דרישה/אבן העזר/עה

דרישה ‏ אבן העזר עה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אם הוא מיהודה וקדשה בגליל אפילו לא נשאה בגליל אלא בעבר הירדן צריכה לילך אחריו ליהודה שהיא מקומו בשעה שקדשה עיין במרדכי ס"פ ב' דייני גזירות והביאו ג"כ ב"י בקצרה שכתבו בשם מהר"ם דאם הוא מיהודה "ונשא אשה שהיא מגליל "בגליל דא"צ ללכת אחריו ורבינו כתב בתחילת דבריו בפשיטות דצריכה לילך בכה"ג אחריו וכתב עליו דברי מהרמ"מ בלי פלוגתא משמע מדבריו שהרמ"מ בא להוסיף עוד ולומר ל"מ אם קדשה ונשאה בגליל שצריכה לילך אחריו לארצו שהוא ארץ יהודה אלא אפילו לא נשאה בגליל אלא בעבר הירדן אפ"ה צריכה ללכת אחריו וקשה דזהו דלא כמ"ש הרא"ש והמרדכי בפי' מהרמ"מ ע"ש (ועיין בתשובת ר"ש כהן דף קפ"ח ע"ד שתמה ג"כ בזה על הטור והניחו בצ"ע כ"פ) וצריך לומר שרבינו נמשך אחר הרי"ף והרמב"ם שלא הביא אלא התוספתא לחוד שמשמעותה כמ"ש רבינו מתחלה והא דכתב מהרמ"מ דא"צ לצאת מגליל היינו משום דכתב כן ליישב התוס' והירושלמי דמשמעות דבריהן הוא דפליגי אהדדי ומש"ה חילק מהרמ"מ בחלוקים דאירוסין ונשואין או בין נשאה בגליל והוא מקומה או נשאה בגליל והיא מארץ אחרת וכמו שהארכתי בביאור דבריו בקונטרס שאלה ותשובה שיחדתי לזה. וגם דקדק שם מהר"ם בלשון התוס' שהתחיל לדבר באירוסין וסיים בנישואין מזה דקדק דס"ל דאפילו קדשה בגליל ולא נשאה שם אלא בעבר לירדן אפ"ה צריכה ללכת אחריו וגם ברישא דתוספתא ביאר מהרמ"מ דמ"ש דאם הוא מיהודה ונשאה ביהודה דא"צ ללכת אחריו דר"ל אפילו היא אינה מיהודה כו'. ובאמת שזה מדוקדק מל' התוס' מדקתני ואירס אשה ביהודה ולא קאמר שהיא ג"כ מיהודה אלא ודאי בכל ענין מיירי. ורבינו הביא דברי מהר"ם ככל מה שביאר מהר"ם התוספתא כי אף שמהר"ם הלך בשיטה אחרת בדינא ממ"ש רבינו מ"מ בפי' דברי התוספתא ס"ל כוותיה ככל מה שדקדק מהר"ם מלשון התוס' עצמה. ולא כמ"ש להשוות התוספתא עם הירושלמי והארכתי בתשובה מאוד כביאור דברי הרא"ש והמרדכי והטור ות"ה ותשובת מהר"ם וריב"ש והב"י קיצר כאן במקום שהיה לו להאריך. גם י"ל דמ"ש רבינו כאן בשם מהר"ם סמך אמ"ש מהר"ם בתשובתו סי' קי"ז ע"ש דשם משמע מדבריו דס"ל לדינא כמ"ש הרמב"ם והרי"ף ורבי' ע"ש גם על זה הארכתי בתשובה ע"ש. ובד"מ ראיתי שכחב שט"ס הוא מ"ש כאן אפילו לא נשאה "בגליל ונ"ל אפילו לא נשאה ביהודה וה"ט משום דקשיא ליה קושיא הנ"ל הלא מהר"מ ס"ל דאם נשאה בגליל א"צ ללכת אחריו ומאי אפילו דקאמר. אבל לע"ד ז"א דהא רבינו כתב לפירוש זה דאם נשאה בגליל דצריכה ללכת אחריו והביא עליו דברי מהר"ם בלשון הוספה ולא בלשון פלוגתא וכמ"ש ודו"ק:

ב

מח"ל לא"י כו' מצאתי בתשובה דכל אלו הדינים דווקא בימיהם שהיה שלום בדרכים או בזמן הזה סמוך לא"י אבל בזמן הזה ובדרך רחוקה אין האחד יכול לכוף אגודה (וכ"כ הגהות מרדכי וסיים שם וכתב ואפילו אם יעמוד ערבות מספיקין מגוף וממון ערבך ערבא צריך ע"ש כ"פ) וכ"כ התוס' בסוף כתובות וכ"כ ב"י בשם הר"ש בר צמח:

ג

וכתב ה"ר מאיר דהירושלמי איירי בזמן הזה ומתניתין דקתני שכופין אותו לעלות איירי בזמן הבית ואין תירוץ זה מספיק דאי איירי בזמן הזה למה כופין אותה אלא נראה שאין חילוק בין בזמן הזה לזמן הבית כסתמא דמתניתין נראה דמסיים דאין חילוק בין בזמן הזה לזמן הבית ע"כ צ"ל דכוונתו לומר דכמו שבזמן הבית מצוה גם בזמן הזה מצוה לעלות אע"ג דריש דבריו דאמר דאי איירי בזמן הזה למה כופין אותה משמע דס"ל נמי דבזמן הזה אין מצוה דאל"כ הל"ל דאי בזמן הזה אין מצוה. מ"מ מסוף דבריו נראה דריש דבריו ל"ד קאמר ובאלו אמר דאי בזמן הזה לאו מצוה. ונראה דמהר"ם דאמר דאיירי בזמן הזה וחולק דלאשה כופין ולא לאיש משום דס"ל דגם בזמן הזה הוא מצוה לעלות אלא שאינו כ"כ מצוה כמו בזמן שב"ה קיים והכי דייק לישנא דמהר"ם דכתב דברייתא מיירי בזמן שבית המקדש קיים דאז הוי המצוה טפי לדור בירושלים מבא"י (וע"כ צ"ל הא דכתב מבא"י במ"ם ט"ס הוא דהא בברייתא משוה עליית מח"ל לא"י כעליית מא"י לירושלים ובשניהן ס"ל דכופין גם האיש אלא צ"ל ובא"י בוי"ו) ואם כן קשה מהו זה דקאמר דאז הוי המצוה טפי כו' אלא ע"כ צ"ל דכוונתו דאז הוי המצוה גדולה לדור בירושלים ובא"י וע"ז מסיק וכתב והירושלמי מיירי בזמן הזה. ירצה לומר שבזמן הזה אין המצוה כל כך גדולה אבל מכל מקום מצוה איכא אלא כיון שאין המצוה כ"כ גדולה אין בהאשה כח לכפות האיש לעלות אבל מכל מקום באיש יש כח לכפות באשה דיפה כחו מכחה והשתא א"ש דתמה מ"ו על רבינו שכתב על מהר"ם שתירוצו אינו מספיק אלא שכתבתי בפרישה קצת ישוב לדבריו ע"ש. וכתבתי זה כדי שלא נטעה לומר דכולי עלמא סבירא ליה או לפחות מהר"ם דאין מצוה כלל בזמן הזה לעלות. לא"י כדעת רבי' חיים שכתבו בשמו התוספות בכתובות ע"ש גם' בהגמ"ר דבזמן הזה אין לעלות משום דאיכא כמה מצות שמצויין בארץ ואין בידינו לקיימן ונענשים עליהן ע"ש ומש"ה בררתי דאדרבא מהר"ם והרא"ש לא סבירא ליה הכי אלא דמהר"ם סבירא ליה דאין בו מצוה גדולה כל כך ורבינו סבירא ליה דיש מצוה כבזמן הבית:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.