מעשה רקח/מעילה/ב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
קדשים קלים וכו'. כמ"ש הוא ז"ל בפ"א הל' ב'. ומ"ש
הוציא אמוריהן לחוץ וכו' עיין מ"ש פ"א דפסולי המוקדשין הל' ל"ב ועיין להתוס' יו"ט פ"ק דמעילה והמל"מ הביא משם התוס' ז"ל דמעילה הוא דליכא אבל איסור מן התורה איכא ובאמת דהכי מוכח מהגמ' שם שאמרו מעילה הוא דליכא הא איסורה איכא:
ב[עריכה]
כל קדשי קדשים וכו'. היינו מתני' דפ"ק מעשה דמים בקדשי קדשים להקל ולהחמיר וכו' ומרן ז"ל ציין פ"ב וכוונתו להכיצד וכו' ועיין להקרית ספר ז"ל:
ה[עריכה]
אע"פ שהיא כקדשי בדק הבית הרי נאמר בה חטאת היא. לשון זה מגומגם הרבה וכבר נתעורר בו מרן ז"ל עיין עליו ובפ' התכלת דף נ"א תניא חטאת מלמד שמועלין בה היא בה מועלין באפרה אין מועלין וכתבו התוס' חטאת מלמד שמועלין בה תימה תיפוק לי דקדשי בדק הבית היא הוא וי"ל דאצטריך למועל אחר מועל דאינו אלא בבהמה וכלי שרת בלבד ע"כ והתוס' יו"ט ז"ל פ"ד דפרה כתב עליהם וז"ל ולי נראה דקושיתן מעיקרא לאו קושיא דודאי דחטאת אצטריך קרא לשאר מילי כדדרשינן בריש פרקין אלא מדהיא כתב למעוטי אפרה קאמר נמי דבכלל חטאת שיהיו מועלין בה והיא אתא למעוטי אפרה ע"כ. ואחרי המחילה הראויה דברי התוס' שרירין וקיימין דאי מתיבת דהיא הוא דדרשינן לה מאן דכר שמיה דמעילה בהא משא"כ אי דרשינן מתיבת חטאת דיש בה מעילה אז אתי שפיר תיבת היא לאפוקי האפרה וקושייתו דאצטריך קרא לשאר מילי אינה קושיא דהא והא איתנהו ואי מנייהו מפקת ולפ"ז אפשר דלדברי התוס' נתכוון רבינו וכן מצאתי להרב ברכת הזבח ז"ל וכו' שהבין הרב קרית ספר ז"ל אף שבאמת סתמיות הלשון אינו סובלו כ"כ והיותר נראה לענ"ד בפשיטות עם מ"ש רבינו בראש הפרק דקדשין קלים אין מועלין בהן עד שיזרק הדם וקדשי קדשים משהוקדשו ופרה אדומה אף שאין בה זריקת דם על המזבח הרי יש בה הזאה כדכתיב והזה אל נכח פני אהל מועד וכיון שכן אינו מן הראוי שיהא חמור קדשי בדק הבית שהיא אפרה מקדשים קלים ואיך אני אומר דמועלין משהוקדשה לזה תירץ דהטעם היא מפני שנקראת חטאת שהיא קדשי קדשים ודו"ק כי הוא כפתור ופרח:
ט[עריכה]
כל זמן שהן בכד. ובפ"י דתמידין ומוספין הל' ט' העתיק חבית וידוע דהיינו כד היינו חבית כמ"ש ברפ"ג דבב"ק ועיין להתוס' יו"ט שם:
יא[עריכה]
יצא לנחל קדרון מועלין בו. הראב"ד ז"ל השיג דמעילה זו אינה אלא מדרבנן ומרן ז"ל הזכיר ההשגה ולא הזכיר ההלצה נראה מפני שהיא פשוטה דקי"ל אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו וכתבו רבינו:
יב[עריכה]
העצמות והגידים וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ונראה שלא היה גורס כגירסתינו בגמרא שהרי דברי רבינו מבוארים וכבר פירשם הרב ברכת הזבח ז"ל עיין עליו וכן פירשם הרב קרית ספר ז"ל:
עצמות העולה וכו'. לישנא דמתני' איברים שפקעו וכו' וצ"ל דעצמות שכתב רבינו לאו דוקא והרב ברכת הזבח ז"ל הגיה דצ"ל איברים עיי"ש אך בדפוס מגדל עוז והמבי"ט בקרית ספר כתוב כנוסחתינו:
יד[עריכה]
דשן מזבח החיצון וכו'. בספ"ב דתמידין ומוספין פסק רבינו לדרשא דושמו שיניחנו בנחת אסור ליהנות בו והראב"ד השיגו שם משום דס"ל דאין מעילה אלא בהנחה אבל בהוצאה אין בו וכמ"ש מרן שם ודברי מהר"י קורקוס ג"כ קרובין לזה והברכת הזבח דף ס"ח כתב דהיכא דהוציא לחוץ לבית הדשן ודאי תו אין מועלין אפילו לרבי יוחנן וכו' ויפה כיון הראב"ד ז"ל וחלק על מרן ומהר"י קורקוס עיין עליו. ולענ"ד יפה כוונו ז"ל דכיון דטעון גניזה זה מורה שלעולם באסורו עומד ולכך לא חילק רבינו שם ולא כאן גם בפי"ט דפסולי המוקדשין הל' י"ג סתם לאיסור אף שאינו מן הנקברים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |