תועפות ראם/רד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) פנים כצ"ל.
(ב) כדתניא בספרי לא תכיר פנים אל תאמר איש פלוני כו'. סימן ר"ה [רמ"ד] צוה הקב"ה בפ' שופטים לא יקום עד אחד באיש כו' כצ"ל ומש"כ לעיל סי' ר"ד ר"ה פנים לא תכיר ט"ס תיבת ר"ה כ"כ הגאון רא"ד שליט"א. והספרי שכ' רבינו ר"ל למ"ש בספרי דברים פ' קמ"ד לא תכיר פנים שלא תאמר איש פלוני עשיר איש פ' עני ובנדפס כתוב לא תכירו פנים וט"ס וצ"ל לא תכיר ככתוב כאן והמאיר עין שם כתב וה"נ לקמן לא תכיר פנים שלא תאמר איש פ' עני היינו שלא לומר כך לדיין עכ"ל וגם בזה לא ראה דברי היראים דמפרש להדיא דאדיין קאי ורבינו אזיל בשיטת בה"ג שכתב במנין הלאוין סי' ר"א לא תכיר פנים אבל הסמ"ג לאוין קצ"ד כ' בזה"ל כתוב בפ' דברים לא תכירו פנים במשפט ותניא בספרי [שם פ' י"ז] אזהרה זו לממונה להושיב דיינים כו' וכ"כ החינוך סי' תי"ד והוא מדברי הרמב"ם בסה"מ ל"ת רפ"ד.
(ג) ולא יומת ע"פ עד אחד מוקי לי' תנא לעיל לעד ולתלמיד שלא ילמדו חובה.
(ד) צ"ל לעדות איש.
(ה) ט"ס וצ"ל לאיש וכן הוא בסמ"ג לאוין רי"ג ועיין בספר רביד הזהב פ' שופטים ד"ה באיש שפי' דכוונת הספרי הוא למ"ש בקדושין דס"ג ב' אמרה אשה נתקדשתי וא"י למי ובא א' ואמר אני קדשתיה דנאמן ליתן גט ואינו נאמן לכנוס וכ' הר"ן ואם יש עד אחד שהוא קידשה מותר לכנסה ועז"א בספרי אבל קם הוא באשה להשיאה ר"ל לא לבד להתירה לעלמא ע"י גט אלא אף להשיאה למי שמעיד עליו שקידשה ומשום דין זה מייתי לה בפסיקתא ובספר יראים נ"ל עכ"ל ודלא כס' אהלי יהודה באור על הספרי שכ' דדברי הספרי אסמכתא היא ובאיש אצטריך למעט עדות לקטן שאפי' בשנים אין מחייבין אותו עיי"ש באורך ועיין בפנים יפות.
(ו) נראה דצ"ל רשאי. [הגרא"ד].
(ז) פי' משום לאו כו' באיש מיהו ההוא כו' כצ"ל [הגרא"ד שליט"א] וכ"כ הסמ"ג ומשכ"ר והסמ"ג נגדי' רבא לפנינו הגי' רב פפא. והנה מפי' רשב"ם שם ד"ה ש"ר וד"ה דכתיב לא יקום משמע דעיקר הלאו דלא יקום נאמר רק להורות שאין נאמן בעדותו ביחידי ולא יקבלו ב"ד את דבריו וכ"מ בסה"מ להרמב"ם ל"ת רפ"ח שעיקר לאו זה נאמר רק על ב"ד אולם דעת היראים כאן והסמ"ג אינו כן כ"כ בס' חפ"ת בבאר מ"ח פתיחה אות י' ובחי' מהרד"מ לסה"מ שם ועיין בס' דרך מצותך ח"ב להמל"מ שהאריך בזה ובס' מעין החכמה יישב ד' היראים והסמ"ג עיי"ש שכ' בזה"ל ומה שהקשה עליו דאמאי כתב שלוקה הרי הוא לאו שאין בו מעשה אפשר לומר דדעת הסמ"ג כיון שטעם האיסור משום לישנא בישא הרי היא בכלל מוש"ר שאזהרתו מלא תלך רכיל ולוקה על אזהרה זו כדכתיב ויסרו אותו אע"פ שאין בו מעשה רק אי לאו אזהרה דלא יקום ה"א דז"א בכלל לה"ר משום שראוי לצירוף כשיבא עוד אחד להעיד על המעשה אבל אחר שהזהיר הכתוב ע"ז הרי הוא עובר על לאו דלא תלך רכיל עכ"ל וכ"כ הווי העמודים וז"ל והפ"ד תמה על הסמ"ג בזה דהא קי"ל לאו שא"ב מעשה אין לוקין עליו ולק"מ דבכלל מוש"ר הוא כמ"ש דשום ביש מפיק עליה ומוש"ר לוקה אע"ג דלא עשה מעשה כמו שפסק הרמב"ם בפ"ג מהל' נערה והסמ"ג עשין נ"ה עכ"ל. ובזה אומר אני מש"כ היראים כאן בסוף הסימן וקם לי' נמי בלאו כמו שפרשתי למעלה דלכאורה הדברים מיותרים דהרי מקודם לזה כתב וקם ליה בלאו דלא יקום עד אחד באיש לכנדצ"ל בסוף וקם לי' נמי בלאו [דלא תלך רכיל] כמו שפרשתי למעלה [סי' קצ"א] והדברים ראויים לרבינו כמש"כ המעה"ח והווי העמודים, והרה"ג מהרז"ו מנישוועז שליט"א הערני דבאמת אף שהסמ"ג כתב ואם קם והעיד עליו לוקה דשום ביש הוא דמפיק עלי' אבל הרא"ם בספר יראים לא כתב תיבות אלו "ואם קם והעיד עליו לוקה" וא"כ שפיר י"ל דדעת היראים שלא ללקות על לאו דלא יקום וה"נ על לא תלך רכיל לא לקי כהרמב"ם רפ"ז מהל' דיעות ומש"כ היראים מיהו ההוא מלקות מדרבנן הוא דהא איתקש כו' חדא ועוד קאמר ור"ל דעכצ"ל דנגדי' רבא לזיגוד מדרבנן הוא אפי' אי אמרינן דלקי אלאו שאין בו מעשה ומטעם דהא איתקש כו' וזהו אליבא דכ"ע ונכון.
(ח) ודוקא כו' ע"ס אינו בנדפס ועיין סמ"ג לאוין רי"ג שמבואר שם כמש"כ רבינו כאן אלא שלא נזכר שמו שם וכן בהגהת מיימוניות פ"ה מהל' עדות כ' ד"ז בשם ס"ה ובאמת הוא דברי הרא"ם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |