קרית ספר/בכורות/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

היה מונה וקרא לשמיני עשירי או לי"ב לא נתקדשו אבל אם קרא לתשיעי או לי"א עשירי נתקדשו כדתנן התם ובגמרא ת"ר מנין שאם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולי"א עשירי ששלשתן מקודשין דכתיב וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה' דמשמע בין שקראו עשירי בין שהיה הוא עשירי למנין ולא קראו יכול שאני מרבה אף שמיני וי"ב שקראם עשירי אמרת הואיל והוא קדוש וטעותו מתקדשת מה הוא אינו מקודש אלא בסמוך לו שאין לך סמוך לו יותר מגופו אף טעותו אינה מתקדשת אלא בסמוך למעשר גמור כגון תשיעי וי"א שהן סמוכים לו מלפניו ומלאחריו בין שקראם בטעות בין בכונה שלשתן נתקדשו דקרא בכל גוונא משתעי.

ב[עריכה]

ודין התשיעי שנאכל במומו והעשירי מעשר וי"א יקרב שלמים וטעון נסכים ואינו עושה תמורה כרבי יהודה דפליג אר' מאיר במתניתין וקאמר וכי יש תמורה עושה תמורה ובגמרא תניא אם מן הבקר לרבות י"א לשלמים יכול שאני מרבה אף התשיעי לשלמים אמרת וכי הקדש לפניו קודם שהוא קדוש הוא מקדש או לאחריו מקדש הוי אומר לאחריו מקדש דאין המעשר עושה תמורה אלא לאחר שהוא קדוש ותניא אין בין י"א לשלמים דעלמא אלא שזה עושה תמורה ליקרב דשלמי' עושין תמורה ותמורתן קרבה אבל י"א אין עושה תמור' דטעות מעשר הוא שקראו מעשר בטעות והוי תמורה ואין תמורה עושה תמורה כדילפינן בדוכתיה. העושה לו שליח להפריש מעשר מן הבהמות וטעה בין בט' בין בי"א אין מקדש אלא העשירי הודאי שלהי מכילתין מימרא לי"א עשירי אינו קדוש לכ"ע דכיון דשלמים הוא מפסידו חזה ושוק דהוי לכהנים ומצי למימר ליה להפסידני לא שויתך שליח ובט' דנאכל במומו אם קראו עשירי פליגי רב פפא ורב פפי ונקטינן כרב פפא דאפי' קרא לט' עשירי דאינו מפסיד אינו קדוש דסוף הוי עוות דצריך להמתין עד שיומם ואסור בגיזה ועבודה ולתקוני שדריה ולא איבעי ליה למטעי הילכך לאו כלום הוא אותו טעות.

ג[עריכה]

לא קרא לעשירי תשיעי אלא עשירי או ששתק ואחר כך יצא י"א וקראו עשירי לא נתקדש דאין י"א מתקדש אלא כשעקר שם עשירי ממקומו שקראו תשיעי שם במשנה קרא לט' עשירי ולעשירי עשירי ולי"א עשירי אין י"א מתקדש זה הכלל כל שלא נעקר שם עשירי ממנו אין י"א מקודש ובגמרא זה הכלל לאתויי מאי לאתויי יצא עשירי ולא דבר דהא לא נעקר שם עשירי ממנו בהך שתיקה אא"כ נעקר בפי' שקראו תשיעי וטעמא דכל שלא נעקר שם עשירי ממקומו דאין י"א קדוש משום דהא לא קדיש י"א אלא משום טעות מעשר וכיון שלא נעקר שם עשירי ממקומו אף על גב דקרא נמי לי"א עשירי לא הוי טעות מעשר דעשירי ממילא מתקדש כיון דלא קראו בפי' תשיעי.

ד[עריכה]

יצאו תשיעי ועשירי כאחד בין שקראם ט' או עשירי שניהם מוקדשים ויאכלו במומן ואינם קרבים וכן אם יצאו עשירי וי"א בבת אחת וקראן עשירי או שקראן י"א שניהם מקודשין שם מימרא דרבא ככל הני גווני קאמר דעשירי וט' או עשירי וי"א מעורבין זה בזה היכא דקראן עשירי אבל קראן ט' או י"א חולין ועשירי מעורבים זה בזה דתשיעי הוא דקרא תשיעי אבל עשירי מאליו הוא קדוש וכן י"א הוא דקרא י"א אבל עשירי מאליו קדוש א"כ הוי חולין ומעשר מעורבין זה בזה ולהכי אינם קרבים ויאכלו במומן אבל היכא דקראן עשירי דהוו ט' ועשירי מעורבין או עשירי וי"א מעורבים פליגי תנאי חד אמר ירעו וחד אמר יקרבו וחד אמר ימותו ואמרי' דרבנן הוא דאמרי ירעו דסברי דאין מביאין קדשים לבית הפסול דאלו היו קרבים היה צריך לאוכלן כחומר שבהם.

ה[עריכה]

התחיל למנות ויצאו שנים בתחלה וכו' שם במשנה יצאו שנים כאחת מונה אותם שנים שנים ובגמרא א"ר יוחנן מנאן זוגות זוגות קינטרין קינטרין שמנה כל מאה ביחד עשירי למנינו הוא קדוש ואמרי' מאי למנינו רב מארי אמר למנין שלו הוא קדוש מנין עשירי שהוא מונה שאם מנה מאה מאה המאת העשירי הוא קדוש ורב כהנא אמר למנין בהמות דלא אזלינן בתר מנין שלו אלא בשמנה חמש זוגות שהם עשר בהמות הוי מיד מעשר ופרכינן לרב כהנא ומשנינן אליביה ואפ"ה נקטינן כרב מארי דמפרש למנינו למנין שלו והכת העשירי קדוש כדאמר' ומשמעותיה דקרא הכי הוא העשירי למה שמנה שאם מנה חמשה כא' החמשה העשיריים הוו עשירי דעשירי הוי דומיא דמנין הראשונים וכיון דיצאו בתחלה שנים או חמשה צריך למנותן כאחת כדתנן יצאו שנים כאחת מונה את כולן שנים שנים אם כן השנים העשיריים מיקרי עשירי וקדשי כדא'.

ו[עריכה]

יצאו בתחלה שנים ומנאן אחת וקראה שלישי שיצא אחריהן שני ומנה כדרכו אחד אחד הרי התשיעי והעשירי מעורבין זה בזה שם במשנה עלה דרישא דמתניתין קתני מנאן אחד תשיעי ועשירי מקולקלין אותו שקרא הוא תשיעי דהיינו עשירי ואותו שקרא עשירי דהיינו י"א ולא חל עליהן קדושה ליקרב אלא נאכלין במומן דאע"ג דבעלמא אם קרא לעשירי תשיעי ולי"א עשירי העשירי יקרב מעשר והי"א שלמים כדא' לעיל ה"מ היכא דלא טעה אלא מתשיעי ואילך אבל הכא דטעה בכל המנין למעלה מט' דקרא לשמיני שביעי ולשביעי ששי הואיל וטעה כל כך אין עשירי וי"א קדושים ליקרב.

ז[עריכה]

מנאן למפרע כגון שאמר לראשון עשרה ולשני ט' ולעשירי א' הרי זה קדש שהעשירי מאליו קדוש כיון שיצאו אחד אחד אותו שיצאו עשירי קדוש מאליו שם בריתא מנאן למפרע עשיר' שבמנין שקרא אחד הוא קדוש ופרכינן מינה לרב מארי דאמר למנין שלו קדיש ואמר רבא הואיל דאיתיה במנינא דפרסאה דקרו לעשרה חד.

ח[עריכה]

קרא לט' עשירי והעשירי נשאר בדיר התשיעי יאכל במומו והתניא התשיעי חולין משום דלא נעקר שם עשירי ממנו וקאמר דקאתי כר' שמעון בן יהודה וכו' אבל לרבנן לא בעינן שיעקר שם עשירי ממקומו אלא ליקדש י"א שקרב שלמים אבל לתשיעי דאין קדוש ליקרב אע"ג דלא נעקר שם עשירי ממקומו חל עליו קדושה ליאכל במומו.

י[עריכה]

מת העשירי בדיר התשיעי יאכל במומו והשמנה שיצאו ונמנו פטורין אף על גב דלא נתקדש עשירי שלהן ליקר' שמת דמנין הראוי פוטר שם בריתא ומפרשי' משום דאיפטרי במנין הראוי כשיצאו תשעה בפתח היה שם מנין הראוי לעשר שעדין היה עשירי קיים שהיה ראוי לצאת אחריהם ולפוטרם וכיון דראוי לצאת דמי כמאן דיצא כבר ופטר את המנין ומפרש רבא טעמיה דכתיב יעבור ולא שכבר עבר דאיעשר עלייהו כבר פשיטא דכיון דעבר פטור אלא שעבר ונפטר במנין הראוי דהכי משמ' ולא שכבר עבר כראוי דבשעה שעבר היה ראוי להתעשר מאלו שבדיר. הכניס עשרה טלאים לדיר להתעשר ומת אחת מן המנין משלים כדרכו ומקדש עשירי אף על פי שאין שם עתה חיים אלא תשעה מת אחד מאותם שבתוך הדיר הרי אלו שנמנו פטורין שם בריתא וטעמא דרישא וסיפא דמנין הראוי פוטר ואותם שנשארו בדיר שלא נפטרו במנין הראוי ומצטרפין לגורן אחר כדתני' התם בההיא בריתא היו לו ארבעה עשר טלאים ויצאו ד' בפתח זה ומנאם ואחר כך יצאו ששה בפתח אחר ומנאן ונשארו ד' בדיר אם יצאו בפתח שיצאו הששה נוטל אחת מהם מעשר וכולם פטורים שהד' שיצאו תחלה מפתח ראשון מנין הראוי פוטרן ואם יצאו בפתח שיצאו הד' הראשונים הד' והששה נפטרו במנין הראוי למעשר שהרי נשארו הד' בדיר אבל הד' שנשארו אע"פ שיצאו אחר כך ונמנו כיון שמפתח הד' יצאו אין להם מנין הראוי ומצטרפין לגורן אחר שם מימרא דרבא וברישא דמילתיה קאמר רבא דאם יצאו ששה מפתח זה וארבעה מפתח זה אם הארבעה שנשארו יצאו בפתח ששה נוטל אחד מהן למעשר והשאר מצרפן לגורן אחר דלא נפטרו הד' שיצאו משום דבשעה שיצאו לא היה נשאר בדיר כי אם ד' ולא היה מנין הראוי ואם לא יצאו הד' שנשארו אלא בפתח ד' הששה שיצאו קודם נפטרו במנין הראוי והד' שיצאו ושנשארו מצטרפין לגורן אחר ובסיפא דמילתא מייתי רבא בבא אחריתי דאם יצאו מפתח אחת ד' ומפתח ב' ד' ונשתיירו שם ששה ואחר כך יצאו מפתח אחד נוטל א' מהן מעשר וכולן פטורין במנין הראוי אבל יצאו הששה בשני הפתחים השמנה נפטרו במנין הראוי והששה מצטרפין לגורן אחר דלא נפטרו במנין הראוי כיון שלא יצאו בפתח אחד ואמרי' התם מאי קמ"ל רבא דמנין הראוי פוטר והא אמרה רבא חדא זמנא מהו דתימא וודאי מנין הראוי אמרינן אבל ספק מנין הראוי כגון שיצאו ד' ד' בשני פתחים דהנך ששה שנשתיירו ליכא למיקם עלייהו מהיכא נפקי ואימא לא נימא בהו מנין הראוי קמ"ל ותמיה לי אמאי לא הביא הרב ז"ל בבא קמייתא דרבא.

יא[עריכה]

היו לו י"ט טלאים בתוך הדיר ויצאו ט' מפתח זו וט' מפתח זו נוטל האחרון לשם מעשר וכולם פטורין כדתני' התם ותרגמא רב הונא בר סחורה בריגלא בדיר שיש לו ב' פתחים כדאמר' דהאיך דנשתייר באחרונה הוי מנין ראוי בין להכא בין להכא ופוטר את כולן והוא עצמו קדוש בין שיצא בין שנשתייר באחרונה דעשירי מאליו קדוש כדא' לעיל. היה מונה והוציא הטלה ראשו ורובו מן הדיר וחזר הוי כמנוי שם שלהי מכילתין הכא במאי עסקינן דקדים חד מינייהו ואפיק לרישיה וקרייה י"א וכו' דמשמע דביציאת ראשו הוי כמנוי.

יג[עריכה]

היה מונה והפסיק שדבר עם חברו או שחשכה לילי שבת הרי זה חוזר ומשלים מנינו אחר כך.

יד[עריכה]

היה מונה היוצאים א' א' ומקדש עשירי וקפץ אחד מן המנויין לתוך הדיר תוך אותם שלא נמנו ולא נתעשרו נפטר הכל שם במשנה וטעמא דכל חד שבדיר ספק אי הוי מנוי ופטור או לא ועשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק דהמנוי אינו מן המנין. קפץ אחד מן העשיריים כולן ירעו עד שיסתאבו שם במשנה ולא הביא הרב ז"ל מימרא דרבא דהיו לו ט"ו טלאים לא יאמר אברור עשרה ואכניסם לדיר ואטול מהם אחד והשאר פטורין אלא כנסן לדיר ומוציא עשרה ונוטל מהם אחד והשאר מצטרפין לגורן אחר ותניא נמי הכי כדא' התם:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.