תעלומות חכמה/קהלת/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תעלומות חכמה קהלת ט

א

כי את כ"ז נתתי אל לבי (כי משמש בלשון אשר רק). אמר גם אם אמרתי למעלה שאין טוב לאדם לחקור במופלא ממנו. נתתי אל לבי לברר כ"ז. היינו מ"ש למעלה שהצדיקים עושין לפעמים מעשה הרשעים. ואמר תירץ לזה שהוא משום שלא נעשה בבחירתו של צדיק שום דבר להיות שהצדיקים וחכמים ועבדיהם היינו היצה"ר. והוא מכונה בשם עבד אצל הצדיק. וברשע הוא מכונה בשם שר כדכתיב (משלי כ"ט) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנין. לזה מכנה יצרם של הצדיקים בשם עבדים. ואמר שהצדיקים ועבדיהם הן ביד אלקים וכל מה שעשו הם לא בכח בחירתם עשו רק מיד אלקים עשו זאת וסבת אל דעות ד' הוא ואין לייחס להם זאת לעון אדרבה למצוה יחשב שקיים גזירות הבורא אשר יצא מלפניו כמו שכתוב הרמב"ן בסוף הקדמתו לאיוב שמעשה יהודה ותמר מעשה ניסים היה ולא בבחירתם:

גם האהבה גם שנאה. האהבה שהיה בגדר החטא כגון אהבת יהודה ותמר. ואהבת דוד לבת שבע. וכן שנאת השבטים ליוסף אין יודע האדם. לא היתה בידיעתם וברצונם כלל:

הכל לפניהם. הכל היה נגזר ומוכן לפניהם קודם היותם:

ב

הכל כאשר לכל. זהו תשובה על הטוב שעושה הרשע ולמה לא יוליכהו בדרך שרוצה לילך למען יאבד הרשע ברשעתו ואמר הטעם שהוא משום שאדם הראשון היה כללות של כל הנשמות ועירב טוב ברע. ולכך לפעמים יש ניצוצות קדושות שנבלעים ברשעים כמבואר בגלגולים והניצוץ הקדוש מכריח אותו לפעמים להדבר הטוב ההוא. וזהו אמרו הכל כאשר לכל. היינו כל המעשים שנעשו על ידו לא למצוה יחשב להרשע כי עשאו בהכרח מחמת שהניצוץ מכריחו ולא בבחירתו (ואמר הכל כאשר לכל. כי מלת כל מרמז אל אדם הראשון שהיה כללות הנשמות ומכונה בשם כל. וזהו שאמר אשר לכל. כלומר בסבת הכל שהוא אדה"ר. והוא סבת הכל מקרה אחד שעשם שמקרה קרה לצדיק שנבלע בו ניצוצות מכחות הטומאה כן קרה לרשע שנבלע בתוכו ניצוצות קדושות כמבואר בגלגולים) לטוב ולטהור. זה משה שנקרא טוב כמ"ש חז"ל טוב זה משה. ונקרא ג"כ טהור שהיה טהור מעכירת החומר שלא אכל מ' יום. ועם כ"ז בא לכלל כעס בא לכלל טעות עד שעשה חטא שנתחייב עונש מניעת כניסת ארץ בהעונש כמו העונש אשר נתחייבו המרגלי' שלא יכנסו לארץ וכינה אותן בשם טמא:

ולזובח ולאשר איננו זובח. כי מבואר בגלגולים פרק ל"א כי בסבת קין והבל שגרמו פגם יותר מאדה"ר לזה הנשמות הנמשכות מהן יש להן שני פגמים וצריכין תיקון רב ולזה הוכרח הקב"ה לעשות המות בהכרח ע"ש. והנה הבל נקרא בשם זובח שהביא מבכורות הצאן וחלביהן. וקין נקרא בשם איננו זובח. ולזה ולאשר איננו זובח. כלומר בסבת קין והבל. לכך המקרה המות שוה לגמרי בשניהם וזהו שאמר כטוב כחוטא. כלומר ולכך הוא כטוב כחוטא. היינו ששוה הטוב להחוטא במקרה המות כטוב כחוטא בכ"ף. לומר שמקרה המות שוה ממש. דכל שנכתב בשניהם כ"ף מורה ששניהן שווי לגמרי כמו (כעמי כעמך) כטוב זה משה. שמשה נקרא טוב יש לו מקרה מות:

כחוטא הנשבע כאשר שבועה ירא. כלומר לא לבד מקרה המות שוה לצדיק גמור ולרשע גמור אלא אפי' שאר יסורי' הגדולים לפעמים יקרה לצדיק כמו לרשע כמ"ש רש"י בשם המדרש דהנשבע זה צדקיהו. ואשר שבועה ירא זה שמשון ששניהם מתו בניקור עינים:

ג

זה רע בכל אשר נעשה. הנה אחר שמתרץ קושיתו הנ"ל אמר זהו הדבר הגורם הרע והמניע לאנשים מדרך הטוב:

בכל אשר נעשה. כלומר בשביל הדבר אשר נעשה תחת השמש:

כי מקרה אחד כו'. זהו הסבה המטעת בני האדם כי מקרה אחד לכל:

וגם לב בני אדם מלא רע. כדכתיב כי יצר לב האדם רק רע. והוללת בלבבם בחייהם. כלומ' מחמת שלבבם מתאוה לתענוגות ב"א כי רבה ולכך לבם מלא הוללת באומרם שרוצים ליהנות מעוה"ז היות:

כי ואחריו אל המתים. כלומר כי אחריתו הוא אל המתים לפי מחשבתם. והכל אל מקום אחד הולך ואין לו השארות הנפש:

ד

כי מי אשר יבחר (יחובר קרי) אל כל החיים יש בטחון אומרים כן בלשון תמי'. היש בטחון לשום אדם שיובחר האדם אחר מותו להתחבר אל כל החיים הנצחיים היינו המלאכים. דבר זה הוא נמנע בעיניהם שיובחר שום אדם שיחובר אל המלאכים. (ולכך הקרי הוא יחֻבָר והכתיב יְבחֻר) ואחר אשר עלה על דעת הרשעים שמהנמנע להיות חי חיים נצחיים. אומרים כי לכלב חי הוא טוב מן אריה מת:

ה

כי החיים יודעים שימותו. אמר כי הסבה מה שלבבם מלאה הוללת הוא בהיות שהחיים היינו הצדיקי' יודעי' שימותו ותמיד אין פחד המות סר מעליהם ומלבבם למען לא יחטאו. משא"כ המתים שהן רשעים א"י מאומה. אין מעלין המות על לבבם כלל. ואין להם עוד שכר אין להם לפי דעתם שכר יותר משכר עוה"ז ולכך חושב שיהנה מן העוה"ז בהיות כי במחשבתם כי נשכח זכרם:

ו

גם אהבתם. מחמת שהרשעים חושבין במחשבתם שאין שום תועלת מא' לחבירו אחר המות לא להיות מליץ ולא מקטרג. וטוב להם לעשות כל עניניהם ולגמור עשייתן הן האהבה או השנאה או הקנאה הכל בחייהם. כי אחר מותם לפי מחשבתם גם אהבתם וכו'. והנה מי שמעלה דברים כאלו על לבו יעצב בהן כי לפי מחשבה זו גרוע הוא יותר מכל שאר בע"ח ואין שום תועלת במעשיו. ולזה אמר אל תתעצב במחשבה זו:

כי לך אכול בשמחה את לחמך זו לחם התורה. ויין זו פילפול של תורה וסודות התורה:

כי כבר רצה אלקים את מעשיך. כלומר כי בתחלת הבריאה כבר רצה אלקים את מעשה ב"א ונהנה במה שנעשה רצונו. ובודאי יהיה לך שכר טוב ולכך יש לך לשמוח במעשיך כשתעשה רצונו:

ח

בכל עת יהיה בגדיך לבנים. לעולם יהיה החומר שהוא לבוש הנשמה מזוכך ולבן. ע"י מצות המעשים:

ושמן על ראשך אל יחסר. אם יהיה גופך טהור מכל שמן. אז השפעת הקב"ה המכונה בשם שמן המאיר. לא יחסר לעולם מעל ראשך:

ט

ראה חיים. הוא כענין שנאמר ובחרת בחיים:

עם אשה אשר אהבת. אשה הוא כינוי להחומר כמ"ש הרב במ"נ ח"א. כלומר עם החומר אשר אהבת ונתחברת בו. כי ידוע שהנפש עצמו בוחר ברצונו חומר הנאות לו. ותעסוק עמו רק בדרך החיים שהוא התורה שהיא נותנת חיים לעושי'. וחיים הן חיים הנצחים לעולם שכולו טוב:

כל ימי חיי הבלך. כי הצדיקים מקנין חיות להימים שהיה מתחילתן רק ימי הבל כמבואר בזוהר. ולזה אמר אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך. כלומר הימים אשר נקצב לך להיות תחת השמש. ימי הבלך שהן נחשבין לימי הבל לזאת תבחר בחיי הנצחיים למען תוכל להחיות את הימים שהיו רק ימי הבלך מקודם עד שיהיו נקראים ימי חיי הבלך. כי הוא חלקך בחיים הנצחיים ובעמלך אשר אתה עמל בשביל עמל אשר אתה עמל:

י

כל אשר תמצא ידך. כל שבכחך לעשות לסגל מצות ומע"ט עשה בעוה"ז כי אין מעשה וכו'. כי המתים חפשי מן המצות ואין מעשה שם. וגם אין לך לירא שלא תוכל להשלים חוקך כי לא עליך המלאכה לגמור ואין מבקשין שם חשבון כמה שעשית. כיון שעשית כל מה שבכחך לעשות. ודעת וחכמה. שלא תאמר אין לי חכמה ודעת ללמוד ולדעת בעוה"ז לזה אמר שאין שואלין שם חשבון מדעת וחכמה אם היה לך כיון שלמדת ועשית מה שבכחך (והוי"ו של ודעת וחכמה משפטה כמו כן (תהילים ס״ג:ו׳) ושפתי רננות יהלל פי. שמשפטה כמו כן) כלומר כמו כן אין שואלין חשבון מדעת וחכמה כמה שלמדת. או יאמר כי בשאול אין זמן לעשות חשבון עם נפשו. וכן אין זמן שם להשלים הדעת וחכמה שהיה מוטל עליו ללמוד בעוה"ז. לכן יראה לעשות בעוה"ז כל מה שבכחך לעשות להשלים את חובך:

יא

שבתי וראה תחת השמש וכו' שלא יאמר לכשאפנה אשנה ואשלים חובתי. לזה אמר שראה:

כי לא לקלים המרוץ. שאף שמוכן להיות קל לרוץ ולבו כארי לעשות רצון קונו שיש לו חומר טוב. מ"מ ראיתי כי לא כל מי שלבו טוב רץ לעשות מצות הבורא. ולא כל אחד זוכה להיות גבור ללחום מלחמת היצה"ר שלא לעבור על לא תעשה ועשה:

ולא לחכמים. לחמה של תורה ולא לנבונים עָשרה של תורה. ולא המוכני' להיות יודעים סודותי' של תור' להיו' להם חן של תורה. דהיינו הבנות סודותי':

כי עת ופגע יקרה את כולם. שלפעמים יקרה עת ופגע לאותן האנשים שמונע אותן מהם. לכן לא תבטח על חכמתך לומר לכשאפנה אשנה:

יב

כי גם לא ידע. וגם האדם א"י עתו ושמא לא תפנה. ע"כ כל מה שבכחך עשה ואל תדחה הדבר מזמן לזמן:

יג

גם זה ראיתי תחת השמש. אמר זה שלא יתייאש איש אשר הזקין והלך בדרכי היצה"ר לומר שוב לא אוכל ללחום נגדו. ואהנה מן העוה"ז כמו שאמר אלישע אחר. לזה אמר שראה כיוצא בו שהיה רשע גדול ונעשה צדיק אח"כ כמו שמספר והולך:

יד

עיר קטנה ואנשים בה מעט. שלא היה לו זכיות שיגין עליו:

ובא עליו מלך גדול זה היצה"ר. וסבב אותה ובנה עליה מצודות גדולים שהחטיאו לרוב והקיפו בריבוי משחיתים לבלתי נתן היצה"ט עבור בגבולו:

טו

ומצא בה איש מסכן. הוא היצה"ט שהיה מסכן עד עכשיו:

ומלט את העיר בחכמתו. ומעשה זה מצינו לר"א בן דורדייא ויוקים איש צרידות ומנשה בן חזקיה. והרי מצינו שלפעמים אף מי שהיה רשע ורוצה לבחור בטוב שהיה לו סיוע גדול. הרי שיש כח להיצ"ט לשבור חומות גבוהות שבנה היצה"ר. ועכ"ז אף שרואין זה בחוש הכח הגדול של היצ"ט. ומ"מ ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. שיש רשעים בעוה"ז שאין זוכרין כלל ביצה"ט ההוא עם כל כחו של היצה"ט:

טז

ואמרתי אני טובה חכמה. כיון שאני רואה שטובה חכמה של היצ"ט מגבורת היצה"ר:

וחכמת מסכן בזויה (הו"ו משמש לפעמים בלשין רק) כלומר שחכמת המסכן בזוי. מחמת שהוא מסכן שאין לו עוזר וסומך. לכך הוא נבזה בעיניו:

יז

דברי חכמים בנחת. לזאת אמרתי לדבר בנחת עם נפשו כי דברי חכמים כשמדברים בנחת נשמעין יותר מזעקת מושל בכסילים שהוא היצה"ר וקראו מושל בכסילים שהוא היצה"ר וקראו מושל בכסילים שמושל על הרשעים וכשיהיה נשמעין אז ודאי:

יח

טובה חכמה מכלי קרב. טובה חכמת מסכן מכלי קרב של היצה"ר ומה יהיה דבריו עם נפשו שיאמר לנפשו הזהר מלחטא. כי חוטא אחד יאבד טובה הרבה. כוונתו על מה שאמרו בש"ס לעולם יראה אדם עצמו חציו זכאי וחציו חייב. וכל העולם חציו זכאי וחציו חייב. זכה אשרי לו שהכריע עצמו וכל העולם לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו וכל העולם לכף חוב ולקח למשל לו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.