קרית ספר/בכורות/ז
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מי שהיו לו עשר טלאים והפריש אחד מהם למעשר או שהיו לו מאה והפריש עשרה אין אלו מעשר שם פרק בתרא משנה פלוגתא דרבי יוסי ורבנן וטעמייהו דרבנן משום דצריך למנותן כדי שיהא עשירי למנינם קדש כדכתיב העשירי יהיה קדש לה' וכיון שלא מנאם אין זה עשירי אלא מעמיד הטלאים או העגלים תוך לדיר ואמותיהן מבחוץ כדי שיצאו לקראת אמן דכתי' כל אשר יעבור תחת השבט דמשמע שיעבור מעצמו דהיינו בשמיעת קול געיית אמן דאי מפיק להו אחד אחד הרי הוא מעבירם וכתיב יעבור מעצמו כדאמ' ומצוה למנותן בשבט כדכתיב תחת השבט לא מנאם בשבט או מנאם רבוצים ועומדים מנין תלמוד לומר עשירי קדש מכל מקום ואין לי אלא שקרא שמו עשירי לא קרא שמו עשירי כשיצא מנין תלמוד לומר יהיה קדש מכל מקום כיון שמנאם והעשירי בין זכר בין נקבה בין תמים בין בעל מום הוי מעשר דכל אשר יעבור תחת השבט כתיב אחד זכרים ואחד נקבות במשמע ולא קפיד נמי קרא בראוי לגבי מזבח דהא יתום ולקוח ראויים ופטורים מן המעשר הילכך נקבה ובעל מום אף על גב דאינם ראויים איתרבו מדכתיב כל אשר יעבור כדאמר'.
ב[עריכה]
היו לו חמשה טלאים בירושלם וחמשה בעכו אין מצטרפין וכולם פטורים דכל אשר יעבור תחת השבט משמע דהן יכולות להמנות כאחד אבל כל שאין ביניהם יותר מששה עשר מיל מצטרפות להתעשר כדכתיב עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה דמשמע אם יכולנה להמנו' ברועה אחד מיקרי צאן ותעבורנה תחת השבט להתעשר ואם לא לא וקים להו לרבנן דשיתסר מילי קא שלטא ביה עינא דרועה.
ד[עריכה]
אין מעשרין מן הצאן על הבקר ולא מן הבקר על הצאן כדתנן פרק מעשר בהמה וכדילפינן בגמרא מדכתיב וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור וגו' העשירי יהיה קדש לה' דמשמע תן עשירי לזה ועשירי לזה דסמך מעשר אבקר כדכתי' וכל מעשר בקר וסמיך עשירי אצאן דמשמע מעשר לכל חד וחד ואיכא דאמרי בלאו עשירי נמי לא מצית אמרת בקר וצאן מתעשרין מזה על זה דאיתקש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא אף מעשר בהמה ממין על שאינו מינו לא ואם תאמר עזים וכבשים נמי לא אם כן ריבוייא דבקר וצאן מאי אהני ומסתברא דמיעוטא דהיקשא דמעשר בהמה למעשר דגן לבקר וצאן אתא דלא לעשרינהו אהדדי דהא לא דמו כלל להדדי וריבוייא דכל בקר וצאן דמשמע דמתעשרי אהדדי אכבשים ועזים דהא דמו להדדי לענין קרבן דהאומר הרי עלי מן הצאן יכול להביא בין כבש בין עז דהוו כמין אחד.
ה[עריכה]
אין מעשרין מן הנולדים בשנה זו על הנולדים בשנה אחרת דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן מקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן מחדש על הישן לא כדכתיב היוצא השדה שנה שנה הוצא על שנה זו את המעשר ולא משנה זו על שנה שעברה ולא על שנה הבאה ויראה לרב ז"ל שאם עשר משנה לחברתה דהוי מעשר משום חומרת קדשים כיון שלא נכתב בפירוש אף על גב דהוי היקשא וכל היקשא נראה דהוי כאלו כתוב בתורה. כל הנולדים מאחד בתשרי עד כ"ט באלול מעשרים מאלו על אלו דא' בתשרי ראש השנה למעשר בהמה כדילפינן פרק קמא דראש השנה לרבי אלעזר ור' שמעון דפליגי ארבי מאיר וסברי דמקיש מעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן ראש השנה שלו תשרי דכתי' ביה שנה וכתיב התם מראשית השנה מראש השנה נידון מה יהא בסופה אף ראש השנה דמעשר בהמה הוי תשרי דקרא דעשר תעשר בשני מעשרות מיירי כדאמ'. נולדו חמשה טלאים בכ"ה באלול וחמשה בראש השנה אין מצטרפין כדתנן פרק מעשר בהמה דסתם לן תנא כרבי אלעזר ורבי שמעון קאמר בתשרי ראש השנה למעשר בהמה ילדו הולדות בתוך שנתן הרי היא ובתה נכנסין לדיר להתעשר.
ז[עריכה]
אין הטלאים הנולדים כמו הטבל אלא מותר למכור ולשחוט כל מה שיצא מן הדיר במנין עד שישלים לעשרה והעשירי יהיה קדש כדתנן פרק מעשר בהמה עד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט לכתחלה בלא מעשר.
ח[עריכה]
קבעו חכמים שלשה גרנות למעשר בהמה שמשיגיע זמן מהם אסור לשחוט עד שיעשר פרוס הפסח ופרוס העצרת ופרוס החג כדתנן התם ואמר רבי תנחום כדי שיהא בהמה מצויה לעולי רגלים נשארו בדיר פחות מעשרה מניחן לגורן אחר ומצטרפין לאותם שיולדו אחר כך ואף על פי שיודע שישארו במנין חייב להכניס את כולן והנשאר ישאר שם מימרא דרבא ותניא נמי הכי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |