אור שמח/מעילה/ב

אור שמח ‏ מעילה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואין מועלין בדבר הנאכל כמו שבארנו.

בגמרא מעילה הוא דליכא הא איסורא איכא ואמאי הא ממונא דבעלים הוי. וצ"ע הא לאחר זריקת דמים אכתי אסור משום דהוי לפני הקטרת אימורים, ואולי מזה ראיה למה שרצה הצל"ח בפרק תמיד נשחט לומר דחלק הבעלים מצי לאכול קודם ההקטרה ורק חלק הכהנים אין להן אלא כשהקטירו האימורים וכמו דאמרו יכול יהיו כהנים רשאים בחזה ושוק כו' והדר והיה החזה לאהרן ולבניו וקרא קפיד גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן וכו' לצלות לכהן, הרי דעל חלק הכהן קפיד קרא. אמנם תוס' בביצה (דף כ') ד"ה מאי בינייהו פליגי ע"ז וכן משמע בפסחים (דף ע"ז) אין הבשר מותר באכילה עד שיזרוק הדם קו"ח מאימורין כו' משמע קצת דבשר שלמים לבעלים ג"כ אסור קודם הקטרה אמנם יתכן דהא דאסור לאכול קודם הקטרת אימורים רק באכילה אסור אבל בהנאה שריא וכאן תני אין בהן מעילה משמע דאסור להנות ואמאי הא ממונא דבעלים הוי ופשוט, וגבי שתי הלחם דמשנזרק דם אסורים לאכול עד שיקטיר אימורי הכבשים:

והנה הא דתנן גבי חטאת העוף אין בה מעילה ופריך הא איסורא איכא, לא אמר דלזרים ג"כ אין בה מעילה אע"ג דאיסורא איכא לדידהו וא"ש דקודם זריקה אין בהן איסור לזרים דזר שאכל בשר חטאת לפני זריקה פטור (מכות פ"ג), דזה אינו, דמאי קמ"ל דלזר אסור משום נבילת העוף כמבואר פרק ד' אחין. אמנם בקדשי קדשים הוי מצי לשנויי דאין בהן מעילה לזרים אע"ג דחומש חייבין לשלם אם אכלו זרים מהם לר"י בנו של ריב"ב בתוספתא פ"ג דשקלים דסבר דמשלמין חומש כמו על תרומה, והוי א"ש גם מה דתני אין בהן מעילה לקמן במשנה גבי חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור ושתי הלחם ולחה"פ, דהפירוש דגם לזרים ליכא קרבן אם כי חומש משלמי וצ"ע, והנה בתו"כ פ' אמור על מקרא ואיש כי יאכל א"ר יוסי שמעתי באוכל מבשר קדשי קדשים לאחר זריקה שהוא משלם הקרן לכהנים והכהנים לוקחין בדמיו שלמים שיהיה הקדש ולא יקנו חולין בעד התשלומין רק שיאכלו משולחן גבוה כמו שאכלו הבשר קדשי קדשים וממעט להו מדין חומש יעו"ש. ובשקלים פ"ג בתוספתא פליגי בזה תנאי אם משלם החומש, ומגמרא דילן שבת (דף כ"ה) דאמר מה לתרומה שכן מחפ"ז, חומש, אבל קדש משעה שיש היתר לכהנים כתרומה ויצא מידי מעילתו שוב אין לו חומש בשגגת אכילתו עכ"ל רש"י, מוכח דחומש אין כאן אבל קרן יש כאן וזה כר"י בתוספתא ובתו"כ ודו"ק:

ז

ואם נפסלו השיריים או שחסו כו'.

עיין בגמ' שם דבעי בחסר מי גרע מיוצא דזריקה מועלת ליוצא להוציאו מידי מעילה, ורבינו כתב שנפסלו היינו ביוצא ובזה הא הקומץ נשאר בכשרותו, וצריך לומר דכאן ביצאו כל השיריים ולא מהני זריקה ביצא בשר קק"ד רק ביוצא מקצתו ויעוין תוס' שם, ועיין לעיל בפסוהמ"ק פט"ז הי"א שכתב לענין פיגול רק חסרו והיא בעיא חדא לענין פיגול ומעילה יעו"ש, ויעוין דברי הרי"ק בכס"מ פ"ג ה"ט היטב, ובחידושי לגמרא הארכתי ואכ"מ:

י

לוג שמן של מצורע כו'.

לא ברר לנו רבינו בלוג שמן של מצורע הבא בפני עצמו דמביא אדם לוגו לאחר כמה ימים אם מועלין בו עד שיותן מתנותיו שכנגד הקדשי קדשים וכדמשמע פשטא דגמ' בזבחים הרי לוג הבא בפני עצמו דלכו"ע מתנותיו שרי ליה ואינו מוכרח אם איכא מעילה ביה וצ"ע:

יא

יצא לנחל קדרון מועלין בו כו'.

נ"ב קסבר דמה"ת אסור וכה"ר חיים בתוס' זבחים (דף מ"ו) עיי"ש היטב:

יב

העצמות והגידין כו' שפירשו מקדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלין בהן פירשו לאחר זריקת דמים אין מועלין בהן.

נ"ב פירשו המוסגר נמחק והכל אפירשו מקדשי קדשים לפני זריקה קאי והוא ט"ס דמוכח.

עצמות העולה כו'.

נ"ב צ"ל איברי עולה, וכן הגיה הבה"ז:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.