תשובות גאוני מזרח ומערב/יא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
לא נודע למי
וששאלתם מצינו למר רב נטרונאי ז"ל תשובה זו, כך הראוני מן השמיים שמשומד אינו יורש אביו... וששאלתם מה טעם, דכיוון שמשתמד נפק ליה מקדושה דישראל ומקדושה דאבוהי וכו'...
הכין חזינא דהא דאשכחית' דלא הוי ירושה לבר ישראל דמתייחס בתר אבוהי ליתא ולא אשכחינן הא מילתא דכתיב "זרעך אחריך" לא גמרינן מינה אירושות דעלמא וכו', לית לן לשנויי בין משומד לכשר אלא כדאיתמר (בבא בתרא קח.) ולא פסק וכתיב ותני לא שנא כשר ולא שנא משומד יורש את אביו אבל הני משלמין כי בדת ישמעאל דאינון לא מורתין למשומד נכסי אביו סמיכי רבנןן למימנעיה מירושת אביו מה דתניא (בבא קמא קיג.) אם אתה יכול לזכותו בדיני גויים זכהו ואמור לו כך וכך דינכם[1].
- ↑ תשובתו של רב נטרונאי הובאה באורך בתשוה"ג ליק (סי' כ"ג) ותשוה"ג חמדה גנוזה (סי' נ"א) ובתשוה"ג שערי צדק (ח"ד ש"ג סי' כ"ה) ובספר הפרדס לרש"י (דף קי"ד ע"א) ולפנינו היא בקיצור, ותשובת הגאון נמצאת ג"כ בתשוה"ג ליק (סי' כ"ד), ובאו"ז ובשו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג (סי' תתקכ"ח) ובמרדכי (קידושין סי' תצ"ב) הביאו שדעת רב צדק גאון ור"ח שמומר אינו יורש, והרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"ז סי' רצ"ב) הביא שכן דעת רה"ג, וכן דעת רגמ"ה (הביאו באו"ז שם, ובשו"ת מהר"ם שם), ובשו"ת הרא"ש (כלל י"ז סי' י') הביא שכן דעת רבי משולם בן קלונימוס אבל הרמב"ם (הלכות נחלות פ"ו הי"ב) פסק שמומר יורש אלא שיש רשות לב"ד לקנסו אם השעה צריכה לכך וכן דעת ריב"א וראבי"ה (הובאו באו"ז שם, ובשו"ת מהר"ם שם) והרא"ש (בתשובה שם, וכן בפסקיו (קידושין פ"א סי' כ"ב)), והטור (חו"מ סי' רפ"ג) והשו"ע (שם ס"ב) וזהו כדעת הגאון כאן בתשובה אלא שכאן הוסיף שבמדינות המוסלמים יש מקום להחמיר ולקונסם מצד דין המוסלמים וזהו לא אוזכר במקורות הנ"ל.