מראי מקומות/שבת/נא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות שבת נא ב

במתניתא תנא לובדקים וגמל יוצאין באפסר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרא"ש (פ"ה ס"א) והרי"ף (כד. מדפה"ר) הוסיפו 'באפסר אין בחטם לא אלמא כל נטירותא יתירתא משוי הוא ואסור'. והמהרש"א (ד"ה בגמרא) למד בדעתם שכוונת הגמרא להביא ראיה חדשה לכך שנטירותא יתירתא אסורה מדיוקא דגמל אין יוצא אלא באפסר ומשמע דבחטם לא. והקשה המהרש"א דמאי אולמא הך ברייתא מהך ברייתא שהביאה הגמרא לעיל בסמוך ויישבה שבאה למעט נאקה מאפסר ולא גמל מחטם. ויישב, שדוקא בברייתא הראשונה דנחית תנא למניינא ונקט ד' בהמות יוצאות באפסר אפשר לפרש דבריו שבא למעט נאקה באפסר מה שאין כן ברייתא זו שלא נקטה מנין בדבריה, והניח בצ"ע. ובשפת אמת (ד"ה במתניתא) כתב אף הוא שדברי המהרש"א בזה דחוקים.

והמהר"ם כתב כעין זה באופן אחר, שרק בברייתא הראשונה איכא למימר דלמעוטי נאקה שהרי מנתה את כל שאר הבהמות היוצאות באפסר[1], מה שאין כן בברייתא זו שלא מנתה אלא גמל ולובדקים על כרחך שלא באה למעט שאר בהמות מאפסר שהרי סוס ופרד וחמור יוצאין אף הם לכולי עלמא באפסר.

אמנם בקרבן נתנאל (שם אות ב) ביאר דברי הרא"ש והרי"ף באופן אחר, שכוונת הגמרא להשיב על כנה את ראית הגמרא הראשונה, לפי שאין ליישב שבאה הברייתא הראשונה לומר שדווקא ד' בהמות אלו יוצאות באפסר ולא שאר בהמות ונאקה בכללן, שהרי לובדקים מבואר בברייתא דידן שיוצאים באפסר ועל כרחך שהברייתא הראשונה באה למעט גמל בחטם. וכן ביארו המהדורא בתרא (ד"ה גמרא), השפת אמת (שם) ובעוד יוסף חי (ד"ה מאי).

ובהגהות רא"מ הורוויץ (שם) דחה שאפשר שלובדקים בכלל חמור הכתוב בברייתא. וכן מבואר במלחמות (כד. מדפה"ר) שאפשר שחמור המוזכר בברייתא הראשונה אף לובדקים בכלל, וכן שנויה ברייתא זו בתוספתא ר' ישמעאל ברבי יוסי אומר הסוס והפרד והלובדקים והגמל נמשכין באפסר. והמהר"ם כתב שאין להקשות איך מיעטה ברייתא קמא שרק ד' בהמות אלו נמשכות באפסר והלא אף לובדקים נמשכים באפסר, לפי שלא דיברה הברייתא בלובדקים שאין רגילות שיצאו באפסר אלא בפרומביא כמבואר במשנה וכמש"כ התוס' (ד"ה או).

עוד כתב המהר"ם דפשטא דשמעתא דגמרא שלא הביאה הברייתא לפשוט הספק אלא ענין בפני עצמו הוא.

ובהגהות רא"מ הורוויץ ביאר ראית הגמרא לאסור בדרך אחרת, שמאחר שמבואר בברייתא זו שאף לובדקים יוצאים באפסר אם כן יקשה מפני מה כתוב במשנה שלובדקים יוצאים בפרומביא, הלא אפילו באפסר הם יוצאים, ועל כרחך שבאה המשנה למעט שרק לובדקים הם היוצאים בפרומביא ולא גמל, ומבואר אם כן שנטירותא יתירתא משוי הוא.




שולי הגליון


  1. ומה שלא מנתה לובדקים עי' להלן מה שכתב בזה המהר"ם וע"ע שם דברי הרמב"ן במלחמות ורא"מ הורוויץ בהגהותיו.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף