קרית ספר/בכורות/ו

קרית ספר ‏ בכורות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קס להפריש אחד מעשרה מכל בהמות טהורות שיולדו בכל שנה ושנה בבקר ובצאן דכתיב וכל מעשר בקר וצאן וגו' העשירי יהיה קדש לה'. מעשר בהמה נוהג בחולין אבל לא במוקדשין משנה פרק מעשר בהמה וטעמא דיהיה קדש אמר רחמנא ולא שכבר קדוש. ונוהג בארץ ובחוצה לארץ שם במשנה ומפרש בגמרא דהיינו ליקדש להאכל במומן אבל לא ליקרב דאין מביאין בהמת מעשר מחוצה לארץ לארץ כדדריש ר"ע מדכתיב ואת מעשרותיכם בשני מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה מה מעשר דגן אי אתה מעלה דאינו נוהג אלא בארץ אף מעשר בהמה אי אתה מעלהו ונוהג בפני הבית ושלא בפני הבית כדתנן התם אבל חכמים תקנו שלא לעשר בזמן הזה כדאמר רבא התם משום תקלה דגיזה ועבודה או שוחטו בלא מום ולא חיישינן לעוקר דבר תורה משום דהוי בשב ואל תעשה דיש כח ביד חכמים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשה כדאיתא פרק האשה רבה. הכל חייבין במעשר בהמה כהנים לוים וישראלים.

ד

ודין מעשר בהמה שיהיה נשחט בעזרה וזורקין את דמו זריקה אחד כנגד היסוד פרק אי זהו מקומן הבכור והמעשר וכו' שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון מתנה אחת ובלבד שיתן כנגד היסוד מתנה אחת משום דלא כתיב בהו סביב אלא ואת דמם תזרוק כתיב בבכור ותניא רבי יוסי הגלילי אומר דמו לא נאמר אלא דמם לימד על בכור מעשר ופסח שטעונין מתן דמים ואימורים לגבי מזבח וכנגד היסוד ילפינן מעולה דאתיא זריקה זריקה מעולה דכתיב בה על יסוד מזבח העולה ובלאו הכי ילפינן יסוד לעולה מקל וחומר כדאיתא התם ומקטירין אימוריו בברייתא דרבי יוסי הגלילי חלבו לא נאמר אלא חלבם לימד על בכור מעשר ופסח שטעונין אימורין לגבי מזבח ושאר הבשר נאכל לבעלים בירושלם כשאר קדשים קלים שם במשנה והמעשר לכל אדם דלא מצינן לו בתורה שינתן לו לכהן שלא נמנה עם מתנות כהונה ונאכלין בכל העיר כדכתי' והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם ותניא בספרי רבי עקיבא אומר בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן ומדלא קבע בהו מחיצה שמע מינה בכל העיר נאכלין. אם היה בעל מום בין קודם שהפרישו בין אחר כך נאכל במומו בכל מקום דאפילו היה בעל מום חלה עליו קדושה כדכתיב לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו בין תם בין בעל מום חלה עליו קדושה ולא שיקרב אלא יאכל בתורת מעשר ואסור ליגזז וליעבד כן כתב רש"י ז"ל בפי' החומש וכיון דכתיב והבאתם שמה עולותיכם וגו' ואת מעשרותיכם שהם תמימים דומיא דעולות וכתיב נמי גבי בעלי מומין לא תקריבו אלה לה' משמע דמעשר בהמה כשהוא בעל מום דקדושה חלה עליו אינו טעון הבאת מקום ולכך נאכל בכל מקום:

ה

אזהרת ער שלא יגאל מעשר בהמה ואסור למכרו כשהוא תמים דכתיב יהיה קדש לא יגאל פרק פסולי המוקדשין רב אשי אמר לא יגאל דמעשר לא ימכר הוא דכתיב והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל אימתי עושה תמורה מחיים אימתי אינו נגאל מחיים הא לאחר שחיטה נגאל הא בעי' העמדה והערכה אלא שמע מינה לא יגאל לא ימכר הוא ומשם דעבד ביה עובדא דחול קא אסר ליה רחמנא ולכתוב רחמנא לא ימכר אי כתב רחמנא לא ימכר הוה אמינא איזדבוני הוא דלא איזדבון דקא עביד עובדין דחול אבל איפרוקי מיפריק דהא עיילי דמיו להקדש להכי כתב רחמנא לא יגאל דמדאפקיה מכירה בלשון גאולה שמע מינה דלא איזדבוני אזדבן ולא איפרוקי מיפריק דבגאולה לחודה ליכא לאוקומה דלא מצינו למידק הא לאחר שחיטה נגאל כדאמ'. ואם מכרו לא עשה כלום ולא קנה לוקח בפרק קמא דתמורה פלוגתא דאביי ורבא בכל מידי דקאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לאביי מהני ולרבא לא מהני ומסקינן דלא פליגי אלא ברבית קצוצה וכדאי' התם אבל בהאי לכולי עלמא לא מהני דאמר קרא בבכור קדש הם בהויתן יהא שלא יצא מקדושתו ע"י פדיון ומעשר יליף העברה העברה מבכור מדברי סופרי' שלא למכור בעל מום אפילו שחוט שם אימתי עושה תמורה מחיים אימתי אינו נגאל מחיים הא לאחר שחיטה נמכר ורבנן הוא דגזרו אטו לפני שחיטה ושמואל פירש מקרא אחרינא דכתיב רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר מוקמינן ליה בספרי בפסולי המוקדשין משתעו וכתיב תזבח ואכלת אי זהו דבר שאין בו ברכה מחיים שאין נהנין מהם דשאר קדשים אם נפל בהם מום נפדין ונאכלין לכל שירצה אלא זה מעשר בהמה דכתי' ביה לא יגאל דאינו נמכר מחיים וכתיב הכא דלאחר זביחה איכא ברכה וההוא ברכה מכירה היא דדומיא דברכה דאסר בו מחיים דהיינו מכירה התיר לך לאחר שחיטה נמכר מדאוריתא והיינו דתנן אינו נמכר שחוט ולפיכך אין שוקלין אפילו כנגד חתיכת בשר שנשקלה בליטרא בבכור דתנן ביה דשוקלין אותו מנה כנגד מנה. ומעשר בהמה של יתומים מוקמינן ליה אדאוריתא וכדתניא התם דמוכרין אותו דלא גזרו עליו.

ח

מעשר בהמה שנשחט במומו מותר למכור חלבו וגידיו ועורו ועצמותיו דלא אסרו אלא בשרו ואם הבליע בהם דמי בשרו מותר כדמתרץ רבא אבריתא התם ואם היו דמי העצמות יקרים והבליעו בהן מותר שם בעיא ופשטיה חד אמר מבליעו וח"א אין מבליעו ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתרי' דמר עושין כלים מעצמות הילכך מבליעין דהוו יקרים. הכל נאמנים על מומי מעשר אפילו בעליו כדאמר' פרק כל פסולי מעשר ודאי מהימן דאיבעי שרי בה מומא בכוליה קודם שיעשר דאכתי לא קדשה חד מינייהו.

י

לקוח או הניתן במתנה פטור מן מעשר בהמה משנה פרק מעשר בהמה ובגמרא אמר קרא בכור בניך תתן לי כן תעשה לצאנך ולשורך וגו' מה בניך אינו בלקוח וניתן במתנה דלא שייכא בהו אלא אצלו נולדו אף צאנך ובקרך אינו כלקוח ומתנה ואם אינו ענין לבכור דהא ליתיה בעשייה דמרחם קדוש אפילו לקוח ומתנה תנהו ענין למעשר בהמה דומיא דבנך דמשתעי בבכור אדם וכדאיתא התם. לפיכך השותפין שנשתתפו בבהמות פטורין מן המעשר וכן האחים שירשו טלאים שם ופרק קמא דחולין משנה האחין והשותפין שחייבים בקולבון פטורים ממעשר בהמה וכו' קנו מתפישת הבית חייבים ואם לאו פטורין ופי' הרב ז"ל בפי' המשנה דקנו מתפישת הבית היינו הממון המשותף בין האחים וכן שותפין שלקחו בהמות מממון השותפות חייבים במעשר בהמת אותם הנולדות אחר כך ואם לאו פטורין ר"ל שלא נולדו הבהמות האלו אחר השתוף רק נשתתפו בבהמות או ירשו מאביהם והם בשותפות וכ"ש אותם שקנו בשותפות דפטורין ממעשר בהמה ואין חייבים אלא הנולדות אחר כך כדאמ' ונראה לדעת הרב ז"ל דמשום לקוח נגעו בה דנשתתפו בבהמות כל טלה מהן הוי כמכור לחברו וכן האחים שירשו בהמות הוי כל טלה כמכור לאחיו כיון שיש לכולם חלק בו וכל שכן כשקנו שותפין או אחים מממון שביניהם דפטירי הני טלאים דקנו משום לקוח אבל הנולדים אחר כך בין כשנשתתפו בבהמות ונפלו להם בירושה בין שקנו אותם חייבים במעשר בהמה דהא אלו שנולדו לא הוו לקוחין ומפירוש רש"י ז"ל נראה דלאו משום לקוח הוא דפטירי ממעשר אחין ושותפין אלא משום דכל שותפות פוטר ממעשר בהמה כדילפינן התם בבריתא מדכתיב יהיה לך הזכרים לה' ולא של שותפות דמשמע המיוחד לך אתה נותן ולא של שותפות ולהכי פטורים ממעשר בהמה לעולם כל ימי שותפותם יכול אפילו קנו מתפיסת הבית תלמוד לומר יהיה מכל מקום דכאביהן דמו ולא הוו כשותפין כל שלא חלקו מעולם ואף על גב דהאי קרא בבכור כתיב אם אינו ענין לבכור דהא איתיה בשותפות דכתיב ובכורות בקרכם לשון רבים דמשמע דלשנים אומר בקרכם תנהו ענין למעשר בהמה והאי קנו דתנן היינו שנפלו להם טלאים בירושה לא שלקחום דאם כן פטירי משום לקוח אפילו הוי מתפיסת הבית וכדפי' רש"י ז"ל שם ולפירוש הרב ז"ל כיון דילפינן לעיל דלקוח פטור ממעשר בהמה לא הוה צריך האי קרא אחרינא כיון דמשום לקוח נגעו בה אלא לאשמועינן דשותפין נמי הוו כלקוח זה מזה כל שכן כשלקחו במעות השותפות והיינו יהיה לך ולא של שותפות כלומר דבשותפות נמי איכא משום לקוח מזה לזה אבל הנולדים אחר כך חייבים דכתיב יהיה מכל מקום דאף על גב דאחרים הוי לקוחין אינהו לאו לקוחין הוו ולרש"י ז"ל אפילו הנולדים פטורים כיון דהוו בשותפות דקרא למפטר שותפין אתא ואי נפלו להו בירושה דהיינו קנו בתפיסת הבית חייבים דכאביהן דמו כדכתיב יהיה מכל מקום ואיפשר נמי לדעתו דאפי' שותפים שנשתתפו בטלאים חייבים כל שלא חלקו דהוו כאחים שנפלו להם בירושה או איפשר דכיון דהשתא נשתתפו הוו כמוכרים זה לזה ופטורים משום לקוח. חלקו האחין והשותפין אחר שנולדו הבהמות ברשותן וחזרו ונשתתפו פטורין שם במשנה חייבין בקולבון ופטורין ממעשר בהמה לרש"י ז"ל משום שותפין ולרב ז"ל משום דלקוח פטור ובשעת שחלקו נעשו הכל לקוחין וכשנשתתפו נמי פטורין עד שילדו ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים שם פלוגתא דרב ענן ור"נ דאר"נ דאפי' חלקו גדיים כנגד גדיים ותישים כנגד תישים לא אמרי' ברירה זה הוא חלקו המגיעו אלא הוו כלקוחין ואפילו עשרה כנגד עשרה כר"י דפליג ארבי אלעזר ואמר אפילו י' כנגד עשרה לא אמרינן זהו חלקו המגיעו מתחלה ואזדא לטעמיה וכו'. חלקו בשותפין ולא חלקו בבהמה שם אמר רבי ירמיה פעמים שחייבים בקולבון ובמעשר בהמה שחלקו בכספים ולא חלקו בבהמה ופעמים שפטורים מזה ומזה שחלקו בבהמה ולא בכספים.

יב

הלוקח עשרה עוברין במעי אמן כולן נכנסין לדיר להתעשר שם מימרא דר' אסי א"ר יוחנן ואמר רבא דאמר קרא תעשה בשעת עשייה מיעט הכתוב בשעה שהן ראויין להתעשר מיעט הכתוב שלא יהו לקוחין ובמעי אמן לאו שעת עשייה היא. כהן שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר פטורין דמתנות כהונה הוו מתנה כדקרי להו קרא מתנה ומתנה פטורה מן המעשר כדאמרי'.

יד

הכל נכנסין לדיר להתעשר בין תמימין בין בעלי מומין וכל איסורי מזבח חוץ מן הכלאים והטרפה ויוצא דופן ומחוסר זמן שכל אלו פטורין מן המעשר שם במשנה ובגמרא מנא הני מילי דת"ר שור או כשב או עז דכתיב גבי שאר כל הקדשים או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן והיה שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום שמתה אמו או שנשחטה בגמר לידה שצריך שתחיה האם מעט אחר הלידה דבעינן עם אמו שהוא ואמו יהיו בעולם שעה אחד יכול יהיה עם אמו כל שבעה תלמוד לומר תחת אמו כלומר שנשאר חליפי אמו כדדרשינן בתורת כהנים נאמר כאן תחת השבט ונאמר להלן תחת אמו מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו וטרפה ילפינן מדכתיב כל אשר יעבור תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת דבהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה למעלה היא אחד מי"ח טריפות והכל דמתני' לאיתויי איסורי מזבח רובע ונרבע מוקצה ונעבד אתנן ומחיר ואף על גב דגמיר תחת תחת מקדשים כיון דהני איתקשו לבעלי מומין כדכתיב כי משחתם בהם מום בם דכל מקום שנאמר בו השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז דכתיב ביה השחתה ומעשר הואיל ולא פסיל ביה מומא כדכתיב לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו דבר ערוה וע"ז נמי לא פסיל ביה.

טו

אין הלקוח פטור אלא אם כן נלקח אחר שנראה להתעשר לפיכך הלוקח טלאים אחר ימי הלידה כשיגיע זמנם חייב לעשרם שכיון שאין מחוסר זמן ראוי להתעשר הוה ליה כמי שלקח עוברים ונולדו ברשותו שם מימרא דרבי יוחנן לקח עשרה עוברין במעי אמן כולן נכנסין לדיר להתעשר וכתבו בתוספות הוא הדין נולדו כיון דהוי מחוסר זמן.

טז

כל בהמה שהיא ספק אם היא בת מעשר או לא פטורה מן המעשר משום דספקא לאו בת עשירי הוא כדמפרש אביי פרק קמא דמציעא עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק דלא הצריך הכתוב לעשר את הספק לפיכך טלאים שנתערב בהם יתום או לקוח פטורים כולם מן המעשר כדתניא בספרי דכל אח' מהם ספק הוא דאפילו יצא הפטור בחמישי שוב אין העשירי קרוי עשירי אלא ט' שהפטור אינו מן המנין:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.