקראות בניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי (בשמואל ומלכים). והוא נוסף סמוך לאביתר, ור"ל בזה דאביתר היינו כרתי ופלתי. ודוק שכן בנוסח זה ליתא כלל "וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי", והטעם משום דעל מקרא זה (וכיוצ"ב) קאי להדיא ול"ש לומר וכן הוא אומר. ומש"ה לגירסאות אלו לא דרשי' כלל "ואביתר אלו או"ת" כיון דלזה התכוונו כבר כשדרשו כרתי ופלתי אלו או"ת, והיינו הך. {{ש}}וכן הכוונה בנוסח ב' דברכות, דבציטוט המקרא בתחילה לא הביא אלא ואביתר כמו שהוא באמת במקרא, ומה דדרש כו"פ אלו או"ת, י"ל דכיון דכבר דרשי' בניהו בן יהוידע דרש נמי למקרא דבניהו בן יהוידע הכרתי והפלתי, ולכן סמך דרשת כו"פ לדרשת בניהו. וצ' עוד עיון ובירור.</ref>בניהו בן יהוידע זה סנהדרין ואביתר אלו 
אורים ותומים וכן הוא אומר<ref>בב"נ הגי' '''יהוידע''' [בן '''בניהו'''] זה סנהדרין וכה"א '''באביו''' ובניהו כו', וכ"ה בע"י הראשון ובערוך שם {{ממ|דק"ס}}. ראה הע' לעיל באריכות.</ref> [[תנ"ך/שמואל ב/כ#כג|ובניהו בן 
יהוידע על הכרתי ועל הפלתי]]<ref>בכי"מ הסדר '''סנהדרין וכה"א''' כו' ועל הפלתי '''אביתר אלו אורים ותומים''' ולמה, וכן סדרו בע"י ועי' בחי' הר"ן לסנהדרין ט"ז א' {{ממ|דק"ס}}. בכי"מ "ואביתר" נכתב על הגרד, ונ' שהיה כתוב "הכרתי והפלתי", ומקומן של תיבות אלו היה כמו בכ"י פריס, ראה לעיל.</ref> ולמה נקרא 
שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם 
פלתי שמופלאים בדבריהם<ref>בב"נ כתוב "ואביתר אלו או"ת" אחר "שמופלאין בדבריהם", וכ"ה בערוך שם, ועי' בתו' סנהדרין ובחי' רבי' יונה שם ובס' הישר לר"ת ד' ל"ד ע"ד וכן הגי' בתו' רבי' יהודה כ"י (ובהנדפס חסר עד ד' ח' ב') {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}בכי"מ נוסף '''ולמה נקרא שמם אורים ותומים אורים שמאירים את דבריהם ותומים שמשלימין את דבריהם''', וכ"ה בע"י ובערוך שם ודרשה זו נדרש ביומא ע"ג ב' והכא אינה שייכא רק איידי שהזכיר ולמה נקרא כרתי אמר נמי ולמה נקרא אורים כו' {{ממ|דק"ס}}. וכ"כ רה"ג, אבל ראה הערה לעיל דלנוסח כ"י פריס ואביתר אלו או"ת ולמה וכו' שפיר שייכא הכא.</ref> ואח"כ שר צבא 
למלך יואב אמר רב יצחק בר<ref>אמר רב יצחק בר '''רב''' אדא {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בכי"מ א"ר יצחק '''בריה דרב''' אדא, וכ"ה בב"נ [לא דק כמבואר] ובע"י וכ"ה בסנהדרין שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> אדא ואמרי לה 
אמר רב יצחק בריה דרב אידי מאי קרא [[תנ"ך/תהלים/נז#ט|עורה 
כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר]]. רבי 
זירא אמר <ref>בכי"מ לעולם (ותיבת "משה" ליתא) '''תרוייהו ידעי ודוד סימנא''' למה ליה לאיתעוריה משינתיה '''ומשה מידע ידע והאי דקאמר כחצות''' קסבר, ובע"י הראשון הגי' ר"ז אמר משה '''רבינו ע"ה''' מידע הוה ידע '''והאי דקאמר''' כחצות סבר כו' '''והיינו''' דא"מ למד כו' ותאחז '''ואיכא דאמרי משה באורתא''' דתליסר כו' למחר '''כי השתא''' אני יוצא בתוך מצרים '''ודוד נמי הוה ידע וא"ת כנור למה לי' לאיתעורי נפשיה''', וכ"ה גי' ה[[בית נתן/{{כאן}}|ב"נ]] וחסר בו בט"ס ודוד נמי כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref>משה לעולם הוה ידע ודוד נמי הוה 
ידע וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה 
לאתעורי משנתיה וכיון דמשה הוה ידע למה 
ליה למימר כחצות משה קסבר שמא יטעו 
אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא דאמר 
מר למד לשונך לומר איני יודע שמא 
תתבדה ותאחז רב אשי אמר בפלגא<ref>בד' שונצינו "בפלגא" ליתא {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בב"נ וע"י המובאים בסמוך, וכן ליתא ברוב כתה"י לבד מכ"י פירנצה, וכן נכון דאם בפלגא ממש עדיין קשה למה לא אמר בחצות.</ref> אורתא דתליסר<ref>בד' שונצינו ווינציא ר"פ הגי' אורתא '''דתריסר''' וטעות הדפוס הוא {{ממ|דק"ס}}.</ref> נגהי ארבסר הוה קאי 
והכי קאמר משה לישראל<ref>בילקוט פ' בא הגי' כלפנינו בדפוס אבל מלת לישראל ליתא וגי' ישרה היא ופי' וה"ק להו משה לפרעה ולאצטגניניו דפרשה זו בבית פרעה ולפרעה נאמרה {{ממ|דק"ס}}. וכן ליתא בכ"י פירנצה, אבל בשאר כתה"י איתא.</ref> אמר הקב"ה למחר כחצות הלילה כי האידנא אני 
יוצא בתוך מצרים<ref>גירסת הדפוס הוא עירוב גירסת ב"נ אמר הקב"ה '''למחר כי השתא''' אני יוצא בתוך מצרים, וגי' כי"מ פריס וקטעי גניזה (שם "אמר הקב"ה" ליתא) '''לילה אחרת''' כחצות הלילה '''הזה קודשא בריך הוא מיתגלי עליכון'''. ובכ"י פירנצה '''הכי אמר קודשא בריך הוא לילה אחרת בשעה זו''' אני יוצא בתוך מצרים.</ref>: [[תנ"ך/תהלים/פו#א|לדוד]] [[תנ"ך/תהלים/פו#ב|שמרה נפשי כי חסיד אני]] לוי<ref> '''ר'''' לוי וכו' {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}} וכ"ה בילקוט תהילים פ"ו {{ממ|דק"ס}}. בדרך כלל, כשנחלקו שני חכמים בסגנון של "חד אמר... וחד אמר...", מדובר בחכמים שהכירו זה את זה, ועל הרוב היו חברים זה לזה. בכן מתבקש שלוי ורבי יצחק יהיו חברים. אבל אין זה דבר פשוט. לוי סתם, הוא לוי בן סיסי, היה תלמיד מובהק לרבינו הקדוש, ולכן מוצאים אנו שהוא חולק עם רב במקומות מספר, שהיה בן דורו. אבל כאן חולק עליו רבי יצחק. מי היה רבי יצחק? יש רבי יצחק תנא, שחי דור אחד לפני רבינו הקדוש. כאן אין הכוונה לרבי יצחק זה, כי האמורא לוי לא היה חולק עליו. שוב יש רבי יצחק אמורא שהיה בדור תלמידי רבי יוחנן, כשני דורות אחרי לוי.
{{ש}}לכן, על אף שברוב עדי הנוסח מובא כאן לוי ורבי יצחק, יש להעדיף את הגירסא המצויה בעדי נוסח אחדים: רבי לוי ורבי יצחק {{ממ|כת"י אוקספורד 366; אור זרוע; ילקוט שמעוני}}. האמורא רבי לוי אינו לוי בן סיסי, אלא תלמיד מובהק לרבי יוחנן, ובן דורו של בן-מחלוקתו רבי יצחק – הוא 'רבי יצחק בן פינחס' {{ממ|רשב"ם פסחים קיד ע"א ד"ה רבי יצחק}}.
{{ש}}ר' ראובן מרגליות הראה השוואה נאה, להוכיח שרבי לוי הוא החד אמר של המאמר הראשון, הדורש את חסידותו של דוד בענין קימתו בחצות הלילה; שכן הוא עצמו אמר אודות קימת דוד המלך בחצות הלילה: "כנור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו והיה מנגן מאליו" {{ממ|ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ובסגנון דומה ברות רבה ו א; איכה רבה ב כב; פסיקתא דרב כהנא פיסקא ז אות ד; פסיקתא רבתי פיסקא יז ד"ה חצות לילה; מדרש תהלים מזמור כב}}. זה מתאים עם מה שדיבר כאן אודות זכותו של דוד בקימתו בחצות לילה {{ממ|שם עולם עמ' לט}}. השוואה זו אפשרית רק לפי הגירסא כאן רבי לוי, לא לוי. מתוך פורום אוצר החכמה.
</ref> ור' יצחק חד אמר כך 
אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב 
ישנים עד שלש שעות ואני [[תנ"ך/תהלים/קיט#סב|חצות לילה אקום להודות לך]] ואידך כך אמר דוד 
לפני הקב"ה רבונו של עולם<ref>בכי"מ "ואידך אמר" והשאר ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים 
אגודות אגודות בכבודם<ref>עי' מהרש"א כיצד משמע מזה שהי' שואל את מפיבושת. והנה זיכני הי"ת למצוא בילקוט המכירי תהלים פ"ו ב' גירסא לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב '''משכימין לפתחי ויושבין''' אגודות אגודות בכבודם '''לפני''' ואני ידי מלוכלכות וכו' {{ממ|וכמעט כזה איתא במכירי משלי כ"ג ט"ו}}, והיינו מעשה גדול יותר שהי' יושב נגד המלכים ורואה הדמים ושואל את מפיבושת עליהם, ולפי"ז הראיה מהפסוק ואדברה בעדותיך נגד מלכים א"ש כפשוטו [וגם מה שהי' שואל את מפיבושת נלמד ממה שכתוב "ואדברה" דהיינו שהי' מפלפל בזה עם אחרים {{ממ|וחז"ל ידעו שזה מפיבושת כי מסתמא הי' נמלך בגדול הימנו, וקבלו שמפיבושת הי' רבו}}] {{ממ|חומת אש}}. וכ"ה "לפני" בב' קטעי גניזה.</ref> ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר<ref>בכי"מ בדם '''שפיר''', וכ"ה בילקוט שם. ואולי היא גי' ישרה דלא שייך ידיו מלוכלכות בדם דבמראה הוא אבל השפיר היה צריך לפותחו ולראות מה נמצא בו {{ממ|דק"ס}}. אבל בשאר כתה"י כלפנינו.</ref> ובשליא כדי לטהר 
אשה לבעלה ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי 
ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה 
טמאתי<ref>בכי"מ יפה זכיתי יפה חייבתי יפה טמאתי יפה טהרתי, וכן סידרו ברש"י וכן סדורו בכ"י לקמן כ"ח ב' וכ"ה סדורו בסנהדרין ל"ג א' דן את הדין זיכה כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> ולא בושתי א"ר יהושע בריה דרב אידי מאי קרא [[תנ"ך/תהלים/קיט#מו|ואדברה בעדותיך 
נגד מלכים ולא אבוש]] תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו<ref>ר"ת גריס איש '''בעל''' שמו, רב שמעיה גריס '''מריב בעל''' {{ממ|גליון כי"מ}}.</ref> ולמה 
נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו 
כלאב<ref>בכ"י פאריז פני דוד בהלכה '''וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה''' לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב '''שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה''' ואר"י, וצ"ל לא מפיבשת שמו אלא איש בשת כו' אבל גם זה הוא כפול ואולי נתערבו שתי נוסחאות באחד היה כתוב תנא ובשני א"ר יוחנן {{ממ|דק"ס}}.</ref> וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב 
שהיה מכלים<ref>פי' רש"י כל אב, מכלים את פני הרב שהיה אב בהוראות. ובפי' רב סעדיה גאון גורס '''מכליב''', ופי' המגיה שהוא מלשון סגירה {{ממ|ולא ידעתי מנ"ל}} דהיינו שהיה סוגר פני מפיבושת בהלכה שלא היה לו מה להשיב, ולפי"ז דורש השם כלאב כמות שהוא מלשון כליבה {{ממ|חומת אש}}.</ref> פני מפיבשת בהלכה ועליו אמר שלמה בחכמתו [[תנ"ך/משלי/כג#טו|בני אם חכם 
לבך ישמח לבי גם אני]] ואומר [[תנ"ך/משלי/כז#יא|חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר]]. ודוד 
מי<ref>ודוד '''היכי''' קרי וכו' {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> קרי לנפשיה חסיד והכתיב [[תנ"ך/תהלים/כז#יג|לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים]] 
ותנא משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע 
מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא אבל איני יודע 
אם יש לי חלק ביניהם אם לאו<ref>לאו '''סבר''' שמא וכו' {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> שמא יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי דר' 
יעקב בר אידי רמי כתיב [[תנ"ך/בראשית/כח#טו|והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך]] וכתיב 
[[תנ"ך/בראשית/לב#ח|ויירא יעקב מאד]] אמר<ref>ויירא יעקב מאד '''אלא''' שמא יגרום {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}} וכ"ה בילקוט שם. בכי"מ '''קסבר''' שמא יגרום החטא '''וכדתניא''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמא יגרום החטא כדתניא<ref>מלשון כדתניא משמע שמביא ראיה לר' יעקב בר אידי, וצ"ב קצת שהגמ' הביאה סייעתא ממנו והוא עצמו צריך סייעתא והו"ל להביא תיכף מהברייתא שהיא סמוכין לכולם, ועי' רש"י. ובמדרש הגדול בראשית לב' ח' מצאתי שתחת כדתניא גורס '''כיוצא בו''' {{ממ|והיינו כיוצא בדוד דלא נראה שהוא המשך דברי ר' יעקב בר אידי וקאמר כיוצא ביעקב}}. ובספר ישן [עי' הע' לעיל בסמוך מהדק"ס] מצאתי כתוב '''וכדתניא''' בוי"ו, וגם זה מיושב {{ממ|חומת אש}}.</ref> [[תנ"ך/שמות/טו#טז|עד יעבור עמך ה' עד 
יעבור עם זו קנית]] עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו 
ביאה שנייה מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא 
כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון<ref>בכי"מ '''אמור מעתה''' (ו"מכאן אמרו חכמים" ליתא) כו' '''בביאה שניה''' בימי עזרה '''כביאה ראשנה''' בימי יהושע (ו"בן נון" ליתא), וכ"ה בסנהדרין צ"ח ב' ובסוטה ל"ו א' {{ממ|דק"ס}}. בעל הטורים בפ' בהעלותך {{ממ|ט יז}} מפרש הנס על עמוד הענן וגורס בימי '''משה''' תחת בימי יהושע בן נון, ורש"י שגרס בימי יהושע לא יכול לפרשו על עמוד הענן שבכר בטל במות משה, לכן פי' ביד רמה {{ממ|חומת אש}}.</ref> אלא שגרם החטא: וחכ"א עד חצות: 
חכמים כמאן סבירא להו אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר<ref>לימרו '''הלכה כר"א''' {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> 
{{שומר דף בבלי|ואי}}



{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]