מהר"ם חלאווה/פסחים/ח/א
אין בודקין לאור החמה. כתבתיה לעיל חורי הבית העליונים והתחתונים אינן צריכין בדיקה דוקא בדיקה אין צריכין אבל כל שיש שם חמץ ודאי חייב לבערו דהא ככר בשמי קורה וככר בבור הוא בעיא ולא אפשטיה לקמן ומשמע דכל שכן חורין והכי משמע בירושלמי דגרסי' התם גג הבד וגג המגדל א"צ בדיק הדא דתימ' בשגבוהין ג' אבל אם אין גבוהין ג' הרי הן כקרקע ובאותו שלא נשתמש שם חמץ אבל באותן שנשתמש שם אפי' גבוה כמה צריך בדיקה אלמא כל שנודע שם חמץ בכל מקום צריך בדיק' מיהו מספיקא אינן צריכין בדיקה ואפי' הניח עשר ומצא תשע או עכבר נכנס וככר בפיו דהא ודאי בכל השנה עכברים יש בבית ובחורין מצויין אלא דמספיקא לא חיישינן להו. וחצר שאמרנו שאינה צריכה בדיקה כתב הרמב"ם ז"ל דה"מ מילוסה של חצר אבל חורין שבכותל צריכין בדיקה שאין עורבין ועופות מצויין שם רבן שמעון ב"ג אומר מטה החולקת בתוך בית ומפסקת רבו הנוסחאות בזו איכא מאן דגריס בקמייתא צריך ובתרייתא א"צ ואיכא מאן דגריס איפכא. ומפרשי לה לבדוק תחת המטה דמדליא ניחא תשמישתה וצריכה בדיקה דמתתיא לא ניחא תשמישתה ולא צריכה בדיקה. ואפי' מדליא דוקא חולקת בתוך הבית כלומר שנתנוה בתוך הבית ועוברין לה מכל צד ואפשר שנתנו תחתיה חמץ אבל בשעומדת בצד הבית לא שאין דרך להשתמש קרו לה וזהו דעת רש"י ז"ל. ור' יצחק בן גיאת ז"ל פירשה בבדיקת המטה עצמה דומיא דחורין ויציע דקתני וה"ק מדליא אינה צריכה בדיקה דלא ניחא תשמישת' מידי דהוה אחורין עליונים מתתיא צריכה בדיקה כחורין אמצעים ואינו נראה דכבר אמרו כל מקום שמכניסין ואין מכניסין ונחזי אם דרך להשתמש בה ואי מדליא כל כך פשיטא אלא העיקר דמטה זו חולק' בתוך הבית שנשאר עוד מקום פנוי אחריה בבית ומפסק' מכותל לכותל כעין מחיצה שאין דרך לעבור שם אלא תחתיה או עליה ובתרויהו גרסי' א"צ בדיקה כלומר צד הפנימי מהבית דלמאן דגרסי' בקמייתא צריך איכא לאקשויי מטה מאן דכר שמה והו"ל למימר דרבנן פליגא עליה וחסורי מחסרא אבל השתא ניחא דלמאי דאמרי רבנן א"צ אתא איהו לאוסופי ואמר א"צ ולא פליג כלל. ומקשה מאידך דעצים ואבנים דטעמא דעצים ואבנים סדורי' תחתיה הא לאו הכי צריך בדיקה וקשיא לקמיית' ופריק הא דמדליא הא דמתתיא כלומר מדליא אפשר לעבור תחתיה וטעמא דעצים ואבנים הא לאו הכי צריכ' בדיקה. הא מתתיא אע"ג דאין עצים ואבנים תחתיה א"צ בדיקה. והכי משמע בירושלמי דגרסינן התם תני ר' שמעון בן גמליאל מטה שהיא חוצצת בתוך הבית ועצים ואבנים סדורין תחתיה בודק צד החצון ואינו בודק צד הפנימי מפני שעצים ואבנים סדורין תחתיה הא אין עצים ואבנים מונחים תחתיה צריך לבדוק צד הפנימי הדא אמרה שחששו לנפילה. לא בדא אנו אומרים תינוק רגע נכנס לשם וחמץ בידו וזה מוכיח מה שפירשנו. אבל לבדוק תחת המטה או עליה להסיר הבגדי' במה שדרך להשתמש שם ודאי לכו"ע צריך לבדוק שמן יש קבע לאכילה יין אין קבע לשתיה ולהאי מסקנא אוצרות שמן אפי' מסתפק א"צ בדיקה וכן דעת הראב"ד ז"ל. אבל הרמב"ם ז"ל כתב אוצרות יין ואוצרות שמן במסתפק צריכין בדיקה נראה דהכי גריס לה איהו והא תניא אוצרות יין ואוצרות שמן צריכין בדיקה ופריק במסתפק ותו לא. ואיכא מאן דאמר דאפי' לגרסת הספרים נמי ה"מ לדידהו דשמן לא מספקי מיניה אלא לאכילה אבל לדידן דקאי להדלקה אפי' שמן נמי דומיא דקירי לדידהו דהיינו נרות של שעוה וטעמא דמסתבר הוא:
עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בארץ ישראל במסתפק. כלומר במסתפק בשניהם וקמ"ל דבבבל היו עושין שכר טוב ואין קבע לשתותו כיין בא"י. בי מלחי ובי קירי צריכין בדיקה פי' הכלי והמקום שנתון שם ומינה דכלים נמי צריכין בדיקה:
התם בשאין הכלב יכול לחפש אחריו הכא בשהכלב יכול לחפש אחריו. א"ת א"כ מאי שנא מחמץ שנפלה עליו מפולת דכל שהכלב יכול לחפש אחריו חייב לבער. א"ל שאני התם דודאי איכא חמץ דמחייב ליה לאטרוחי ולמבדק במרי וחצינ' משו' סכנה אבל כאן דספ' כל שאינו יכול לבדוק בידו אין מטריחין אותו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |