בכור שור/במדבר/כז

בכור שור במדבר כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

כי בחטאו מת. כלו' לא מתו אחרים בחטאו לא גרם לאחרים שימותו כמו שעשו מרגלים שגרמו לכל ישראל שמתו במדבר ובעדת קרח שהצו על משה ואהרן ומתו חמישים ומאתים ואחר כך ארבע עשר אלף ודין הוא שלא יחלקו בארץ אבל אבינו לא מת אלא הוא לבדו למה יגרע הוא חטא הוא שקיל למיטרפסיה דאי ליוצאי מצרים תחלק, הוא היה מיוצאי מצרים כדאמ' "אבינו מת במדבר" שהיה מיוצאי מצרים, ולמ"ד לאלו ולאלו מ"מ יטול חלק על שהיה מיוצאי מצרים ולמ"ד לבאי הארץ מ"מ מודה הוא שהחלוקה חוזרת לאחר שנטלוה באי הארץ וכשיטלו אחי אבינו שהם מבאי הארץ חלקם, תחזור הנחלה אל חפר זקינינו ומחפר תגיע הנחלה אל אבינו ונרש אותה:

ד

כי אין לו בן. שאם היה לו בן לא דברנו אלה אפי' בן הבן ואם תאמר מה לכם אם תגיע נחלה לאביהם דבת אינה יורשת אביה, כי אחיו ירשו אותו, אם כן למה יגרע שם אבינו מנחלתו תתיבם אמנו מאחר שאין לאבינו יורש והבכור היבם יקום על שמו ולא ימחה שמו:

ה

ויקרב משה את משפטן. אמ' כך הן טוענות השיב לו:

ז

כן בנות צלפחד דברת. יפה הן טוענות. דוברות הפעל שלו דבר ממשקל קל, אבל מדיבר היה או' מדברות משקל חזק:

נתן תתן להם אחזת נחלה. ד' חלקים נטלו נתן אחד, תתן שנים, אחוזת ג', נחלה ד' כדמפר' בב' בתרא שהיה צלפחד בכור ונטל חלק בכורה, ותרי אחי דאבא הוו להו והיינו דכתי' "ויפלו חבלי מנשה עשרה" שיתא דשיתא בתי אבות וארבעה דידהו:

יא

הקרב אליו. קרוב קרוב קודם וכל הקודם לנחלה יוצאי יריכו קודמין ונחלה משמשת ועולה עד ראובן ליכא למימר עד יעקב דגמירי דלא כליא שבטים דכתי' "ואתם בני יעקב לא כליתם" ואב קודם לכל יוצאי ירכו:

וירש אתה. הבעל יורש את אשתו ואין האשה יורשת את בעלה דלא כתי' וירשה אותו אלא אם כן באה מחמת קורבה כגון שנשא בת אחיו ואין לאחיו יורש אלה זו הבת שהיא אשתו, וגם אין לו יורש אלא אחיו ומת אחיו בחייו הרי אשתו יורשת אותו, אבל לא בטענת אישות ולפי שהוא יורש את אשתו ואין אשתו יורשתו כדנפק' לן מן "יירש אתה" גרעו רבותי' והוסיפו ודרשו ונתתם את נחלת שארו לו ולפי הפשט וירש אתה קאי אנחלה הגה"ה:

לחקת משפט. אורעה כל הפרשה להיות דין, שאם עשה צואתו בפני שלשה, ביום רצו היו עדים רצו נעשים דין, בלילה הוו עדים ואין עושים דין לפי שאין עושים דין בלילה דכתי' "והיה ביום הנחילו את בניו" ביום אתה מפיל נחלות ואי אתה מפיל נחלה בלילה ואין עד נעשה דיין:

יב

עלה אל הר העברים. לפי שדיבר למעלה בפרשת נחלה כדכתי' בה "איש כי ימות" סמך כאן מיתה של משה:

יג

כאשר נאסף אהרן אחיך. על אותו דבר ובאותו ענין:

טז

יפקד ה' אלהי הרוחות. מאחר שאיני נכנס לארץ צריך שתמנה פרנס עליהם ואתה אלהי הרוחות ויודע רוחות של כל אחד ואחד ודעתו ומי ראוי להיות ראש כי אני איני יודע לבחור כי אדם יראה לעינים ואתה תראה ללבם:

יז

אשר יצא לפניהם. שיוליכם למלחמה:

ואשר יוציאם. אחד שיוציאם ויביאם, שיעשה הממונה מעשיו על פיך ועל פי עצתו:

יח

איש אשר רוח בו. רוח דעת גבורה ויראת שמים וראוי להיות מנהיג:

וסמכ' את ידך עליו. כמו מיסמך סבי. ולפי הפשט שתחזיק בו כמו "ויתן לו ידו ויחזקיהו באלהים":

כ

ונתתה מהודך עליו. [שתכבדיהו לפניהם כדי שיכבדוהו הם וישמעו אליו] כל ישראל [הרי איש שיוצא לפניהם ויבא לפניהם ואשר שאלת "אשר יוציא' ואשר יביא'" זהו ולפני אלעזר הכהן יעמד ] על פיו של אלעזר יצאו ויבואו הוא זה מלך וכל ישראל אתו זה משוח מלחמה כל העדה זה סנהדרין:

כג

ויצוהו. כל מקום שנאמר ויצו אינו אלא לשון זריזות וזהירות להיות זריז וממולה להיות מנהיג ישראל ולסבלם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.