תפארת ישראל - בועז/שבועות/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תפארת ישראל - בועז ‏ שבועות ד

(א) והקשה הרמב"ן מה קמ"ל הכא, קרוב כבר תנינן בריש פרקן. וכמו כן עד מפי עד כבר תנינן בסנהדרין [פ"ג מ"ו]. ותי' דאצטריך הכא לאשמעינן אפי' האמינוהו הבעלי דבר. אולם לפמ"ש לעיל [סי' א'] גם הא כבר שמעינן ממשנה א'. לפיכך נ"ל דקמ"ל הך דסימן מ"ז. או נ"ל דקמ"ל דאפילו מבטוי פטורים, לא מבעיי' ברישא שהשביען הוא, הרי מושבע מאחרים פטור בבטוי רק בענה אמן [וכלעיל פ"ג סי' נג]. אלא אפילו בסיפא שנשבעו הן בעצמן, עכ"פ מדקאמרו שאין אנו יודעין לך עדות, והרי אמרו אמת, דמדאין יכולין להעיד לו עדות, נמצא שאין יודעין לו עדות. רק יודעין הדבר:

(ב) ותמהני א"כ למה צריך לומר בכפל משביע אני עליכם בשבועה בה', והרי סגי בשיאמר משביע אני עליכם בה' והרי אפי' לא אמר רק, בה' שתעידוני, סגי והו"ל שבועה, כמרי דכולה לא טעימנא [נדרים דכ"ב ב']. ולא לבד לרמב"ם דס"ל [בפ"ב] דאפילו שבועת בטוי צריך שם. לחיוב מלקות וקרבן, ודאי קשיא, אלא גם לדידן [י"ד רל"ז] דגם מלת שבועה בלי שם הוה שבועת בטוי. א"כ אין ראיה ממרי דכולה וכו', ק' דעכ"פ למה צריך לומר משביע אני עליכם בשבועה, דהוה כפילות לשון. וכך אמרי' בירושלמי במשביע אני עליכם חייב אפי' לא הזכיר מלת שבועה. וצ"ל דנקט מלת בשבועה גבי משביע אני, איידי אוסרכם וכובלכם אני. מיהו לרמב"ם קשה וצ"ע. אמנם ברש"י בגמרא משמע דהא דקאמר אביי. משביע אני כו' בשבועה. לא דקאמר מלת בשבועה אלא ר"ל בשם, וא"כ קמ"ל רישא אע"ג דקאמר משביע צ"ל שם וקמ"ל סיפא אע"ג דלא הזכיר שבועה:

(ג) והקשו תוס' הרי ההוגה השם באותיותיו אין לו חלע"הב, ור"ל לפע"ד א"כ כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני. ונדחקו אחמ"כ לומר כיון שאינו מתכוין לשם מותר. ר"ל כיון דעיקר כוונתו כדי להשביע בו. הו"ל כדבר שאינו מתכוין. ולפעד"נ לפמ"ש תוס' [ע"ז די"ח א'] וכ"כ רש"י התם, דהוגה היינו שמשתמש בשם מ"ב, א"כ לק"מ. וכן מסתבר לפע"ד, דאל"כ קשה הא דאמרי' [פסחים ד"נ ע"א] דרבא סבר למדרש השם ככתבו בפרקיה עד דדרש ליה האי סבא דלעלם כתיב, קשה וכי רבא נעלמה ממנו המשנה דכל ישראל וכו' דהוגה השם אין לו חלע"הב [ועי' פירושנו בסנהדרין פ"י סי' י], ודוחק לומר דרבא טעי וסבר דהוגה היינו שמשתמש בשם מ"ב. עד דאתא האי סבא ותני ליה לעלם כתיב. דמוכח דהוגה היינו שקוראו כנקודתו. ותו קשה רחב"ת [שם בע"ז] דאמרי' דלהתלמד עביד, מאי להתלמד שייך בשיקראנו כנקודתו. הא אפי' תנוקות של בית רבן יודעין. אע"כ הוגה השם. היינו שמשתמש בשם מ"ב. ומלבד זה נוכל לתרץ קושיתם. דאפשר לומר דמתני' מיירי במשביעו בשם יה, או באותיות יו"ד הי ויו הי דוודאי לא גרע מכנוי. וכן משמע מדפטרי רבנן במקלל בכולן.

(ד) ותמהני שלא הזכיר תנא אל, אלוה, אלהים, ואת"ל דבכה"ג מצו סהדי למפטר נפשייהו דסברי דע"ז קאמר [כש"ס דכ"ט א']. ליתא. דא"כ בהוי"ה נמי מצינו שנקרא בו ע"ז [וכתוס' שם]. ואת"ל בהויה רק מיעוטא דמיעוטא הוא שנקרא בו ע"ז, והרי אפי' ר"מ דחייש למיעוטא. למיעוטא דמיעוטא לא חייש [כע"ז דל"ד ב'], ולהכי לא מצי סהדי למפטר בהא. עכ"פ קשה דא"כ הו"ל למשרע"ה להשביע לישראל בשם הויה [עי' ש"ס דכ"ט א']. ותו קשה א"כ למה בסיפא במתניתין באמר יכך אלדים חייב, אמאי הרי מצו פטר נפשייהו דסברי בע"ז קאמר. אע"כ דבין בשם הויה או בשם אלדים לא מצו פטרי נפשיה בטענת דבע"ז קאמר, מדאסור להשביע בשם ע"ז, רק בש"ס קאמר התם דמשרע"ה חשש שיורו היתר לעצמן אף שבאמת לא יועיל. א"כ הדרי קושיתן לדוכתא, דלמה לא הזכירה המשנה אינך שמות שאינן נמחקים. וצ"ל דרק לדוגמא נקטה משנה הנך ד' שמות, וכדנקט ד' כנויין חנון ורחום וכו' לדוגמא:

(ה) ואף דר"מ ס"ל דצריך תנאי כפול בכל מילי [כקידושין פ"ג מ"ד], ה"מ בממונא, אבל באיסור א"צ. ואף דבנדרים אסורא הוא, ואפ"ה מצריך ר"מ תנאי כפול [כנדרים פ"א מ"ג]. תירץ הר"ן דנדרים מדאסר חפצא עליו, הו"ל כאיסור דאית ביה ממונא. ומה"ט בקידושין וגט צריך ת"כ, עכ"ל. ותמהני דגט שכל עיקר עניינו איסורא, וכ"כ נדרים כל עיקר עניינו שאוסר א"ע בדבר, יחשבו ממונא, ושבועת העדות שכל עיקר עניינו ממון יחשב איסורא בלא ממונא. ולולא מסתאפינא היה נ"ל דכיון דכל דיני תנאי מתנאי ב"ג וב"ר ילפינן [כקידושין דס"א א'] וכלעיל. א"כ הא דבעינן ת"כ ושאר דיני תנאי, דוקא במחייב עצמו בשום דבר לעשות או לבלי לעשות, די"ל כל דלא כפלי' לתנאי' לא בדוקא התנה, ולהכי התנאי בטל והמעשה קיים, וה"ט דנדר, גט, וקידושין. משא"כ בשבועת העדות שאין המשביע מתחייב א"ע בשום דבר, רק שמתכוון להשביעם שיעידוהו, וכי ס"ד שכוונתו שאף כשלא יעידוהו יתברכו, האי דישנא להאי פרדשנא, גם קוב לא יקבנו גם ברך לא יברכנו, והרי כל עיקר כוונתו להשביען, והרי שמעינן לי' לר"מ דס"ל אין אדם מוציא דבריו לבטלה [כערכין ד"ה א']. ומה"ט לא בעי הכא נמי הן קודם ללאו, כדחזינן במשנה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.