תועפות ראם/קסט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) דהא החומש נמי בקרא דשבועה כתיב וא"כ הקרן אפילו כו' כנ"ל להגיה ובנדפס ליתא מן השבה עד דא"כ וכוונת רבינו בתי' דהענין דכתיב בשבועה אינו אלא משום החומש דבלא שבועה אין חומש אבל הקרן לעולם ניתק להשבה, וז"ש רבינו בראש הסימן שילום גזל וחומשו דתיבת וחומשו אין ענינו לכאן דבסימן שאח"ז חשיב חומש גזל להשיב אלא שרבינו מפרש לשון בה"ג ולפנינו בהקדמת בה"ג כתוב ושילום גזל וחמשה חומשין עכ"ל ובמשנה דב"מ נ"ה ב' חשיב בחשבון החמשה חומשין הגוזל את חבירו שו"פ ונשבע לו מוסיף חומש ומש"ה כ' רבינו שילום גזל וחומשו ובסימן שאחריו מפרש תיבת וחומשו.
(ב) חסר בכ"י "בעין". המעתיק.
(ג) כשעת כצ"ל.
(ד) ושתי לה כצ"ל.
(ה) כשעת הוצאה ופרשינן מאי כשעת הוצאה אי כשעת הוצאה כו' כצ"ל.
(ו) אמ"ד כצ"ל והוא ר"ת איכא מאן דאמר.
(ז) דקיי"ל כו' דאמר [בב"ק קי"ח א'] כו' מנין פוטר שלא כו' כצ"ל.
(ח) ב' אגודות שוות פרוטה והחזיר כו' כצ"ל ולפנינו בב"ק ק"ה א' אמר רבא.
(ט) להקפיד כו' העולם להקפיד על פחות כו' כצ"ל.
(י) יודע שהי' כו' כצ"ל וכמש"כ התוס' בב"ק קי"ח א' ד"ה והלה ועיין במרדכי פ"ק דכתובות שכ' ורא"ם פי' דג' עניני איני יודע הם כו' עיי"ש והוא דלא כהריטב"א בחי' לב"מ ק' א' בשם הראב"ד ז"ל עיי"ש ובתוי"ט פ"ח דב"מ מ"ד ד"ה זכה בגדול.
(יא) עיין ש"ך חו"מ סי' שס"ה סק"ב.
(יב) אע"ג דתניא בב"ק בהגוזל עצים [צ"ד ב'] הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו אין מקבלין מהם וכל המקבל מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו הא אמר ר' יוחנן בימי רבי נשנית כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס ועיין שם בתוס' ד"ה בימי ע"ש ר"ת כדברי רבינו ועיין שו"ת הרדב"ז סי' תקכ"ח ובנדפס דלגו כאן מן דיני גזילות הא' עד גזילות שבסוף הסימן וחסרו מה שביניהם.
(יג) מצוה לפנינו מדה. וראיתי להעיר כאן בענין תקנת השבים שבסי' זה עמש"כ התוס' בע"ז ז' א' ד"ה ר"מ. תימא קשיא דר"מ אדר"מ כו' וי"ל דשאני התם דקנסא הוא דקא קניס ר"מ וכו' וע"ש במהרש"א שכתב אולי נעלם מהתוס' סוגיא דפ' הגוזל דצ"ה שהקשו בגמרא קושיא זו ותירצו כתי' התוס' ועיין בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ק"ד מה שתיה שם דה"ת מתמיהת מהרש"א ואני אומר שבאמת ידעו התוס' ג"כ מזה שהיא קושיית הגמרא ופירוקה וכמ"ש התוס' כדפירשו התם משום דעבד איסורא ור"ל התם בגמרא פריש כן ולא הביאו זה אלא כדי להקשות דר"י אדר"י וכמו שסיימו בסוף הדבור וא"ת אכתי קשיא דר"י אדר"י כו' וט"ס תיבות אכתי קשיא וצ"ל א"כ תקשי דר"י אדר"י ור"ל דבלאו קושיית הגמרא דר"מ אדר"מ ותירוצם לא היה קשיא דר"י אדר"י דהיה אפשר לתרץ דר"י סבר שינוי אינו קונה והא דאר"י התם גזילה חוזרת בעיניה הוא משום תקנת השבים אך מאחר שתירצו בגמרא פ' הגוזל לדברי ר"מ דסבר ר"מ שינוי קונה והא דאר"מ משלם אותה ואת גיזותיה ואת וולדותיה הוא משום דקניס ליה דעבד איסורא א"כ אי אפשר לתרץ דברי ר"י כנ"ל דיהיו סברות הפוכות בין ר"מ ור"י דלר"מ התם גבי הגוזל את הפרה מדינא הוה אמרינן גזילה חוזרת בעיניה אך משום דקנסינן ליה משלם אותה ואת גיזותיה ואת וולדותיה ולר"י הוא בהיפך מדינא משלם אותה ואת גיזותיה ואת וולדותיה אך עבדינן ליה תקנתא להקל ולזה תי' ר"ת באופן אחר דלא תיקשי דר"י אדר"י דהתם נתכוין הוא לקנות אבל הכא שוגג היה ולא נתכוין לקנות ולפי"ז לא הוי סברת. ר"י הפוכה מדר"מ ועיין בתוס' ב"ק צ"ה ב' ד"ה בשבח מבואר כדברי ועיין תוס' ב"מ מ"ג ב' ד"ה משלם ובפנ"י שם שכתב בפ' הגוזל דצ"ה כתבו התוס' עוד תי' אחר דשאני הכא דקונה משום תקנת השבים משא"כ בצבע כו' ובאמת ר"ת לא ניחא ליה בהך תירוצא כמש"כ בקושייתם דא"כ סברתם הפוכות עכ"ל ומהרמ"ל שכתב בע"ז עדה"ת בתי' ר"ת וז"ל ולפי"ז הוי סברת ר"י הפוכה מדר"מ עכ"ל תמוה ונראה שט"ס בדבריו וחסר תיבת לא וכצ"ל ולפי"ז לא הוי כו' ודוק.
(יד) וכן הא דאר"ח בימי נחמיה בן חכליה נשנית כו' כצ"ל.
(טו) בגזילת שבח קרקעות דלא שכיחי קאמר אבל שאר גזילות דנין. הנה רבינו ירוחם בראש ספר מישרים כ' ע"ש ר"ת דהא דאמרינן דלא דיינינן דיני גזילות כגון שגזל השדה ואכל הפירות דלשום הפירות בעינן מומחין וזה לא שכיחי אבל שאר גזילות שכיחי ודיינינן עכ"ל והש"מ למס' ב"ק פ"ד ב' כ' ע"ש ר"ת בזה"ל דהא דאמרינן גזילות לא עבדינן שליחותייהו היינו כגון שגזל שדה וחרשה וזרעה ואכל את הפירות והחזיר לו את הקרקע דהשתא לית בה חסרון כיס עכ"ל ולכאורה קשה עמש"כ הש"מ ע"ש ר"ת דהא בגיטין פ"ח ב' אמרו על גזילות וחבלות דלא שכיחי לא עבדינן שליחותייהו ויש לומר עפמש"כ הש"ך בחו"מ סי' א' סק"ט דאה"נ דהומ"ל בפ' המגרש דלית ביה חסרון כיס אלא משום חבלות קאמר הכי עכ"ל אולם רבינו היראים כ' באמת ע"ש ר"ת בגזילות שבח קרקעות דהוא מטעם דלא שכיחי ונכון ועיי"ש בשיטה מקובצת בלשון המאיר. שרמז שם שיטת ר"ת שכ' שם ע"ש חכמי הצרפתים שלא הצריכו מומחין לגזילה אלא לקרקע ולענין הפירות שנאכלו אבל גזלות גוף הקרקע או גוף מטלטלין דנין אותם בבבל עכ"ל ועיין בתשו' מיימוניות לס' שופטים סי' ג' שכ' שם ור"ת מפרש כגון שגזל קרקע ואכל הפירות אז ודאי לא שכיחא ואין דנין בבבל אבל אדם שגזל מחבירו שכיח ודנין בבבל עכ"ל.
(טז) דיני כצ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |