רשב"ם/בבא בתרא/צא/א

רשב"ם בבא בתרא צא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מהיפרכיא. אחרונה של א"י להיפרכיא ראשונה של סוריא דכיון דסמוכים כל כך מותרין:

אין משתכרין. לקנות יין ושמן וסלתות מבעה"ב למכור בשוק אלא בעה"ב עצמו ימכור לצריכין כמו שימכור לחנוני ומיהו לקנות חטין ולעשות פת מותר דכיון דאיכא טירחא שרי אבל למכור הדבר בעין כמו שקונה אותה מבעה"ב אסור דהא בעה"ב נמי מצי מזבין ליה בלא טורח:

סבר ליה כר"י בן בתירא. הלואי שיוקיר ולא יקנו ממנו:

פעמים. לקמיה מפרש:

בביצים. נ"ל משום דביצים אין בהם חיי נפש כל כך וגם טורח מרובה וריוח מועט הוא לעני המחזר בעיירות לקנות ביצים ולכך התירו לו להשתכר יותר משתות:

על חד תרי. מה שלקח בדינר לא ימכור בשני דינרים:

תגר לתגרא. אלא תגר ראשון ימכור לצריכין אבל לא לתגר אחר דיש כאן ריוח שתי פעמים לתגר ראשון ולתגר שני ומוקירן יותר מדאי אבל בשאר דברים מותר שאם יוקיר זה ימצא אחרים שימכרו בזול:

מתריעין. בתפלה:

על פרקמטיא שהוזלה. הבגדים טובים שהוזלו דאין כאן הפסד לעניים אם יוקירו:

והוא דזל. כל כך דקים עשרה בגדים בדמי שיתא שהוזלו קרוב למחצה:

אין יוצאין כו'. שמפקיע עצמו מן המצות:

מתה אשתו של בועז. ולאשמועינן אתא שהקב"ה מקדים רפואה למכה ויש לו לאדם לבטוח בהקב"ה:

עד דלא שכיב שיכבא. קודם שימות המת:

קיימא מנו בייתיה. עומד ומזומן כבר הממונה על ביתו ועומד במקומו:

אבצן. מן השופטים הוא בספר שופטים:

מאי קמ"ל. מה ריוח יש בדבר ומה אנו למידין שום מצוה מכאן:

כדרבה בר רב הונא כו'. דקאמר שכל בניו [של אבצן] מתו בחייו ומדקאמר אבצן זה בועז וכתב בבועז שנשא רות ואע"פ שהיו לו עדיין בנים הרבה אשמעינן (יבמות סב:) שאם נשא אדם אשה בבחרותו ישא אשה בזקנותו כמו שעשה אבצן דהיינו בועז לפי שהיה ירא שמא ימותו בניו מאשתו ראשונה בחייו ולא יהיה לו זכר וכתיב בבקר זרע [את] זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת י״א:ו׳) דמהכא נמי דרשי' ליה וכדמפרש קרא טעמא כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה וגו' אבל אי לא אמר לן אבצן זה בועז הוה אמרי' אבצן לא נשא אשה אחרת ובועז נמי מעולם לא היו לו אשה ובנים עד שלקח רות:

מאה ועשרים משתאות. לששים בנים ובנות:

לכל אחד ב' סעודות. סעודת אירוסין שהיא מצוה כדאיתא בפסחים (דף מט.) וסעודת נשואין כל שבעת ימי המשתה קרי סעודה אחת יש לשונות אחרים ואין בהן ממש:

כודנא עקרה. פרדה עקרה:

במאי פרעא לי. אין לו בנים שיזמין לי לסעודתן:

וכולן מתו. ולא גרס תנא ומסקנא דמלתא דרבה בר רב הונא היא והכי הוה קים להו:

בחייך דילדת שיתין. שסופן למות:

למה ליך. מה בצע בלידתן:

איכפל. ונסיב אשה אחרת:

ואוליד חד דמשיתין זריז. והיינו עובד שהוליד בועז מרות ויצא ממנו דוד מלך ישראל ואיכא דפתרי ליה בשמשון דזריז משיתין דאבצן ולא נהירא כלל:

ושלמון. אבי בועז כדכתיב ושלמון הוליד את בועז:

ופלוני אלמוני. משמע ליה שם הגואל כדכתיב סורה שבה פה פלוני אלמוני:

בני נחשון. כדכתיב ונחשון הוליד את שלמון ושלמון הוליד וגו':

זכות אבות. אלימלך בן נחשון שהיה נשיא וחסיד:

אימיה דאברהם כו'. לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו צריכין אנו לידע שם אם אברהם ואגב גררא נקט אימיה דהמן לפי ששמותיהן שוין:

כרנבו. כרים מצאן טהורין הן ואברהם טהור עורב טמא הוא והמן נמי טמא היה:

אימיה דדוד. לפי שכל אמהות של מלכים כתובות בנביאים הוצרך לפרש גם אם דוד:

אימיה דשמשון. משום דאיירי בה קרא טובא וכתיב נמי לאביו ולאמו לא הגיד הוצרך לפרש שכל הדברים האלו שואלין המינים מה טעם אין אנו יודעין שמותן:

ואחתיה נשיין. כך שמה ואגב גררא דאימיה נסבה:

לתשובת המינים. ששואלין לנו יותר באלו מנשים אחרות כדפרישית טעמא ואנו משיבין להן שמסרו לנו הנביאים בעל פה:

נחבש. שחבשו נמרוד ובאגדה ראיתי דתרח אביו חבשו בשביל שהיה מאבד צלמיו:

כותא וקרדו. מקומות הן וכל זה להודיע חיבתו של אברהם אבינו:

עיברא זעירא. כך שמו וזהו אור כשדים שהושלך שם אברהם אבינו והרואה צריך לברך ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה כדתנן בהרואה (ברכות דף נד.):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף