דרישה/אורח חיים/תרפז

דרישה ‏ אורח חיים תרפז

א

[א] וצריך אדם ליזהר כו' שהרי אפילו הכהנים צריכין לבטל מעבודתן כו' ואפי' ת"ת ששקולה כנגד כו'. מלשון ואפי' ת"ת כו' משמע שת"ת הוא חמור יותר מן העבודה שהרי אחר שכתב שהעבודה נדחית מפני מקרא מגילה כתב ואפי' בת"ת כו' משמע שפשוט יותר שהעבודה נדחית ממקרא מגילה יותר מת"ת ונמצא שת"ת חמור מן העבודה. ודבר תימא הוא שהרי בריש פ"ק דמגילה דף ג' ע"א מבואר להדיא דעבודה היא חמורה וז"ל התלמודא שם: והשתא דאמר מדינה ומדינה ועיר ועיר לדרשה משפחה ומשפחה למאי אתא א"ר יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. תניא נמי הכי כו' מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה ק"ו מעבודה. ומה עבודה שהיא חמורה מבטלין. ת"ת לא כ"ש ע"כ מבואר להדיא דעבודה חמורה מת"ת. דת"ת ילפינן מק"ו דעבודה. וזה היפך ממשמעות לשון הטור שכתב ואפי' ת"ת כו'. ואין לתרץ ולומר דמ"ש רבינו ואפי' ת"ת שמשמע דת"ת חמורה מעבודה מיירי בת"ת של רבים שהיא חמור מן העבודה כמבואר שם דמקשה ועבודה חמורה מת"ת והכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו כו' ואמר רב שמואל בר אוניא גדול ת"ת יותר מהקרבת תמידין שנאמר עתה באתי. ומשני הא דרבים הא דיחיד. (פי' דהא דגדול ת"ת יותר מהקרבת תמידין מיירי בת"ת של רבים. והא דסמכו של בית ר' שמבטלין ת"ת מק"ו דעבודה איירי בת"ת של יחיד) וא"כ גם זה שאמר רבינו ואפי' ת"ת כו' מיירי ג"כ בת"ת של רבים. דז"א דאי בת"ת דרבים איירי לא היה נדחית מפני מקרא מגילה דהא אין לנו שום לימוד שיהא ת"ת נדחית מפני מקרא מגילה רק מק"ו דעבודה כמבואר שם ות"ת דרבים הוא חמור מעבודה ואין ללמוד מן העבודה וק"ל. ועיין כמה ראיות אין צורך להאריך בהם.

לכן נראה דמה שכתב רבינו ואפי' ת"ת לשון אפי' לא קאי אדלעיל אכהנים בעבודתן לומר דלא זו [בלבד] עבודה שנדחית מפני המגילה אלא אפי' ת"ת. אלא שקאי אלמטה, אמ"ש כ"ש שאר המצות כו' והכוונה שאפי' כהנים בעבודתן ות"ת נדחים מפני המגלה וכ"ש שאר מצות שנדחים מפני קריאת המגילה ובאמת שת"ת הוא קל מעבודה ובת"ת של יחיד איירי ודו"ק כנלע"ד ברור בכוונת רבינו והרמב"ם ריש פ"א מהלכות מגילה נזהר מזה וכתב י"ל ואפי' כהנים בעבודתן מבטלים עבודתן ובאים לשמוע מקרא מגילה. וכן מבטלין ת"ת כו' עכ"ל הנה לא ניתן מקום לטעות בדבריו וכתכ וכן ולא כתב ואפי', ומשמע כוונתו שבא לומר שאפי' העבודה וכן ת"ת נדחית מפני המגילה ק"ו לשאר מצות וק"ל. וכן יש לפרש דברי רבינו הגם שכתב ל' ואפי' וק"ל.

ובענין חילוק שבין ת"ת דרבים לת"ת דיחיד נראה דלא מקרי ת"ת דרבים רק כשכל ישראל הם ביחד כעין בענין יהושע שהיו כל ישראל ביחד ואמר המלאך עתה באתי על ביטול ת"ת ות"ת בזה חמור מעבודה אבל ת"ת שאינו של כל ישראל אפי' רבים נחשבים כיחיד ועבודה חמורה וכן משמע מל' הר"ן שכתב שם וז"ל מכאן סמכו של בית רבי. משום דבגמרא מסקינן דעבודה חמורה מת"ת דיחיד כלומר שאינו ת"ת של כל ישראל עכ"ל. מבואר דכל שאינו ת"ת של כל ישראל מקרי ת"ת של יחיד וק"ל וכן משמע קצת מלשון רש"י שכתב הא דרבים דהתם כל ישראל היו עכ"ל. ובזה ניחא דלא אשתמיט שום פוסק מלהודיע דת"ת של רבים אינה נדחית מפני מקרא מגילה ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף ·