תועפות ראם/קעג
|
< הקודם · הבא > |
(א) וטעמא כדתניא כו' ונראה דרבינו תופס לדינא כהך ברייתא ועיין משכ"ר לעיל סי' קכ"ו ואע"פ שזה המקרא בשכיר לילה מדבר נפקא לן התם בגז"ש דשכיר שכיר כו' ובסי' קל"ה מסתפק רבינו אי קי"ל כת"ק דברייתא דמאחיך עיי"ש והווי העמודים לנדפס סי' רס"ג אות ג' כתב ולכאורה רבינו פסק כת"ק דברייתא והיינו שלא כ' דין גר תושב דלא עבר בל"ת אבל ק' אמאי שבק סתם מתני' כו' עכ"ל ובאמת רבינו בעצמו כ' בנוסחת הכת"י שלפנינו בסי' קל"ה ונראה דהלכה כסתם משנה הלכך אפי' לא תבעו [שאינו עובר בלא תלין] עובר בלא תעשוק ובלא תבא עליו השמש וביומו תתן שכרו.
(ב) לאחרים פי' כצ"ל.
(ג) [מ"ד א'] מאחר שסופו לרבות כל דבר למה נאמר שלמים, ובחולין [קל"ט ב'] ומאחר כו' כצ"ל וז"ל המעתיק "נמחק פה בכ"י ונחוץ לע' בגמרא" וכפי מש"כ להגיה כן כ' הגרא"ד שליט"א.
(ד) על כאו"א כו' נראה הכוונה על כל בהמה וכלי לאו בפ"ע, ויש לעיין מזה לענין גופין מחולקים עיין חולין פ"ב ובכריתות ואולי י"ל רק על כל מין לאו בפ"ע כמו אדם בהמה וכלים [הגרא"ד שליט"א] ועיין מכות כ' ב' תוד"ה ל"צ שכ' וי"ל דשאני הכא דגלי קרא אכל קרחה וקרחה דקרחות מחלקות כגון גופים מוחלקים עכ"ל וה"נ גבי לעבור על כל סוס וסוס והכא גבי ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש שכ' רבינו, ועיין באבי הנחל דרוש י"א בדין גופין מחולקין.
(ה) דיום ט"ס וצ"ל דלילה גובה כל הלילה וכל היום:
וכמו שכתב רבנו כאן דהלכה כרב באיסורי לגבי שמואל כן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ולא נמצא בטור ושולחן ערוך חו"מ סי' של"ט שום חולק בזה. אך בסמ"ג (לאוין קפ"א) כ' דקי"ל כשמואל בדיני. וכ"כ היראים לעיל סי' קכ"ו וסי' קל"ה עיי"ש. ולפלא על היראים שסותר פסקיו. והווי העמודים לא הרגיש בזה ולא ביאר מאומה בנדפס סי' רס"ד לומר שהוא סותר למש"כ שם סי' רס"ג. והמעה"ח כ' דהדבר תמוה לומר כיון דיש נ"מ בפלוגתת רב ושמואל גם לדינא להא דאמרינן במתני' שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל א"כ יש נ"מ בשכיר שעות שאם אמרינן ש"ש דלילה גובה לילה ויום נשבע ונוטל אף אם תבעו ביום משא"כ לרב שזמנו בלילה הוי ביום כעבר זמנו, דליתא כיון דהטעם דעבר זמנו אינו נשבע ונוטל הוא משום חזקה שאין בעה"ב עובר משום לא תלין וכיון דפליגי לענין איסורא ולרב עובר בבל תלין וקי"ל כותי' ממילא לענין שבועה נמי הדין כן כיון דאיכא חזקה שאין בעה"ב עובר משום לא תלין שטעם השבועה תליא בעבירת הלאו דלא תלין עיי"ש והוא דלא כהרב מגילת ספר שכ' הווי העמודים בסי' רס"ג ועיי"ש מש"כ הווי העמודים דעתו בזה.
(ו) נמחק פה ואולי צ"ל נע ונד. המעתיק. ודאי דכצ"ל ונע ונד אחר מזונותיו כו' ובנדפס חסר מן המתאוה לממון חבירו כו' עס"ס:
ובחתימת עמוד זה ראיתי להעיר בסוגיא דיבמות ל"ז ב' דר' אבא אמר רב קם דינא ור' ירמיה אמר הדר דינא והר"ר זרחיה הלוי בס' המאור כ' [הביאו בשלה"ג] וז"ל ובפ' בית כור ק"ו ב' איפסיק הלכתא כרב דאמר בטלה מחלוקת וא"ל רבא לר"נ לרב דאמר בטלה מחלוקת אלמא הדר דינא מכל זה הדעת מכרעת כר' ירמיה דאמר הדר דינא עכ"ל וצ"ל שלא היה לפני בעל המאור הגי' ביבמות שם ר' אבא אמר רב וכן ליתא ברי"ף ורא"ש דאלת"ה קשיא דרב אדרב וראיתי בס' דרישת ארי בחלק אבן פינה לאהע"ז סי' קס"ג סק"ג שכתב להוכיח דדעת הרז"ה כהש"ך חו"מ סי' רס"ח סק"ו דאין חילוק בין אם נפסק הדין או לא והוא ממש"כ המאור שם להוכיח דהדר דינא משום דאיפסק הילכתא בפ"ק דב"ב כר' יוסי דמגלגלין עליו את הכל והא דכתב דאיפסק הלכתא כר' יוסי היינו מעובדא דרוניא וכמש"כ הרשב"ם שם ובעובדא דרוניא לא נפסק הדין הוי א"כ מאי ראיה מביא מהתם אע"כ ס"ל להרז"ה דאין חילוק בין נפסק הדין או לא אלו דבריו שם ולענ"ד דברי האבן פינה תמוהין ובמחכ"ת אישתמיטתיה דברי המאור פ"ק דב"ב ד"ד ב' בפי' למש"ש בגמרא ואב"א ראשונה שניה ושלישית א"ב ת"ק סבר כו' ור' יוסי סבר כו' שפי' שם להדיא כגון שלא גדר מתחילה אלא הג' רוחות ובא עמו לדין ופטרוהו ב"ד מאחר שנשאר פרוץ מרוח רביעית אח"כ עמד וגדר את הרביעית וזמנו לדין וחייבוה ב"ד ת"ק סבר כו' קם דינא ור' יוסי סבר הדר דינא כו' יעויי"ש א"כ מפורש דדעתו דמ"ד קם דינא היינו דוקא כשכבר נפסק הדין וכפי' הקונטרס בב"ב ד"ד ב' שהביאו התוס' שם ד"ה שני' ומש"ש בהגה"ה וק"ק כו' לק"מ כמש"ש הגרש"ש והיינו כשיטת המאור.
בירושלמי (פ"ג דב"ב הי"א) א"ר יעקב בר אחא תני תמן הפותח חלון בכותל חצירו במעמד חבירו ד' אמות פותח בשמאל נועל בימין ובאמת ט"ס יש כאן וכצ"ל בכותל חבירו במעמד חבירו רבי אומר פותח כו' וכ"ה מבואר בתשו' מהר"ח או"ז סי' נ"ג עיי"ש והי' כתוב בר"ת ר"א ונשתבש הרי"ש לדלי"ת ונתפשט לד' אמות ובבבלי ב"ב נ"ט ב' ר' חייא אמר יגעת ופתחת יגע וסתום והוא מתורת רבו רבינו הקדוש לפי הירושלמי וכן העתיק הנ"י פ"ג דב"ב לד' הירושלמי.
בירושלמי (פ"ח דב"ב ה"ד). שמואל שאל לרב הונא מתנה שכתוב בה בלשון מכר מהו א"ל ארכביה אתרי ריכשי ברקי א"ר חזקיה לא אמרינן אלא מייתי תרין סוסיין חיורין ומרכיבין על תריהון ודין אזלא בדא ודין אזלא בדא ומשתכח לא צייד כלום עיין בפני משה ובמראה הפנים בביאור הירושלמי ואני אומר כך דברקי הוא שם חכם כדברי היוחסין שכתב רב ברוקה אמר רב ואף שכתב עליו הסה"ד (ל"מ) באמת הוא נמצא כאן בהירושלמי לפי ביאורי והנה ר"ה שאמר מתנה שכתוב בה בלשון מכר ארכביה אתרי ריכשי אין אנו יודעין פירושו אם לייפות כחו נתכווין או אדרבה שמגרע אותו בזה וז"ש בירושלמי ברקי אמר רב. חזקיה [פי' טובתו להחזיקו ולייפותו ותיבת חזקיה כמ"ש בגיטין ס"ב א' אחזיקו] לא אמרינן [ר"ל אין אנו אומרין שבמש"כ המתנה בלשון מכר כיוון לחזקייה ולייפותו] אלא מייתי תרין סוסיין כו' ומשתכח לא צייד כלום וה"נ כן הוא מגרע אותו בזה ועיין ירושלמי (פ"ק דקדושין ה"ה) שכתוב שם, מהו ארכביה על תרין ריכשי ברקי סברין מימר מייתי תרין סוסוון כו' והנראה בעיני שיש שם קיצור לשון וכצ"ל ברקי אמר רב סברין מימר כו' וכדברי הירושלמי דב"ב ודע דאף שהיוחסין כתב רב ברוקא ובירושלמי ליתא תיבת רב ל"ל בה ודו"ק.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |