תפארת ישראל - בועז/תרומות/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועז תרומות ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים


(א) כ"כ הר"ב. וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א. וז"ל תמוה דאם קודם עונת המעשרות שבפ"א דמעשרות מ"ב. הא אף שנטמא אח"כ. כיון דבשעת תלישה היה טמא. לא היה לו שעת הכושר. ואם לענין עונת גמר מלאכה. הא אף קודם לזה אם נטמא אחר תלישה. והיה רגע א' טהור מיקרי היה לו שעת הכושר וצ"ע. והר"ש כ' כגון דנפל עליו מים במחובר. ותלשה הטמא בעודה משקה טופח עליו. דחל עליו ההכשר והטומאה בב"א. עכלה"ט. ולי אני העני. אין ספק אצלי דכוונת הר"ב לעונת המעשרות דפ"א דמעשרות. דוגמת עונת המעשרות דנקט התם פ"ה מ"ג ומ"ה במוכר שדהו לעובד כוכבים. ומה שהקשה רבינו הרי לא היה שעת הכושר. נ"ל דחשיב ליה הר"ב שעת הכושר מדאפשר לחול עליו שם תרומה (כקדושין דס"ב ב') באומר פירות ערוגה. זו יהיו תרומה על פירות אלו כשיתלשו. בהביאו שליש כבר. דבריו קיימין. והרי ידוע דעונת המעשרות שבפ"א שם. הוא זמן הבאת שליש. דהיינו כשזורעת ומצמחת. וכולהו מחד קרא נפקא כירושלמי שם. רק שבמינין ההם נתנו חכמים סימן מתי זמן הבאת שליש שלהן. משא"כ תבואה וזיתים. אמנם ק"ל ממ"ד (פסחים דל"ג א') דקאמר דאחמיץ במחובר אבל אחמיץ בתלוש. מאי וכו'. הרי דלא מפיק רק אחמיץ בתלוש ולא מפליג במחובר בין שליש לפחות משליש. וכן תוס' (מנחות דכ"ה ב') כתב כהר"ש כאן יע"ש:

(ב) וכ' עלה רבינו הגאון הנ"ל [אות כא] וז"ל ק"ל לרמב"ן (ב"י א"ח סי' תכ"ה) דזיתים וענבים כשאר פירות כו' וצ"ע עכלה"ט. ועלי גדלה מדורת התימה. דעד שתמה רבינו ארמב"ן ודעמיה. טפי הו"ל לרמויי' אמתני' פ"א מ"י. דבתרם משלא נגמר מלאכתו אנגמר מלאכתו תרומתו תרומה. ואמאי. הרי דבר שלנגמ"ל מדאורייתא פטור ומפריש מפטור אחיוב או איפכא. ואדמקשה מענבים איין וזיתים אשמן. טפי איכא לאקשויי מיין איין קודם שיקפה. ומשמן אשמן קודם שיורד לעוקה (פ"א דמעשרות מ"ז) אע"כ כיון דתלוי ביד אדם להביאו לכלל חיוב לא מחשב מפטור על החיוב. תדע מדלא מצא הירושלמי שום דוגמא לפרש לעיל פ"א מ"ה דאין תורמין מפטור אחיוב. רק מלא הביא שליש אשהביא שליש. דבידי שמים תליא. וכ"ש בא"א כלל לבוא לידי חיוב כלקט ופאה ומעשר. ואף דאפשר למתשיל עלה. לאו מצוה לאתשולי עלה. גם אז פנים חדשות באו לכאן:

(ג) כ' הר"ב העומדים להוציא שמן. וכתב עלה רבינו הנ"ל [אות כב] וק' הא הוי דבר שלנגמ"ל וצ"ע עכלה"ט. ואקוד על אפי לפני ה'. כי הציצו עיני הטרוטות. כעין הנשר המכהה חמה בכנפיו וכאשר הערתי סי' לא. אמנם לאשר גם הר"מ כ' כן. נ"ל דכוונת רבותינו דר"ל שראויין להוציא שמן. אבל מיירי ביחדם לאכילה. ולכן דקדקתי וכתבתי ודלא כמשמע מהר"ב וכו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.