תפארת ישראל - בועז/פאה/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תפארת ישראל - בועזTriangleArrow-Left.png פאה TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
זרע יצחק
לקוטי שלמה
רש"ש
שיח השדה


דפים מקושרים

(א) כ"כ הר"ב וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א [באות מ]. וז"ל. לפע"ד הכא גם לר"י פטור מדכבר נתעמרו בפטור דאז מתחיל חיוב שכחת עומר כו'. וצ"ע. עכלה"ט. אמר הננס מאן יהיב לן מתמרים שביריחו להבין ד"ק. דלא ידענא מנ"ל לרבינו הא. ואדרבה יש לנו הוכחות גדולות. דהתחלת חיוב שכחת עומר. אינו בשעה שאוגד העמרים. דאם שכח לאגוד עומר א'. אינו שכחה. רק אם שכח לפנותו לגדיש אז הוה שכחה. וכלקמן פ"ה מ"ח. וכדכתב הר"מ שם. והר"ב שם בד"ה אין לו שכחה וכו'. להדיא. וכן מוכח מלישנא דמתני' גופא שם. למדייק התם. אם כן אדרבה. מדלא נקט מתני' דהכא ופדאן גדיש. ש"מ דקודם התחלת חיוב שכחת עמיר מיירי. ומה דנקטה משנה ו'. וה"נ בירושלמי. "בשעת העימור" פשוט לפע"ד. דר"ל בשעה שנתנן לגדיש. וכלקמן פ"ה מ"ח. כל המעמר למקום וכו' [ועימר ומעמר הן מבניין פועל. שמשתמש ג"כ בל' הוצאה. ועסק הוא לפנוי. כמו ויסקלהו (ישעיה ה') שפירושו ענטשטייניגען ושרשך (תהלים נ"ב) ענטוואורצעלן. ודשנו המזבח (במדבר ד') ענטאשען. כולם ל' הסרה ולפנות. וכ"כ מעמר. ר"ל לפנות העמרים מהשדה. משא"כ עשאן עמרים היינו שאגדן. וכ"כ פדאן עמרים. ר"ל כשהן אגודים ועומדין ע"פ השדה]. ומה שדקדק רבינו הנ"ל. מדלא קתני מתני' ופדאן קציר. לפעד"נ דהיינו עמרים היינו קציר. רק דשם עמיר דייק טפי במונח עדיין בשדה. כרפ"ו כל עומרי השדה וכו'. משא"כ קציר. משעה שנקצרו השבלים. כל זמן שלא נדושו. נקראו קציר. אע"פ שהם כבר בגדיש. ולפ"ז נקטה מתני' רבותא. דאף דעדיין מונח בשדה. פטור מכולן [חוץ משכחה] וכסימן כ"ט. ומ"ש הרמב"ם ועשאן הגזבר עמיר. לפע"ד כתב כן רק לדיוקא דלא עשאן גדיש עדיין. כנ"ל:

(ב) כ"כ הר"ב. וכתב עלה רבינו הנ"ל [באות מב] וז"ל אמרינן בגיטין דמ"ז לעולם יש קנין. ומיירי בשדה ישראל ולקטינהו עובד כוכבים כו'. ומה"ת יחול אח"כ חיוב מעשר עליו עכ"ל אמר האזוב העזוב. לא ידענא מה יענה רבינו אהא דבכורות (די"א ב') בקונה טבלים מעובד כוכבים קודם מרוח דחייב לעשר מדאורייתא. כתוס' שם. ומוכר התרומה והדמים שלו. מדאתא מכח מאן דלא מצי כהן לאשתעי דינא בהדיה. וכ"כ לעיל ספ"ק בקנה מיד גזבר קודם מרוח דחייב לעשר. ואמאי הרי מדנעשה הקדש נפטר ממעשר. ומהכ"ת יחול אח"כ חיוב מעשר עליו. ואת"ל לחלק בין הקדש להפקר. דבהפקר אפי' מרחן הזוכה פטור משא"כ הקדש (וכתוס' ב"מ דכ"א ב') כמו שהשיב לי הגאון הנ"ל. וכן מצאתי ג"כ שהשיב כן רכ"מ לראב"ד פ"ב ממעשר ה"ב. לחלק בכה"ג. עכ"פ הרי גם בפאה אשכחן דכוותיה (תמורה ד"ו א') דבמרחו בעה"ב מעשר ונותן לו. ומשמע התם דהוי דאורייתא. וכן משמע מתוס' (ב"ק דצ"ד א') ד"ה מרחו (ועי' ביצה דל"ח א' ודו"ק) וקשיא אמאי. הרי מקמי הכי פטור היה. ואיך יחול אח"כ חיוב מעשר עליו. ואי"ל דהתם משום דלא ייחד הפאה מקודם. דא"כ לאשמעי' ברישא רבותא טפי. דבייחד הפאה מקודם אפילו מרחן פטור מלעשר. מדפטור היה בתחלה. אע"כ צריך לחלק בין פאה להפקר. דרק בהפקר קיי"ל (נדרים דמ"ג) דגם קודם דאתי ליד הזוכה הו"ל הפקר. משא"כ פאה. אף דגם פאה פטור ממעשר. כדיליף בספרי מקרא דובא הלוי. כר"ש פ"א דפאה מ"ו. עכ"פ ע"כ לא דמי להפקר. דהרי הפקר קיי"ל כב"ה פ"ו דפאה. דאינו הפקר עד שיופקר לעניים ועשירים. משא"כ פאה מופקר רק לעניים. גם נתינה כתיב בה (כב"מ די"א ב'). ואין זכות הזוכה גדול בה כ"כ. להכי בנטלה עובד כוכבים. דמי טפי לנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי אפשי בה. דחזרה לנותן (ככריתות דף כ"ד) ולא הוה הפקר עד דאתא ליד העני. ובנטלה עובד כוכבים חייב במעשר. כך היה נ"ל הצעיר ל"מ:

(ג) הקשה אאמ"ו הגאון הגדול זצוק"ל. וז"ל ק"ל מזה למ"ד (נדה ד' ד') דמחזקינן איסור ממקום למקום. א"כ אמאי הן של בעה"ב. ואת"ל התם רק באותה כלי שטלטל ממקום למקום. מחזקינן שהיה האיסור בה מקודם בעודה במקום ראשון. עכ"פ ק"ל רוב וקרוב הו"ל למיזל בתר רובא דעלמא (כפ"א דביצה ד"י). ונ"ל דעק"ל א"כ בט' חנויות (פסחים ד"ט) דאמרי'. בפירש מותר. דמרובא פירש. כי"ד סק"י. וניזל בת"ר דעלמא דעובדי כוכבים נינהו. אע"כ כשאין מעבר לרבים בין ט' החניות. הו"ל כשכונה דעדיף מרוב. כדשני (ב"ב דף כ"ג) בעגלה ערופה. ביושבת בין ההרים: [אמר הצעיר. באתרא דמרנא ורבנא קדישא תלי זייניה. רעי' עניא קולתי' תלי. דעכ"פ ק"ל דאם הרוב הוא מה שכבר נקצר. והחורין בקמה ניזל בת"ר ומהקצור הוא. ואף דאין הולכין בממון בת"ר היכא דאיכא חזקת ממון כנגדו. כתוס' (ב"ק דכ"ז ב') הכא כיון דספק לקט לקט. אדרבה הו"ל כחזקת ממון מסייע. ודוחק לומר דעכ"פ הלקט אינו רוב נגד הקמה. דא"כ גם שלאחר הקוצרים. הלקט מועט הוא. ולמה צריך התם הוכחה דירוקים ולא בנמצאו תוך הקמה. וי"ל]:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.