פני משה/סוטה/ח/ד

פני משה סוטה ח ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בית האוצרות. לאוצר יין ושמן ותבואה:

ואחד הלוקח. בית בנוי שהרי אצלו הוא חדש וכולהו יליף לה בגמרא:

גמ' ת"ל האיש מי האיש. דמצוי למיכתב מי אשר בנה וכתיב האיש לרבות את כלן:

ת"ל אשר בנה. מדלא כתיב אשר בית בנה דרוש ביה בנה מכל מקום והאי דכתיב בית למעוטי הא דלחמן אתא. וכן אמר בבבלי דף מ"ג:

ת"ל בית. שמיוחד לבית דירה יצאו אלו שעשוין לדריס' הרגל ולא לבית דירה:

בית שער. אצל שער החצר להסתופף שם שומר הפתח:

יצא בית שאין בו כו'. דלאו בית מיקרי כדלקמן:

דתני כו'. בריית' הובא בבבלי סוכה דף ג':

פטור מן המעקה כו'. דבכולהו בית כתיב בהו:

ומן העירוב. אין צריך ליתן פת לעירובי חצירות כדרך שאר בתים הפתוחין לחצר ואין מניחין בו עירוב דלא חזי לדירה וכן פטור מליתן לשיתוף מבואות אם בית זה פתוח לחצר שבמבוי ואין בית אחר פתוח לו אין צריך ליתן לשיתוף כדרך שאר חצרים הפתוחים למבוי אבל מניחין בו שיתוף מבואות לאחר שגבו כדאמר התם דלא גרע מחצר שבמבוי:

ואין. טובל למעשרות. דאין חובת הטבל חלה עד שיראה פני הבית והאי לאו בית הוא:

לפני פתחו. כגון שנים שקנו מן ההפקר ובנו שם זה בנה לו בית ופתח בו שני פתחים וזה בנה לו בית ופתח בו פתח אחד ואח"כ הקיפו אותם עד שנעשה להם חצר וכן בחולק נכסיו על פיו ונתן לא' מבניו בית עם שני פתחים ולאחד עם פתח אחד דקי"ל שנותנין לכל פתח ופתח ארבע אמות כנגדן חלק בחצר והשאר חולקין בשוה ובית קטן זה אין לפתחו ד' אמות:

ואין עושין אותו חיבור לעיר. דבית העומד תוך שבעים אמה ושיריים לעיר מתחברת עמה ומודדין תחומי העיר מן הבית ולהלן אלפים אמה ובית קטן זה אין עושין אותו חיבור לעיר דלאו בית מיקרי:

והנודר. מליכנס לבית או לישב בו מותר בבית קטן זה דלא הוי בכלל:

ואינו צמית ביובל. כלומר שאינו נחלט כדין בתי ערי חומה אלא פודהו לעולם ואם לא גאלו יוצא ביובל כשאר שדה מקנה:

חוזרין לו. בשבילו אם בנה בית חדש ואין בו ארבע אמות אינו חוזר:

מה ת"ל אשר בנה כו'. אליבא דר' יודה קאי דקאמר במתני' דלקמן הבונה בית על מכונו אינו חוזר דדריש אשר בנה דהוי מצי למיכתב מי האיש אשר לו בית דהרי אפי' לקח וירש בכלל פרט לשנפל ביתו ובנאו דאינו חוזר והכי איתא בתוספתא פ"ז ונפל ביתו ובנאו ה"ז חוזר ר' יודא אומר אם חידש בה דבר חוזר ואם לאו אינו חוזר:

זאת אומרת כו'. כלומר מדר' יהודה נשמע נמי טעמא דמחזיר גרושתו לא היה חוזר דדמי לנפל ביתו ובנאו ורבנן דלא ס"ל כרבי יודא בנפל ביתו ובנאו ילפי טעמא דמחזיר גרושתו אינו חוזר מדכתיב אשה חדשה כדלקמן הל' ו':

את שמצוה לחנכו. בא"י משום ישוב פרט בח"ל דאין מצוה לחנכו:

הקדים לו שכרו. בנה בית והשכירו לאחרים והקדים לו זה שכרו ה"ז כמי שמחנכו ואינו זז ממקומו כדתנן לקמן:

נתן לו שכרו לאחר י"ב חדש. ה"ז כל הי"ב חדש כמי שלא חנכו וחוזר מערכי המלחמה:

נעלו. בנה בית ונתן בו חפציו ונעל עליהם:

את שדרכו ליבטל עליהן. כלומר שהיה צריך לבטל על שמירתן ה"ז כמי שחנכו והתחיל לישב בו:

ואם לאו. שאינו צריך לישב עליהן ולשומרן ה"ז כמי שלא חנכו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף