אילת השחר/קידושין/כג/א
ואיכא דאמרי קטן הוה ודלא כאבא שאול. לפירש"י לרבנן דאבא שאול צריך דוקא שיהא עבדות אחרים עליו בשעת מיתה בין בעבד גדול ובין בעבד קטן, ולאבא שאול אף אם אין עבדות אחרים עליו יכול לזכות בקטן אח"כ, וקשה עליו מה שהוכיח ר"י בתוס' דהא מיתה מתירה ואיך יהיה עבד, ובקובץ שעורים הוסיף להקשות מכח הגמ' דתמורה דף כ"ה דדבר שחל משמים תמיד קודם לחלות שאדם עושה, דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, ובעצם לא צריך לזה דהא התם דקמיבעיא לן באמר על הבכור עם יציאת רובו שיהיה קרבן אחר מי חל, היינו כיון דבאותו רגע צריך לחול עליו שם בכור דאז יתכן שיוכל להתפיס בו קדושה אחרת ויקדים את קדושת הבכור, אבל כאן דע"כ צריך קודם להשתחרר כדי שיוכל מר זוטרא להחזיק בו, א"כ בהכרח היתר המיתה בא קודם דלפני זה לא שייך לזכות.
והנה מה שכתב לחדש דהירושה חלה עם גמר המיתה וההיתר הוא אחר גמר מיתה, כדמשמע בב"ב דף קל"ז דאפשר לגרש עם גמר מיתה, ואם היתר דמיתה מתיר בשעת גמר מיתה הא אי אפשר לגרש כיון דכבר אינה אשתו, ומזה דחזינן דאפשר לגרש עם גמר מיתה ע"כ דעוד לא חל היתר המיתה, נמצא דזכיית הממון קדם להיתר המיתה, וצ"ע דלפי"ז מאי מקשה בגמ' גיטין דף ל"ט על הא דאמרינן טעם דרבנן דגם קטנים יצאו לחרות דמיתה מתיר כמו באשה, אי הכי אפי' יש לו יורשים נמי, ומאי קושיא דביש לו יורשים היורשים זכו קודם מיתה ובשעת מיתה כבר שייך לאדוניו החדשים ולא יצוייר שהמיתה תתיר, משא"כ במת שאין לו יורשים דחל שפיר ההיתר אחרי המיתה באם לא זכה בו אחר תיכף אחר שעת המיתה, ועוד קשה מהא דאמרינן שם לאבא שאול דמה מיתה מפקעת רק איסורא לכן אין מיתת הגר מתיר את העבד, דהא לדבריו כשמת העבד הממון כבר בין כך פקע ונשאר רק איסור והמיתה יכולה שפיר להתיר האיסור, אלא דזה יש לתרץ לפי מש"כ התוס' שם דלאבא שאול בעבד קטן נקרא דיש לאחרים עדיין רשות עליו, נמצא דהמיתה צריכה לעשות את הכל ושפיר אמרינן שאין המיתה יכולה להתיר.
ובעיקר הקושיא נראה דס"ל לרש"י דלפי מה דמתרצינן בגמ' שם דגלי קרא והתנחלתם הרי דאע"פ שהירושה באה רק לאחר מיתה [היינו אפילו אם באמת הירושה ג"כ אינה אלא לאחר מיתה], וכל עבד לפי"ז היה צריך להשתחרר במיתת האדון, דתמיד היתר המיתה היה צריך להיות קודם אלא דגלי קרא דכל שתיכף יעבור לבעלים אחרים אין המיתה מתירה, אע"ג דבאמת ההיתר הוא קודם מ"מ גלי קרא דהיתר המיתה אינו רק אם תיכף אח"ז לא יהיה עבד אפילו אם המיתה לא תתיר, דרק אז המיתה יכולה להתיר, ולכן אפי' קטנים כל שבלי ההיתר מיתה ג"כ אינו עומד להיות תיכף עבד כיון שאין מחזיקין בו שפיר חל ההיתר, משא"כ כשעבדות אדונו עליו דעומד להיות עבד תיכף לולא היתר המיתה אז אין המיתה מתירה.
והנה בהא דעבדות אחרים עליו כמו בההוא עובדא דמר זוטרא דרצה לזכות בעבד של הגר שמת, צריך לומר שהחזקה שהתחיל נמשכת כל הזמן שעבדות אדונו עליו, דהא אם העבד הי' מעצמו עובד לאדון והאדון חושב לזכות בו בזה, לא מסתבר שיוכל לקנותו בזה דהא העבד אינו מכוין להקנות עצמו למר זוטרא, וע"כ כיון דע"י מעשה קנין שעשה עוד קודם, ממשיך העבד לעבוד הוי כאילו המשך חזקתו וכאילו מר זוטרא עושה בו להעבידו, וא"כ בלי שיצטרך לעשות מעשה זכיה חדשה כבר עומד לזכות בו מר זוטרא לולא ההיתר דמיתה ואז המיתה אינה מתירה כמו בירושה, ואה"נ אם היה מצמצם להתחיל לעבוד עם העבד תיכף אחרי המיתה של האדון לא היה מר זוטרא זוכה בו כיון דיש היתר מיתה, דבשעת מיתה דצריך לחול ההיתר עוד לא הי' עומד שיזכה בהעבד, רק כיון שהתחיל מעשה קנין קודם ולכן עומד כבר צפוי מראש שמר זוטרא יזכה בו ע"י מעשה הקנין שהתחיל מחיים לכן אין המיתה מתירה.
אמנם הר"י דס"ל דמיתה מתירה בכה"ג, אפשר לומר דס"ל דהגזה"כ דאין המיתה מתירה נאמר רק בירושה דע"ז יש קרא והתנחלתם, דאע"ג דהמיתה קודמת מ"מ אינה מתירה, אבל לגבי שאר קנין אין ע"ז גזה"כ, או משום דבקנין דבעי לזכות בו ולא נעשה ממילא אע"ג דכבר מוכן, מ"מ מה דקונה הוא ע"י דנקרא דעושה מעשה קנין בו אז, וזה לא כלול בגזה"כ, עוד אפשר לומר דרק בירושה דהוא המנחיל ומכחו נמשך הבעלות הקודם אז הוא דאין המיתה מפקיעה, משא"כ בשאר זכיות דאינו זוכה מכח הגר שמת לכן המיתה שפיר מתירה.
דגיטו וידו באין כאחד. בקובץ שיעורים רוצה לומר דגיטו וידו באין כא' מהני כל היכא דבלי זה יש לו כבר קנין ורק מפריע מה שיש גם להאדון קנין בזה אמרינן גיטו וידו באין כא', ולכן רצה לדון דבשני שותפין יהני אם יכתוב שטר מתנה ויתן בחצר השותפין. ויש ללמוד מהחזו"א (אהע"ז סי' קמ"ז ס"ק י') בענין עבדים, דגיטו וידו היינו דוקא היכא דאם רק יסולק האדון הוא בעלים ע"ז ואינו צריך קנין מיוחד דהקנין הוא רק הסתלקות האדון, ולפי"ז בחצר השותפין דגם אם יסולק עוד לא יהי' חצירו החלק של שותפו לא נימא בזה גיטו וידו באין כאחד.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |