מראי מקומות/אבן העזר/עה

מראי מקומות אבן העזר עה

לכפות לעלות לירושלים בזה"ז

הטור בסעיף ד, הביא שבירושלמי כתוב שהיא אינה יכולה לכפותו לעלות והוא יכול לכפותה וכתב הר"ר מאיר דהירושלמי איירי בזה"ז והמשנה שכתוב בה ששניהם כופין זה את זה איירי בזמן הבית, והטור כתב עליו דאי איירי בזה"ז א"כ למה היא יכולה לכפותו, והב"י כתב דלא ראו חכמים לגרוע כח האיש לגבי א"י וירושלים אף בזה"ז, ע"כ, ואינו מובן דא"כ למה ראו לגרוע כח האשה דהא לגבי מקום דירה אין כח האיש חזק יותר ממקום האשה, והב"ח כתב דבזמן הבית היה מזונות בירושלים משא"כ בזה"ז ולכך אין האשה יכולה לכפות כיון שזה יקשה על האיש לפרנס משא"כ האיש דעליו מוטל המזונות אם רוצה לעלות ולעמול להשיג מזונות הזכות בידו, ע"כ, ואינו מובן דאם אין מזונות בירושלים א"כ אין מזונות אף בשאר א"י וא"כ מה לי בזמן הבית שהיה בכל מקום מזונות ומה לי שלא בזמן הבית שאין בשום מקום מזונות, וע"ז י"ל דמ"מ כיון דכבר טרח ומצא במקומו מקור פרנסה לכך אין כופים אותו לעלות ולחפש מקור פרנסה חדש דכיון דאין מזונות קשה למצוא מקום להתפרנס, משא"כ בזמן הבית, ומ"מ מה שהחליט הב"ח שבזמן הבית היה מזונות ושלא בזמן הבית אין מזונות הוא תמוה דהא בזמן בית שני גם היה הרבה גזירות ורדיפות ומלחמות ומאידך בזמן האמוראים בא"י שחיברו הירושלמי היה מזונות כמו בשאר דוכתי ולפי דבריו לא היה לר"ר מאיר לתלות דבר זה כלל בבית, אלא בזמן שיש מזונות או אין מזונות, ואפשר קצת לומר בביאור דברי הר"ר מאיר, דבזמן הבית היתה קדושה גדולה בירושלים ולכך יכלו שניהם לכפות זה את זה כדי להשיג יראת שמים משא"כ לאחר שחרב הבית דנסתלקה רוב הקדושה אבל מ"מ כיון דאמרי' בעלמא דאוירא דא"י מחכים ומסתבר דה"ה בירושלים, ואמרי' נמי בעלמא דמשחרב הבית אין להקב"ה אלא ד"א של הלכה, א"כ נהי דהסתלקה השראת השכינה לגבי הקדושה אבל לא נסתלקה לגבי הא דהאויר מחכים דכיון דהאידנא העיקר הוא ד"א של הלכה א"כ מסתבר דלגבי זה תשאר קצת מהשראת השכינה, ולכך לגבי זה הבעל עדיין יכול לכפות כדי להחכים בתורה משא"כ האשה דלא מיפקדא על ת"ת דאינה יכולה לכפותו, ומ"מ לענין הלכה נראה דשפיר פסק השו"ע דלא כהירושלמי אלא כסתם מתני' דשניהם יכולים לכפות, דכיון דבבבלי לא הוזכר דדינא דמתני' לא קיים בזה"ז, א"כ הדבר מוכח דלא ס"ל כהירושלמי בזה דכל כה"ג הוה ליה לש"ס לפירושי, וגם הרי"ף פסק המשנה כצורתה, וכן הרמב"ם באישות יג,כ.

כשהבעל רוצה ללכת לעיר אחרת מפני דוחק פרנסתו האם יכול לכפותה בכה"ג

מדברי הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קכה, מבואר דאינו יכול, והכי נקטינן.

· מעבר לתחילת הדף