דרישה/יורה דעה/קא

דרישה ‏ יורה דעה קא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חתיכה הראויה להתכבד כו' ואפי' היא אסורה בהנאה וכו' כיון שאם תתבטל תהיה מותרת דין זה נלמד מהגמרא וכמ"ש ב"י ואין להקשות מזה לדעת האומרים דחתיכה חיה יכולה להיות בטילה ולא מקרי חתיכה ראויה להתכבד ולא אמרי' כיון שאם נתבשלה היתה ראויה להתכבד דשאני הכא בשעה שהאיסור עם ההיתר בתערובות הובא לפניך אם תאמר שאין בה דין חתיכה ראוה להתכבד תתבטל מיד ותהיה בה חתיכה ראויה להתכבד משא"כ התם וק"ל ופשוט הוא ולא כתבתיהו אלא מפני שראיתי טועין בזה:

ב

ודוקא שאיסורה מחמת עצמה כגון נבילה ובשר בחלב עיין בא"ו של מ"ו בדין תערובות ד' י"ו ע"ב ובדף ב' בהג"ה מהרא"י המתחלת אלמא אין בליעה:

ג

יש אומרים שהתרנגולת בנוצתה כו' לא חשיבא ראויה להתכבד כבר כתבתי בפרישה דאע"פ שהכא דומה לדבר שבמנין הואיל ואינה חשיבא לא נקרא ראויה להתכבד ואין להקשות לפי סברא זו מנ"מ במה שאמרו דבר שבענין אינו בטל כיון דצריך להיות דבר חשוב א"כ מה"ט לחוד אינו בטל ע"ז תירץ שם דהועיל לו הא דהוא דבר שבמנין דאפילו אינו חשוב מצד עצמו רק שהוא דבר בינוני ג"כ אינה בטלה מטעם שהוא דבר שבמנין אם לא שהוא דבר מבוזה והי"א הללו חשבו זה שהיא בנוצתה וחיה שהוא דבר שפל מליתן כך לאורח כיון שאינה ראויה כלל כאשר היא עתה והא דכתב הרא"ש בשם י"א כיון שאינה ראויה עתה לא חשיבא דבר הראוי להתכבד הו"ל למכתב רבותא בשמם דאפילו דבר שבמנין אינו נקרא כיון שאינו ראוי כלל י"ל דכתב כן משום רבותא דיליה למכתב עליהן דמקרי אפילו ראוי לכבד. והא דלא כתב כאן הרא"ש ג"כ כ"ש דחשיב טפי את שדרכו למנות ה"ט משום דאיירי נמי בחתיכה חיה והיא אינה חשובה ראוי למנות אבל בסמוך דמיירי מכבש ואווז שלם כתב עליהן שהוא דברי הבאי מתרי טעמי חדא דלא גרע בשלימותא מלהיות מקרי דבר הראוי להתכבד ועוד דכ"ש הוא לאיסורא שהרי נקרא ג"כ ראוי למנות. והיותר נלע"ד דהא דכתב בסמוך כ"ש דחשיב טפי את שדרכו למנות היינו משום דבפ"ג דערלה פליגי ר"מ וחכמים בדבר שדרכו למנות והביאו ב"י בר"ס ק"י וכתב שלדברי ר"מ וחכמים שפליגי בדרכן למנות איירי דוקא בגידולי קרקע לכך לא מינו שם ג"כ חתיכה ראויה להתכבד ובריה דקי"ל דג"כ אינו בטילה אלא שהם פליגי בגידולי קרקע שר"מ אמר את שדרכו למנות וחכמים אומרים לא כי אלא ז' דברים לבד והכל מודים שס"ל שה"ה בשאר איסורים חשובים ג"כ ס"ל דאינם בטלים ונקטו בגידולי קרקע את שדרכו למנות שהוא הדבר החשיבות גבי גידולי קרקע ומינה נשמע לשאר ענייני חשיבות בדבר שאינם גידולי קרקע שג"כ אינם בטלים כ"כ ב"י שם ר"ס ק"י בביאור דברי הרמב"ם ורבינו ופירושו מוכרח וכמ"ש שם וכן מוכרח באשר"י פ' ג"ה ד' קנ"ז ע"א שכתב שם ז"ל יש מי שאומרים דוקא חתיכה חשובה שנתבשלה אבל כשהיא חיה ואפילו בהמה שלימה בטילה ברוב ודברי הבל המה דהא דקאמר ראויה להתכבד לפני האורחים לאו למימר שתהא ראויה כמות שהיא עתה אלא משום שיעור נקטה דגדולה כי האי שראויה ליתן לפני אורח נכבד אחר שנתבשל חשיבא את שדרכה למנות ולא בטילה ומשום שהיא חיה לא בטל חשיבותה מידי דהוה אששה דברים המקדשים המנויין בפ"ב משום דחשיב את שדרכו למנות והתם כשהן חיין איירי ואפ"ה לא בטלו משום חשיבותיה הה"נ חתיכה הראויה להתכבד לפני האורחים לא בטלי חשיבותיה אף ע"ג דלא חזו השתא לאורחים כו' עד וכן משמע מתוך דברי רבי' שמשון שפי' בשם ר"י בפ' התערובת אהא דקאמר התם על תערובת חטאות המתות ושור הנסקל אלא למ"ד את שדרכו למנות מאי איכא למימר וכתב רבינו שמשון תימה מי גרע שור גדול מאת שדרכו למנות דהא אפילו חתיכה חשובה את שדרכו למנות בפרק ג"ה מפני שראוין לכבד בפני האורחים אלמא חתיכה ראויה להתכבד אפילו כשהיא חיה לא בטלה וכן בהמה שלימה חיה לא בטלה עכ"ל הרי לפנינו שכתב הרא"ש בריש דבריו שחתיכה חשובה כדרכו למנות ובסוף דבריו ביאר יותר שחתיכה הראויה להתכבד חשובה דרכו למנות מפני שראויה לכבד ונלע"ד דר"ל כמ"ש דכמו שר"מ קאמר במסכת תרומה בגידולי קרקע שדבר שדרכו למנות לא בטל כיון שהוא חשוב ה"ה בשאר דברים אם הם חשובים חשובים לענין שאינן בטלים כאותן דברים שדרכן למנות בגידולי קרקע אבל ודאי אם ישנו גם כן בשאר עניינים דברים שדרכן למנות כמו ביצים מכ"ש שהוא בכלל דרכו למנות דמ"ש גידולי קרקע משאר דרכו למנות והשתא ל"ק מידי אדברי רבינו שמתחילה שאיירי מחתיכה חיה או מתרנגולת בנוצתה דאינו פשוט כ"כ שהוא חשוב כמו הדברים שדרכן למנותן אינו יכול לומר ולסתור דבריהם בפשיטות דחשיב דרכו למנות אלא בא עליהן בטענה שגם חתיכה חיה נקרא ראויה להתכבד. דלא קאמרי ראויה לכבד אלא עבור שיעורם ורבינו קיצר בדברי הרא"ש וראיותיו שהביא להוכיח שחתיכה הראויה להתכבד שדברו מינה חכמים איירי גם כן בחיה וכמ"ש לעיל וכן ראיותיו הנ"ל אינם אלא שחתיכה ראויה להתכבד איירי נמי בחיה א"נ מה"ט לא יכול לומר ולסתור דבריהם דהוי דבר שבמנין דדילמא דבר שבמנין עצמו איירי דוקא בראוי לאוכלו עתה אלא שיש חילוק בין ראוי לכבד ובין דבר שבמנין שדבר שבמנין א"צ להיות חשוב וכמ"ש מ"ו אבל דעת י"א שכתבו שאווז וכבש שלם אינם נקראים ראוין לכבד מטעם שאין נותנין בשלימותן לפני אורח ואינם מחלקים בין חיה למבושל רק מטעם שכיון ששלם הוא גרע אזה כתב כ"ש דהוי בכלל את שדרכו למנות אלא לדוגמא וה"ה בשאר דברים חשובים וז"ש כ"ש דחשיב את שדרכו למנות אינו ר"ל שדרך בני אדם למנות החתיכות אלא ר"ל שחשוב באיסור ביטול דרכו למנות וק"ל. ושם מסיק הרא"ש אחר שכתב דעת הגדולים הנ"ל וסתירת דבריהם כנ"ל כתב עוד ז"ל גם שמעתי די"א דכבש שלם או אווז לא מיקרי ראויה לכבד מחמת שלימותן גם אלה דברי הבאי הם כ"ש דחשיב דרכו למנות וכן דעת ר"י כמ"ש לעיל (ור"ל כמ"ש לעיל אדברי ר"ש בשם ר"י בחטאות המתות כו' דחשיב דרכו למנות) ומסיק עוד וכתב ז"ל וגם י"א שתרנגולת בעודה בנוצתה לא חשובה ובטילה גם זה אינו כיון שאחר תיקונו ובישולו ראויה להתכבד בה אורח גם עתה חשיבא את שדרכה למנות כאשר הוכחתי ממשנה דערלה עכ"ל הרי לפנינו שחזר וכתב אתרנגולת כיון שסופה תהיה ראויה לכבד חשיבא את שדרכה למנות ורבינו שלא כתב כן מתחילה אף שכלל יחד חתיכה חיה ותרנגולת ובהמה שלימה היינו מטעם שכתבתי שלא פשוט בעיניו כ"כ שאלו הדברים הצריכין תיקון בישול ומרוטת נוצות אם היתה בכלל חשובה דרכו למנות שמנו חכמים והרא"ש אחר שחילק חתיכה חיה ובהמה שלימה בבא בפני עצמו והוכיח בראיות ברורות שמיקרי חתיכה ראויה להתכבד אף כשהיא חיה שפיר כתב תו על אווז שחשיבא דבר שבמנין כיון שמיקרי חתיכה ראויה לכבד והא דלא כללינהו יחד תרנגולת בנוצתה עם חתיכה חיה כמו שכללינהו רבינו משום דתרנגולת מחוסר מעשה טובא וצריכה יותר תיקון קודם שתבא לכלל ראויה להתכבד אינו יכול להוכיח מראיותיו שהביא שזה מיקרי חתיכה ראויה להתכבד מ"ה כתב תחילה דינו אחתיכה חיה וכתב עליהם שהם דברי הבל מכח ראיותיו ואתרנגולת כתב ז"א ולא כתב לשון הבאי והבל משום דאינו פשוט כ"כ ורבינו עבור שקיצר וכולל חתיכה חיה ותרנגולת בנוצתה יחד הוצרך לכתוב ל' זה אינו אתרוייהו כיון דלא שייך לכתוב על שניהן ל' זה הבל דתרנגולת אינו פשוט כ"כ להיות נקרא חתיכה ראויה להתכבד. ובכלל דברי הרא"ש הנ"ל שכתבתי שגם בהמה יחידה שייך לומר עליה את שדרכו למנות וק"ק מזה אדברי מ"ו שבתירוץ השני (ר"ל הקושיא שנזכר בפרישה בסעיף ג' מתרץ מאחר שרוב פעמים מוכרן ביחידות דהא שור הנסקל מסיק הגמרא טעם דלא בטל משום שהוא ב"ח תיפוק ליה משום שהוא דבר שבמנין אלא מ"מ מה שמוכרין ביחידות אינה מיקרי דבר שבמנין עכ"ה) כתב דמה שמוכרין ביחידות אינו נקרא דבר שבמנין והביא ראיה משור הנסקל והגמרא פריך שם אשור הנסקל תיפוק לו משום שהוא דבר שבמנין כמ"ש לעיל:

ד

שאין דרך ליתן לפני אורח כבש או אווז שלם בכבש או אווז שלם נהיגין כדברי הרא"ש דאינה בטלה אלא תרנגולת בנוצתה בטילה וכ"פ מהרא"י עיין בשערים מ"ו:

ה

והא דבריה כו' אבל אם נתרסקו בטלים כתב מהרא"י יראה דאם הוא שלם לגמרי רק שנפל ממנו קצת ע"י בישול כמו שרגילות הוא להתפרד ודאי חשיב בריה והביא ראיה לדבריו ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.