אמרי נועם (הגר"א)/ברכות/נא/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כוס של פורעניות ארנב"י כוס שני תנ"ה השותה כפלים לא יברך כו' והיינו כוס שלישי וקשה האיך מביא ראיה מכאן לכוס שני כיון דהכא קאי על כוס שלישי והרא"ש פי' בדוחק [לכן נראה] כגירסת בה"ג (הובא ברבינו יונה ע"ש ועי' בה"ג גופי' דלשון ראשון מפרש כוס שני ממש] איכא דאמרי כוס פורעניות הוא כוס שלישי. השותה כפלים לא יברך וכאן מסוכן האדם במה ששתה וגם במה שמברך על כוס פורעניות על כן לא יברך [פי' וללשון ראשון כוס שני אחר ששתה ראשון ולשון איכא דאמרי אחר ששתה כפלים:
בש"א נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס וכו' לכאורה קשה מאי שייך מזיגת הכוס לנטילת ידים ואמאי תני לישנא מוזגין אמאי לא תני שותין ונראה משום דפסקו הגאונים דלשתיה צריך נטילת ידים אם אינו קובע עצמו לשתיה אינו צריך ליטול אלא יד אחת וכשקובע צריך ליטול שני ידיו וכן הוא בגמ' (דף מ"ג ע"א) כיצד סדר הסיבה כו' בא להם מים כו' בא להם יין כו' דלכאורה אינו מובן לפי' רש"י דלסעודה מיירי הא לא הזכירו מזה כונתו דלשון הגמ' שם עלו והסיבו בא להם מים כו' חוזר ונוטל שני ידיו בא להם יין כו' ואם כן קשה שתיכף לנט"י לסעודה צריך לומר ברכת המוציא אם כן היה לו להזכיר בציעת הפת והמוציא בין הנטילה להיין. ועוד אם בנתיים התחילו לאכול פת היה ראוי לחשוב מעתה בתוך הסעודה שכל אחד יברך על היין בפ"ע ואמאי אמר אח"כ בא להם יין א' מברך לכולם. והיה לו לפרש מתי היתה אכילת פת של המסובים ונראה שזהו כונתו כאן]. אבל לפימ"ש אתי שפיר דמתחלה כשאין קובעין כל אחד ואחד נוטל ידו אחת ואח"כ כשקובעין כל אחד ואחד נוטל שתי ידיו אבל הכל בשתיית היין (ועי' מה שכתב לעיל דף מ"ג ע"א ועי' ב"י סי' קנ"ח וביאור הגר"א שם סי' קנ"ח ס"ק י"ח ועי' מה שכתב בשנות אליהו כאן) (ולעיל דף מ"ג ע"א פי' גם מה שהקשה כאן וכאן קיצר בדבר):
אלו דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה ח' דברים יש כאן ובתוספתא כ' ד' דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה אבל בתוספתא הוא ט"ס דמעיקרא תני שם בתוספתא החילוק בבהמ"ז בפועלים בעושין בשכרן או בסעודתן ואם עושין בסעודתן מברכין ד' וקאי אות ד' אלמעלה דהיינו שמברכין ד' ברכות אבל לא חשיב כלל בתוספתא מספר הדברים שנחלקו בהן ואח"כ ב' נקודות. אח"כ אומר דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה (וכ"כ באלפסין החדשים שכן הוא בנוסחאות כו' ע"ש וכן העתיק הרי"ף בפ"ב מיסב עמהם מברכין כתיקונם ארבע. וע"ע הגהת הרש"ש): ועונין אמן צ"ל עונין בלא וי"ו הרא"ש וכן ר' יונה כתבו דבישראל אם שמע השם עונה אמן ובכותי אין עונה אמן עד שישמע כל הברכה ורבינו אמר דבישראל אף אם אינו שומע השם עונה רק לשישמע הסוף ברכה ובכותי עד שישמע השם שמא בירך הר גריזים אבל במה ששומע הנוסח הברכה אינו ראיה שמא בירך להר גריזים (עי' ביאורו סי' רט"ו ס"ק ד' ה'):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |