שפת אמת/זבחים/פט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמת |
דף פט ע"א
במשנה התמידין קודמין למוספין. לכאורה הי' נראה דהיינו דוקא תמיד של שחר אבל של בה"ע כיון דזמן מוספין קודמין אין לדחות מצוה המוטלת לפנינו ואם ליכא כבשים מרובים יעשו המוספים ולא תמיד הערב. אכן מפורש בגמ' מנחות (מ"ט.) דמיבעיא להו מוספין דיומא ותמידין דלמחר הי קדים אי תדיר או מקודש ע"ש. ויש לתמוה דלא נסתפקו כלל רק מכח מקודש ולא משום דעיקר חובת הזמן שלפנינו הוא במוסף וגם בתמיד של הערב לא נסתפקו כלל. [וע"ש במנחות מ"ש התוס' בזה]. ומתוך הדחק אפשר לי לומר דדוקא בקרבן תמיד משום דכתיב תמיד לכן ביטול הקרבן אפי' למחר נוגע גם בכל יום כיון דצריך להיות תמיד ודו"ק. ולפ"ז אפשר דמוסף ר"ח שחל בע"ש קודם למוסף דשבת דלמחר וצע"ג בזה:
שם במשנה דם חטאת קודם לדם עולה. פירש"י בששניהן שחוטין ועומדין ליזרוק. פי' לאפוקי אי עולה נשחטה וחטאת עדיין לא נשחט אבל ודאי ה"ה בשניהן חיין שוחטין החטאת קודם בשביל הדם שהוא עיקר והוא מכפר [כ"מ מדברי התוס' לקמן (צ'.) ד"ה חטאת בהמה. אבל הכ"מ (פ"ט מה' תו"מ) בשם הרי"ק לא כתב כן ועי' בתיו"ט ובצ"ק]. והא דלקמן דחטאת קודם לעולה. נראה דאין ענין לכאן דהתם בששניהם של איש א' דצריך להביא החטאת לכפרה מקודם ואח"כ העולה דהוא דורון. ושם נראה דאפי' כבר שחט העולה לא יזרוק הדם עד שיביא החטאת מקודם כנ"ל:
שם במשנה הבכור קודם למעשר. צ"ע בפסח אי קודם לבכור ומעשר הואיל ויש בו כרת וגם מרובה מצותו לאכול על מצה ומרור ועד חצות וצלי ולמנויו. או בכור דקדוש מרחם עדיף ומעשר נמי דמקדש לפניו ולאחריו. ונ"מ בנשאר אימורים דבכור ומעשר עד אחר שחיטת הפסח איזה מהן קודמין והתנא שייר פסח ולא ביאר דינו:
שם במשנה מעשר קודם לעופות מפני שהוא זבח. פירש"י ועופות במליקה וזבחים חשיבי כו'. ועדיין צ"ע דהא עופות חשיבי מזבחים דשחיטת זבחים כשרה בזר ומליקה דעופות בעי כהונה [עי' תוספתא מנחות (פ"א) חומר בשחיטה כו' וחומר במליקה כו']. ויותר י"ל המעליותא דזבח בעל מום פסול בו ובעופות אין מום פוסל בהם:
בתוס' ד"ה כל התדיר תימא כו'. נראה ליישב דנ"מ באם אין להם כבש לתמיד דלא שייך קדימה לתדיר רק אם שניהם לפנינו אבל כשאין כבש לתמיד אין לבטל חטאת וקרבן אחר. רק מטעם עולה ראשונה צריכין להמתין עד שיביאו כבש לתמיד. מיהו אם כל היום לא נמצא כבש[1] אפשר דלא שייך טעם עולה ראשונה ג"כ והוי כמו דיעבד רק אם יבואו עוד כבשים ועדיין אינן לפנינו ע"ז צריכין קרא דעולה ראשונה כנ"ל. גם מ"ש התוס' ויש לתמוה אמאי לא נפקא לן דתמידין קודמין מדכתיב בבוקר כו' נראה דתוס' סמכו עמ"ש מקודם דמתני' מיירי בשניהם לפנינו אבל לענין חוסר כבשים שפיר צריכין למילף דכבש דתמיד של בה"ע קודם למוסף אע"ג דהוא אחר המוסף:
- ↑ *) באוה"ח ריש פ' צו כתב דאם אין כבש לתמיד כגון בימי מצור אין רשאים להקריב שום קרבן. אבל דבריו תמוהין והם נגד גמ' מפורשת בערכין (י"א:) ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |