הר המוריה/מעילה/ב
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
עד
שיזרק וכו'. מעילה ג' ב' ז' ב' ו' ב' ט' ב' וזבחים פ"ה ב' מנחות מ"ז ב' ועיין רש"י ב"ק י"ב ב' ותוספתא פ"א דמעילה ותו"כ דבורא דחטאת (ויקרא) פ"כ.
שיצאו
לבית וכו'. מעילה ט' א'.
כמו
שביארנו. לעיל פ"א ה"ב.
שיזרוק
הדם וכו'. זבחים פ"ה ב'.
אימוריהן
לחוץ וכו'. מעילה ו' ב' ועיין זבחים צ' א' מנחות מ"ז ב' יעו"ש.
מועלת
ליוצא וכו'. עיין מרן.
ב[עריכה]
משהוקדשו
עד וכו'. עיין בכל המקומות שציינתי לעיל ה"א ד"ה עד שיזרק.
כמו
שביארנו. עיין ה"א ד"ה כמו שביארנו.
ג[עריכה]
אחד
עולת וכו'. מעילה ט' א' ועיין פסחים ע"ז ב' תוס' ד"ה שאין וכו' וצ"ע ואולי מיירי התם בעור וצ"ע.
והקומץ. שם במעילה ושם י' א'.
והלבונה
ומנחת וכו'. שם י' א' ושם לא נאמר דמועלין בו עד שיצא לבית הדשן רק כבר כתב רבינו בהלכה א' כלל שהן לאישים יעו"ש והכלל הוציא מהא דשם ט' א'.
ד[עריכה]
ויתוך
הבשר וכו'. זבחים ל"ה ב' ק"ד ב' מעילה ט' א'.
ה[עריכה]
מועלין
בה וכו'. פרה פ"ד מ"ד מנחות נ"א ב' ירושלמי שקלים פ"ז ה"ג וספרי חקת פיסקא קכ"ד.
כקדשי
בדה"ב וכו'. עיין מרן מש"כ בזה ועיין תוס' מנחות שם ד"ה חטאת וכו' שכתבו דנפק"מ לענין מועל אחר מועל יעו"ש.
ו[עריכה]
בהמה
ואשם וכו'. מעילה ט' א'.
חטאת
העוף וכו'. שם ח' א'.
במוראתה
ונוצתה וכו'. כן איתא בתמורה ל"ד א' ובתוספתא מעילה פ"א גבי עולת העוף אבל גבי חטאת העוף לא מצאתי זה בהדיא דליהוי אסור ליהנות מהם גם לא ידעתי אמאי לא כתב זה גבי עולה דמשנמצה דמו אין מועלין במוראתה ונוצתה וצ"ע בזה וה' יאיר עיני.
ז[עריכה]
משהוקדשו
ואע"פ וכו'. שבועות י"א א' מעילה ט' א'.
נפסלו
השירים וכו'. מנחות י"ב א' ועיין מש"כ לעיל בפט"ז מהל' פסולי המוקדשין הי"א יעו"ש היטב ועיין לקמן פ"ג ה"ט מש"כ בזה.
ח[עריכה]
משהוקדש
אע"פ וכו'. שם במעילה ט' א'.
שתי
הלחם וכו'. שם במשנה.
ט[עריכה]
בהן
משהוקדשו וכו'. סוכה מ"ט ב' מעילה י"א א'.
שמנסכין
בחג וכו'. שם במעילה י"ג ב'.
מועלין
בכולן וכו'. פסק שם כר"י דאין שיעור למים ועיין סוכה מ"ט ב' והנה מדברי התוס' דזבחים ק"י ב' בד"ה יש שיעור וכו' מבואר דמאן דס"ל אין שיעור למים ס"ל דבפחות משלשה לוגין ג"כ נתקדשו יעו"ש אמנם אין כן דעת רבינו דכאן ס"ל אין שיעור למים ולעיל בפי"ט מהל' מעשה הקרבנות ה"ד פסק דהמנסך פחות משלשה לוגין מים בחוץ פטור יעו"ש וצ"ל דס"ל לרבינו דדוקא ביותר משלשה לוגין נתקדש למ"ד אין שיעור למים אבל בפחות לא נתקדשו וצע"ק בזה ועיין מש"כ שם.
י[עריכה]
של
מצורע וכו'. זבחים מ"ד א' ועיין בר"ש פי"ד דנגעים מ"י מש"כ בשם התוספתא יעו"ש.
יא[עריכה]
אין
מועלין בו וכו'. שם במעילה י"א א' ב'.
לפני
כפרה וכו'. שם במעילה וביומא נ"ט ב' זבחים מ"ו א' חולין קי"ז א'.
מועלין
בו וכו'. פסחים כ"ב א' יומא נ"ח ב' ע"ז מ"ד א' מעילה י"א א' וכתב הראב"ד דאותה מעילה אינה אלא מדרבנן וכ"ה דעת רש"י בכל המקומות הנ"ל יעו"ש וכ"ה דעת התוס' בפסחים שם ד"ה מועלין וכו' וביומא נ"ט ב' ד"ה הוא וכו' ובזבחים שם ד"ה הוא וכו' ובמעילה שם ד"ה יצא וכו' ובד"ה מ"ט וכו' ושם ב' ב' בד"ה ומי איכא וכו' ובתמורה ל"ב ב' ד"ה ואי וכו' ובחולין שם ד"ה הוא וכו' יעו"ש היטב ושם ביומא ובזבחים הביאו דעת ר"ח (וכן במנחות נ"ב א' ד"ה גזרו וכו') דמשיצא לנחל קדרון מועלין בו מן התורה דחכמים אקדשו לה יעו"ש והראב"ד כתב וכן איתא ביומא (ר"ל דאינה אלא מדרבנן) ומרן הראה מקומו ולא ידעתי איה המקום שיהיה מפורש כן ואי משום דקאמר התם ע"כ לא פליגי רק מדרבנן אבל מדאורייתא לא יעו"ש דילמא מיירי קודם שיצא לנחל קדרון אבל לאחר שיצא לנחל קדרון אה"נ דמועלין בו מדאורייתא ואי משום דר"ש בעצמו קאמר התם במעילה במשנה דדם בתחלה אין מועלין בו (ועיי"ש בתוס' ד"ה מ"ט וכו') י"ל דר"ח גורס התם כגי' הס"א (הנדפס על הגליון במעילה שם) דגרס במשנה ר' ישמעאל יעו"ש ואדרבה לכאורה נראה דפליגי דוקא בתחלה קודם שיצא לנחל קדרון דאי פליגי אח"כ א"כ יש לפסוק דהלכה כחכמים דאין מועלין ודוחק לומר שהמשניות דאיסתימו ס"ל כר"מ ור"ש ולא כחכמים דאילו לחכמים אף לאחר שיצאו לנחל קדרון אין מועלין בהן אף מדרבנן אף שלא הגעתי לפלגות גדולים חקקי לב להכריע בין ההרים הרמים האלה מ"מ לא אבוש מלומר כי לא זכיתי להבין דברי הראב"ד שהראה מקום למס' יומא (וע"ע מעילה י"א ב' תוס' ד"ה תורין וכו') וע"ע בתוס' רבינו יונה רפ"ה דברכות יעו"ש היטב.
ודע כי רבינו בפי' המשניות למעילה כתב וז"ל כבר הקדמנו בשמיני מחולין שהדם אין מועלין בו שנאמר ואני נתתי לכם על המזבח לכפר ואמרו חכמים לכפרה נתתיו ולא למעילה ואמרו כי הדם הוא בנפש יכפר לפני כפרה כלאחר כפרה מה לאחר כפרה אין בו מעילה לפי העיקר שהקדמנו שדבר שנעשית מצותו אין מועלין בו אף לפני כפרה אין בו מעילה הנה התבאר לך שאין הלכה כר"ש שאמר יש בו מעילה לאחר כפרה עכ"ל מבואר מדבריו שהם פליגי בדאורייתא וס"ל לר"ש דיש בו מעילה מדאורייתא אחר שירד לנחל קדרון ואין הלכה כוותיה וא"כ איך פסק כאן דיש בו מעילה לאחר שיצא לנחל קדרון ואין לומר דכאן מיירי מדרבנן מהיכן יצא לו כן לחלק דמדרבנן יש בו מעילה כיון דבמשנה לא הוזכר רק מה"ת ובזה לית הלכתא כמותו וצ"ל שחזר בו אח"כ בזה כאן ומפרש דפליגי לאחר שיצא לנחל קדרון והלכה כר"ש ופליגי בדרבנן כמבואר ביומא אי דפליגי בדרבנן וקודם שיצא לנחל קדרון והלכה כרבנן אבל ביצא לנחל קדרון גם חכמים מודו דמועל מדרבנן (וסתם משנה כרבנן) אבל זה אינו נראה דהא רבינו גורס במשנה ר"ש כמבואר בפירושו וא"כ ר"ש ס"ל דבתחלה אין מועלין בו כלל ועל כרחך פליגי לאחר שיצא לנחל קדרון לכן הראשון נראה יותר או י"ל דס"ל דפליגי בדאורייתא וכמשמעות הלשון דמעילה דמ"ט דמ"ד וכו' ומשנה דיומא סתמה כרבנן דמה"ת אין מועלין רק מדרבנן והראיה מדנמכרין לגננין וכמש"כ התוס' ראיה זו אבל יקשה לי איך אפ"ל דר"ש ס"ל דלאחר שיצא לנחל קדרון מועל מה"ת והא משמע מלשון הש"ס דלאחר כפרה ודאי דלית בה מעילה ולא איצטריך קרא רק קודם כפרה ואי נגרוס במעילה מ"ט דמ"ד אין בו מעילה וכו' משמע דלר"ש יש בו מעילה מדאורייתא לאחר כפרה (וכשיטת רבינו בפי' המשניות במעילה) א"כ הו"ל לומר איפכא לאחר כפרה כלפני כפרה דוק והבן ויש לי קצת אריכת דברים בזה וקצרתי.
ודע דסברת הר"ח שפוסק דלאחר שיוצא לנחל קדרון הוי מעילה מה"ת מטעם דרבנן אקדישו לה עיין בירושלמי יומא פ"ה ה"ה יעו"ש היטב.
ומועלין
בו וכו'. ברכות ל"א א' מעילה י"ב ב' ועיי"ש בתוס' ד"ה המקיז וכו' דמה"ת מועלין בו ועיין בתוס' יומא נ"ט ב' ד"ה הוא ובזבחים מ"ו א' ד"ה הוא וכו' יעו"ש היטב ובתוס' ברכות ד"ה המקיז וכו' כתב וז"ל וי"ל דהתם היינו לאחר זריקת דמים וכבר נתכפרו בעלים משא"כ הכא עכ"ל ומשמע מלשונם לכאורה דקודם כפרה שפיר מועלין בו ולכאורה הוא תמוה דכבר נתבאר לעיל דקודם כפרה ג"כ אין מועלין בו ושוב ראיתי שהצל"ח הרגיש בזה וכתב דמ"מ איסורא מדאורייתא יש בו יעו"ש (ודומיא דכתב המל"מ לעיל הלכה א') היטב וכבר כתב מזה בחי' לברכות יעו"ש מש"כ בזה.
ואינה
יכולה וכו'. שם במעילה בש"ס.
יב[עריכה]
העצמות
והגידים וכו'. זבחים פ"ו א' ותוספתא פ"ק דמעילה.
לפני
זריקת וכו'. עיין מרן שפי' שאין מועלין בהם רק עד הזריקה אבל אחר הזריקה אין מועלין בהן דומיא דעולה ובפרט לפי הגי' בש"ס שם עצמות קדשים לפני זריקה מועלין בהם עד שעת זריקה (כמו שנדפס על הגליון שם) ודאי דדינא הכי.
אין
מועלין וכו'. כ"ה מסקנת הש"ס דהגיה שם בברייתא דרב אדא בר אהבה דושל עולה פירש לפני זריקה אין מועלין בהן והיינו דאין מועלין בהן לאחר זריקה אבל קודם זריקה וודאי דמועלין בהן דלא גריעי משאר עצמות קדשים דמועלין בהן קודם זריקה (ועיי"ש בגליון נדפס דכצ"ל אימא ושל עולה פירשו לפני זריקה מועלין בהן עד שעת זריקה) ור"א ס"ל לפי' רש"י שם דשל עולה אם פירשו לפני זריקה מועלין בהן לעולם יעו"ש בד"ה ופליגא וכו'.
מועלין
בהן וכו'. שם וכדתירץ ברייתא דרב אדא בר אהבה ודלא כר"א ויש כאן בדברי מרן גמגום קצת ועיין בחי' פנים מאירות.
שפקעו
מעל וכו'. עיין זבחים שם פ"ז א' דהלכתא דאם פירשו קודם חצות והחזירן לאחר חצות יוצאין מידי מעילה יעו"ש דחצות משוה לה עיכול אמנם יש לעיין דהא התם הוא דוקא באיברים ושם שפיר מועלין קודם חצות כדאיתא במשנה שם פ"ו א' אבל עצמות דין אחר להם וכדאיתא התם דאפי' פקעו קודם חצות אין מחזירין אותם וא"כ דין שלהם כמו גחלת לענין מעילה כיון דלענין חזרה דין אחד להם. ואי לא מסתפינא אמינא שט"ס הוא וצ"ל איברי העולה וכ"מ קצת ממה שסיים וכתב כיון שהגיע חצות הלילה נעשו כל האיברים כמו שנתאכלו וכו' וכן משמע קצת ממל"מ שכתב וז"ל ומש"כ רבינו עצמות העולה שפקעו עיין בספר הנזכר שהגיה עצמות העולה יעו"ש שהאריך בזה עכ"ל ודבריו אין לו שחר וט"ס הוא ונראה לי שצ"ל שהגיה איברי העולה והבן ועיין בסעיף שלאחר זה.
יג[עריכה]
שפקעה
מעל וכו'. כן משמע מהא דזבחים פ"ו א' ועיין במעילה ט' ב' וברש"י שם ד"ה וכולן וכו' וכל הסוגיא שם ותוספתא פ"ק דמעילה.
מועלין
בה וכו'. ביצה ל"ט א' ובירושלמי שם פ"ה הלכה ה' ובתוספתא שם פ"ד ובירושלמי ברכות פ"ח.
יד[עריכה]
מועלין
בו וכו'. מעילה ט' א' וכר' יוחנן ועיין פסחים כ"ו א' כ"ז ב' יומא נ"ט ב' זבחים מ"ו א' חולין קי"ז א' תמורה ל"ד א' וע"ע מעילה י"א ב' ועיין מש"כ בסימן נ"ה סעיף ט"ו ובסימן פ"ב סעיף י"ג יעו"ש.
טו[עריכה]
לא
נהנין וכו'. מעילה י"א ב' ובירושלמי יומא פ"ה ה"ו.
טז[עריכה]
בע"מ
בין וכו'. בכורות ט"ו ב' ותוספתא שם פ"ב ועיין מעילה י"ב א'.
מחוסר
זמן. מעילה שם י"ב א' ועיין מרן ומל"מ ועיין לעיל פ"ג מהל' איסורי מזבח ה"י.
תורין
שלא וכו'. מעילה י"א ב' ודוקא למזבח אבל לבדה"ב שפיר מועלין בהם דקדושת בדה"ב חל על הכל ועיין לקמן פ"ה הי"ג.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |