תשובה מאהבה/רצד
|
< הקודם · הבא > |
ומה ששאלתני בדברי האגדה אהו[בי] ידיד נפשי בכל אלה ענינים הארכתי בדרשותי בתכלית אריכות וקשה עלי להעתיקם כי טרידנא טובי בעיר הגדולה לאלדים גם להשיב שואלים ודורשים בהלכות למעשה ממקומות אחרים ונוסף לזה בעווני עיני כבדו עלי ולא מזוקן (לא אליכם) עם כל זאת לאהבתך העזה עלי הנה היא כתובה על לוח לבי באש שחורה על גבי אש לבנה ואשה לא תכבה נצח סלה אשיב לך מה שדעתי העני' חשבה אבל בקצרה מאוד מה דאמרו ז"ל במסכתא בבא בתרא (דף ט"ז ע"ב) וה' ברך את אברהם בכל (בראשית כד א) רמ"א לא היתה לו בת רי"א שהיתה לו בת אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה ונשנית שם (דף קמ"א ע"א) פלוגתא דר"מ ור"י אבל שם אחרים אי אתה רואה כ"א ר"י קאמר הכל שלו ושל אחרים ושאלת במאי פליגי אם היתה בת לאברהם אבינו ובכל שמה או לא היתה עיין במהרש"א חדושי אגדות.
ואני אמרתי בדרשותי דפלגי בפלוגתא דבית שמאי וב"ה במס' יבמות (דף ס"א ע"ב) אם קיום מצות פרו ורבו הוא בשני זכרים או בזכר ונקבה וכולם מלת בכל דרשו דאברהם קיים כל התורה אפי' ע"ת. ר"מ כב"ש ס"ל דקיים פרו ורבו בשני זכרים ועיין באה"ע (סי' א' סעי' זי"ן) ובחלקת מחוקק ובית שמואל שם ולכך קאמר שלא היתה לו בת ור"י כב"ה ס"ל דזכר ונקבה בעינן ולכך קאמר בת היתה לו ואחרים בשטת ר"י דבכל שמה ר"ל על ידה קיים מצות פ"ו וזהו ביאור הפסוק וה' ברך את אברהם בכל שקיים כל התורה כלה.
(ואגב דאיירי באגדה זו אמינא לך מה שכתבתי בס"ד בקונטרסי עוללות (כז) זה שנים רבות במספר במסכת יבמות דף ע"א ע"ב בתוס' ד"ה לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו ומ"מ [אברהם] פרע מילתו אע"ג דלא נצטוה כדאמר ב"ר פ' ס"ד דאפילו ערוב תבשילין קיים עכ"ל. דבר תימה הוא למה לא הביאו משנה ערוכה סוף מס' קדושין מצינו שעשה אברהם אבינו כל התורה כלה עד שלא נתנה. אם רצונם להביא אפילו מה שחידשו חכמים ז"ל והוא עירוב תבשילין ולכך הביאו דברי ראשית רבה, הא גם זה מפורש בגמרא במס' יומא דף כ"ח ע"ב אם בשביל שבמדרש הנוסחא אפי' ערובי (חצרות) [תחומין] דקיל מערובי תבשילין הא גם בתוס' נראה שגירסתם היתה במדרש [1] ערובי תבשילין והיא נפלאת בעיני).
עוד אמרתי בהא פליגי, ר"מ ס"ל שלא היתה לו בת דאם היתה לו בת היה משיאה ליצחק להך שיטה דר"מ ס"ל דבן נח מותר באחותו. ועיין במסכת סנהדרין (דף נ"ח ע"א) ור"י דאמר שהיתה לו בת ס"ל בן נח אסור באחותו ולכך לא השיאה ליצחק ובארתי דעת הרמב"ם (פ"ט מהל' סנהדרין הל' ה') ועיין שם בכסף משנה. ואחרים אומרים בת היתה לאברהם ובכל שמה לידע ולהודיע שלא לומר הבת שהיתה לאברהם הוא עצמו נשאה כל"ק דר"ה שם ב"נ מותר בבתו עיין ברש"י שדברי ר"ה בין לר"א ובין לר"ע וקמ"ל בכל שמה ואשת אברהם קטורה.
וכיו"ב שמעתי אומרים צחות בשם הגאון המפורסם מוה' יונתן זצלה"ה אייבשיץ שדקדק על זה שציינו תוס' במסכתא בבא בתרא דף קמ"א ע"א ד"ה בת היתה לו ובכל שמה וא"ת ולמה לא השיאה ליצחק כו' עכ"ל למה להו לציין ובכל שמה ולא הקשו בפשיטות אם בת היתה לו למה לא השיאה ליצחק ואיך תלויה הקושיא אם בכל שמה. ואמר, בפשיטות אפשר לומר דאברהם בעצמו נשאה והיא קטורה אשת אברהם אבל אחרי דבכל שמה ואיננה קטורה אם כן קשה למה לא השיאה ליצחק ודפח"ח ובזה דרשתי סמוכים אחרי שנשא יצחק את רבקה כתיב ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה (עיין במדרשו' בפרט במדרש תנחומא שם) הוא הדבר אשר דברתי למ"ד בת היתה לו לאברהם שלא תטעה לומר היא האשה אשר לקח אברהם ולכך לא השיאה ליצחק כי בן נח מותר בבתו ובאחותו ולכך סמוך ונראה עמו ויקח אשה ושמה קטורה אבל בת שהיתה לאברהם בכל שמה.
כ"ז כתבתי להשתעשע עמך ולשלם נדרי להשיבך על כל דבור ודבור אבל האמת ויציב בביאור פלוגתא זו הוא בהרמב"ן על התורה פ' חיי ואין לך חיך מתוק מזה שים עינך עליו ועיין ברקנטי שם . ועוד אני אומר על פי פשוטו לקבל דמה דאז"ל בכל שמה הוא ע"ד שאמרו שם במסכת בבא בתרא (דף צ"א ע"א) אימיה דאברהם אמתלא כו' למאי נפקא מינה כו' עיין שם בהרשב"ם:
- ↑ בכת"י 'עוללות': שגם במדרש היה להם הגירסא.