תוספות רי"ד/יבמות/סז/א

תוספות רי"ד יבמות סז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אר"י הכניסה לו שני כלום באלף זוז ושבחו ועמדו על ב' אלפים א' נוטלתו בכתובתה וא' נותן דמים ונוטלתו משום שבח ב"א וכי היכי דזכי הבעל ביתרון דמיהן הכי מחייב בפחות דמים דאם פחתו בדמיה פחתו לו והכי נמי אמרי' בהל' נהי נמי דמחייב באונסין בהכחשה וביתרון דמים מי מחייב למימר דנ"ב חייב בכחשן. עיין בפסקי בפ' מציאת האשה:

מתניתין בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא. אכלו עבדי' בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר"י א"ל מאחר שהעדתה לנו על בת ישראל שנשאת לכהן. אף בת כהן לכהן ומת והניחה מעוב' לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר. פי' האי עבדי' דקתני אינן ע"מ דע"מ דידה הוי ואין כח לעובר כלום ולא לבני בעלה וכ"ז שהאי אוכלת ע"מ שלה אוכלים וכ"ז שהיא אינה אוכלת עבדי' מלוג שלה אינן אוכלים. כיצד אם י"ל בנים מכהן ה"ה אוכלת וע"מ שלה אוכלין ואע"פ שהיא מעוברת שאין זכי' לעובר בע"מ שלה, ואם אין לה בנים מכהן שהיא אינה אוכלת גם ע"מ שלה אינן אוכלין. והיא עבדי דקתני הן עבדי צ"ב שהם ברשות הבעל שקבלן עליו בשומא שאם מתו לו ואם הותירו כשמת הבעל הן ברשות היורשין. ואע"ג דאמרן הדין עמה ואין הבעל רשאי למוכר אפ"ה כיון דמחסרי גוביינא וקיימא ברשות היורשים כדאמרן לעיל דאילו מגנב יורשים חייבים לשלם ליורשיה. והכי תנאי בתוס' מת והניח אפרזות פי' בלא בנים ע"מ אין אוכלין כדרך שהאי אניה אוכלת. עצ"ב אוכלין מפני שבחזקת היורשין הן עד שעה שיתנו לה, קסבר ר"י דאין זכי' לעובר בע"מ שלה אעפ"י שלא נולד וקס"ד נמי ילוד מאכיל שאינו לוד אינו מאכיל הלכך מפשני חלקו של עובר אניו אוכל בתרומה והיא דנקט לבת ישראל לרבנן קא"ל וה"ק לדידי אפילו בת כהן לכהן נמי אין אוכלת מפני חלקו של עובר אע"פ שהעובר הוה כהן עד שלא יולד אינו מאכיל לדידכו אודי לי בבת ישראל ורבנן ס"ל בכהן דעובר במעי זרה זר הוא, והלכך אותו העובר הוא פוסלן ולהכי נקטי בת ישראל ורבנן ק"ל לדבריך דקסברת דאין זכי' לעובר מאחר שהעדת לנו על ב"י לכהן אפילו בת כהן נמי לא יאכלו מפני חלקו ש"ע. ור"י ה"נ ס"ל וב"י דנקט כי היכי דלודי לי' רבנן דרבנן פליגי עלי' ואמרי עובר א"ל זכי' וכן בת כהן לכהן אכלין מצ"ב בתרומה מפני היורשים ועבור אינו פוסלות שאין לו זכיה עד שלא יולד והכי אמרי' אר"י א"ש זו דברי ר' יוסי דקסבר יש זכי' לעובר אבל ח"א י"ל בני אוכלים בשביל בנים י"ל אחים אוכלים בשביל אחים א"ל אחים אוכלים עבור משפחה כולה, שהן יורשים נכסי' ועצ"ב בחזקת ירושים הן עומדים עד שלא תגבה אותן האשה ועובר ל"ל זכיה בתרווייהו:

ת"ר הניח בנים אלו ואלו אוכלים, פי' בנים ואל מעוברת הניחה מעוברת אלו ואלו אינם אוכלים, פי' מעוברת בלא בנים אין אוכלין לא ע"מ שלה מפני שהיא אינה אוכלת ולא עצ"ב שהן בחזקת היורשין מפני שהעובר זוכה בהן יולד מאכיל שאינו יולד אינו מאכיל, הניחה בנים הניחה מעוברת ע"מ אוכלין כדרך שהאי אוכלת עצ"ב לא יאכלו מפני תנקו של עובר, שעובר פוסל ואינו מאכיל ד"ר יוסי פי' בין בת ישראל לכהן בין בת כהן לכהן אבל חכמים סברי עובר אין לו זכיה ובין י"ל בנים אוכלים עצ"ב בחזקת בני משפחה שהן ראוים לירש נכסיו, והל' כחכמים דהכי מסיק תלמודא בב"ב והל' המזכה לעובר לא קנה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.