רמב"ן/יבמות/סז/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש |
מאי קמ"ל דפליגי רבנן עלי' דר' יוסי ומי פליגי . לומר שאין זכי' לעובר כלל אלא אפי' בשביל משפחה אוכלין והתניא והודו לו ומיהו ודאי לקמן פליג עלי' ר' שמעון ב"י כשיש לו בנים משום שאין חוששין למיעוט אבל כשאין לו בנים מודה.
וכתב רבנו הגדול ז"ל דלית הלכתא כר' יוסי דתנן בפרק יוצא דופן (דף מ"ד) תינוק בן יום א' פוסל בתרומה פי' אם הוא בן גרושה שהוא חלל אינו פוסל את העבדים מלאכול בתרומה אלא אוכלין בשביל הכשרין עד שיהא בן יום א' אבל עובר במעי גרושה לא פסיל דלית ליה קנין בגוייהו, וכן הלכתא.
והך לא קשה עלה דהתם בגמרא רב ששת מתרץ לה כגון שיש לו שתי נשים אחת גרושה ואחת שאינה גרושה ויש לו בנים ממי שאינה גרושה ויש לי בן א' מן הגרושה פוסל בעבדי אביו מלאכול בתרומה ודוקא בן יום א' אבל עובר לא לאפוקי דר' יוסי דאמר עובר נמי פסיל קמ"ל וה"פ לאפוקי מדרבי יוסי דחייש למיעוטא ואמר עובר נמי פסיל במקום בנים קמ"ל דכיון שיש לו בנים ממי שאינה גרושה אינו פוסל כר' שמעון אבל ודאי לא הי' לו בנים אחרים פוסל הוא ואין אוכלין בשביל המשפחה דקא סבר יש לעובר זכי' תדע מדקא מתרץ לה בשיש לו שתי נשים וכו' ועוד דהא רב ששת הוא דמתרץ ואיהו אמר בפ' מי שמת (דף קמ"ב) המזכה לעובר קנה.
וכולה סוגיא אזלא הכי דהתם בב"ב מקשי' עלי' דרב ששת מסיפא דקתני נוחל ומנחיל אלמא עובר לית ליה זכיי' ואינו נוחל ולא מנחיל ומתרץ לה התם והכא במסכת נדה נוחל בנכסי האם להנחיל לא חין מן האב ודוקא בן יום א' אבל עובר לא מאי טעמא היא מית בריש ואין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב וש"מ דרב ששת כר' יוסי מוקי לה להך מתני' לומר דעובר יש לו זכיי' אי נמי קא סבר לא פליגי רבנן עליה כלל אלא בחוששין למיעוט.
הילכך ליכא מההיא מתני' ומאוקימת' דמוקי לה בגמ רא ראי' כלל למיפסק בה הלכה דעובר לית לי' זכיי'.
אלא מיהו מסתברא כיון דקי"ל המזכה לעובר לא קנה אע"ג דאשכחן ליה לאביי דאמר התם ירושה הבא מאילי' שאני כיון דאשכחן לי' לרבא דלא מתרץ הכי התם בפ' מי שמת ומוקי לה משום דמרפיא בידייהו הא לאו הכי קנו כדאי' התם ש"מ קסבר רבא זכיי' דעלמא כירושה הבאה מאיליה הלכך כיון דאפסיקו הלכתא במזכה לעובר שלא קנה אף בירושה כן.
וסוגיין נמי התם הכי, מדמקשי' עלי' דרב ששת ממתני' דנדה ומתרץ לה לטעמיה ש"מ דלדידן ל"ש ירושה ול"ש זכיה אין לעובר בהן כלום ועוד דהא לא אשכחן בהדיא אמורא דפליג עלי' דרב יהודה אמר שמואל הכא דקאמר פליגי רבנן עלי' דר' יוסי ואע"ג דאינהו כר' יוסי סבירא להו טעמייהו התם משום דמזכה לעובר קנה ואנן לית לן הכי.
והראב"ד ז"ל אמר כיון דקיימא לן המזכה לעובר שלו קנה משום שדעתו של אדם קרובה אצל בנו כדאמר רבי יוחנן בפ' מי שמת (שם) כ"ש בירושה הבאה מאיליה וזו אינה תשובה שאין אותו הדין אלא תקנה ודוקא בשכיב מרע ולא שזוכה מעכשיו אלא לכשנולד זוכה כעין ירושה כדי שלא תטרף דעתו ואין דינו כן בבריא וכ"כ מקצת המחברים הלכך אין ממנו ראיה לדין תורה בירושה.
הא דמקשינן מאי איריא שמא ימצא עובר זכר תיפוק ליה דנקבה נמי פסלה. לפום מסקנא הוא דמוקמי' פלוגתייהו בחוששין למיעוטא אבל לההיא לישנא דאמרי' דעבדי תקנתא דרב נחמן נקבה לא פסלה אלא פסולא משום שמא ימצא עובר זכר ואין לבנות כלום.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |