רש"י/פסחים/ח/א

רש"י פסחים ח א

מפני שאור הנר יפה לבדיקה. לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:

לאורה נבדקת. לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:

ודהיכא. באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:

אי נימא להדי ארובה. נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:

לצדדין. של חור:

ונוגה. של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:

קרנים. מלשון כי קרן עור פניו (שמות לד) וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:

אורו לאחריו. ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:

בעית. מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה:

האי משיך נהוריה. אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד:

מיקטף איקטופי. נפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלות (איוב ל):

כל לאיתויי מאי. דלא תנא מקום שמכניסין בו כו':

חורי. שבכותל:

העליונים והתחתונים. הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק:

וגג היציע. אע"פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:

יציע. אנפרי"ץ:

גג המגדל. משטיי"ר של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו:

ורפת בקר. שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו:

ולולין. מקום דירת תרנגולין:

ומתבן. בית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן:

החולקת. מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט:

ומפסקת. יש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה:

עד מקום שידו מגעת. כגון שהכותל עב הרבה:

ומפסקת. יש אויר בין שוליה לעצים:

קשיא חורין אחורין. דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה:

הא. דקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש:

דמדליא. שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה:

דמיתתאי. אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה:

במסתפק. אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:

יש קבע לאכילה. יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה [זו] מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר:

עשו אוצרות שכר בבבל. להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו:

הא ברברבי. אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה:

זוטרי. אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא:

בי מלחי. בית המלח:

ובי קירי. שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות:

דנפל. אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין:

בשאין הכלב יכול לחפש אחריו. הכי מפרש לה ר"ש בפ"ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים:

שמא תאבד לו מחט. קודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק:

וכה"ג. דמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה:

הרי

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף