תשובה מיראה/מלכים/ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ח[עריכה]
מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש ארצות אחרות ואין אסור אלא להשתקע, ויראה לי שאם כבש מלך ישראל ארץ מצרים ע"פ בי"ד שהיא מותרת ולא הזהירה אלא לשוב יחידים או לשכון בה מפני שמעשיה מקולקלין וכו'. ולכאורה הרי לא דרשינן טעמא דקרא אף במפורש כמו בנשי המלכים, ומ"מ דברי קדשו נכונים וק"ו מקדושת א"י ועי' תוס' יו"ט שלהי עדיות ודברי רבינו ז"ל ספ"ו מבית הבחירה.
ובעניותי תמוה לי לשון יראה לי והוא תלמוד ערוך בירושלמי *) סוף פ"י דסנהדרין וכן הוא אומר לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה ולכבוש את הארץ משמע דמותר לצורך כבישה, וליכא למימר דמזה אינו מוכח רק שמותר לכובשה אבל לדור בה אח"כ אה"נ דאסור, דזה אינו דאם שלא להשתקע בה הרי בלא זה ג"כ מותר והרי הוא כמו לסחורה וכו' דמאי נפק"מ אלא ודאי לכובשה לגמרי קאמר, אולם רבינו ז"ל דייק וגריס לכתוב מקודם לכבוש ארצות אחרות והוא דמאי דנקט לכבוש ארצות אחרות, אין הכונה למצרים עצמה רק לישב שם לצורך כיבושי ארצות אחרות אבל באמת לכובשה עצמה שפיר ס"ד דאסור, ולשון הירושלמי נמי משמע כן מדלא אמר לכובשה, קמ"ל דמ"מ מותר, ואף דלפי מ"ש בעצמו ז"ל בפ"א דתרומות דכל הארצות שנכבשו תחת יד מלכי ישראל הכל דינו כא"י אם הוא ברשות בי"ד, א"כ פשיטא דגם מצרים תצא משמה מצרים וחוזרת להכשרה והיא א"י לכל דבר, וי"ל דאה"נ, רק דמאי טעמא אינו מפורש להדיא על כן כתב ויראה לי.
ולולא מסתפינא נ"ל דאה"נ זהו כונת הירושלמי, וכמו שפרשתי בס"ד זה כי"א שנה בחבורי "קול דוד" והוא, די"ל דכיון דמצרים תכבש תחת יד מלך ישראל וברשות בי"ד א"כ הרי היא נעשית א"י א"כ איננה מצרים כלל, וא"כ לא שייך איסור לא תוסיפון לשוב למצרים כיון דאינה מצרים, אבל הרי מצינו שיהושע קילל ארור האיש אשר יבנה העיר הזאת ודרשינן דאפילו אם יבנה אותה מחדש ויקראנה שם אחר אסור וא"כ אינו מועיל זה. אולם באמת מזה ראיה לדברינו דשרי כשנשתנה ממצרים לא"י, ובזה יבואר היטב דברי הירושלמי וז"ל שם, תני' ר' שמעון בן אלעזר, ולא אותה בנו אלא עיר אחרת בנו מאחר שהיא נבנית מותר לישב בה, ר' יוסי ור' יהושע בן קרחה אומרים [כצ"ל] מה ת"ל ובנה את העיר הזאת את יריחו, אלא שלא יבנה עיר אחרת ויקרא שמה יריחו, יריחו ויקרא שמה עיר אחרת וכן הוא אומר לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש את הארץ, ובארתי דקאי על משנה דשם דר' עקיבא אומר לא תבנה עוד לכמו שהיתה א"נ אבל נעשית גנות ופרדסים ומבואר בבבלי דס"ל עוד לכמו שהיתה משמע אבל באופן אחר מותר, ולזה בא הירושלמי להוסיף שכן הוא אומר ג"כ במצרים "עוד" לכמו שהיתה, והיינו רק לישיבה כמו שהיו יושבים בה אי אתה חוזר אבל לא לפרקמטיא וכו', זה אמרתי מאז בס"ד. וכעת נ"ל עוד דר' שמעון בן אלעזר אמר שלא בנו אותה אלא עיר אחרת בנו, ופריך מאחר שהיא נבנית ר"ל שהעיר אחרת היא שנבנית ולא יריחו כלל, מאי טעמא אסור לישב בה ומאי טעמא נתקלל, שהרי לא בנוה כלל, והרי אמר במשנה עוד לכמו שהיתה דוקא אינה נבנית, לזה אמר ר"י וריב"ק אומרים מה ת"ל וכו' אלא שלא יבנה וכו' א"כ אף בכהאי גונא התנה יהושע להדיא, אבל בלא עשה כן י"ל בודאי דלא שייך בכלל לשון עוד אם נשתנית בדבר מה ממה שהיתה, ולהכי מייתי דה"נ במצרים לכמו שהיתה הוא דלא, אבל חוזר לסחורה ולפרקמטיא, דאינו לישיבה תמידית שם כמו שהיה מאז, וגם לכבוש את הארץ דאז אינה מצרים כמאז כלל, ושבה להיות א"י, ושפיר מותר וכדברי הר"מ ז"ל. אלא דלדברינו משמע דאף עיר הנדחת מותר לבנותה מחדש, אם ישנה את שמה לעיר אחרת כמו ביריחו, ויש לעיין בזה, ועיי"ש בבבלי וברמז"ל ואכמ"ל:
*) אולי י"ל דהירושלמי קאמר אליבא דמ"ד דרשינן טעמא דקרא ומשום הכי שפיר קמ"ל רבינו ז"ל בלשון יראה לי לאשמעינן דין זה אף למאן דלא דריש טעמא דקרא וכדברי אאמו"ר הגהמ"ח ז"ל לפני זה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |