תועפות ראם/קנג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אף אתה הלבש ערומים וכתיב וכו' כצ"ל.
(ב) ליתא בכ"י. המעתיק.
(ג) בדפוס עוד: מה הקב"ה מבקר חולים דכתיב וירא אליו ה' באלוני ממרא לבקרו מחולי המילה אף אתה תבקר חולים. המעתיק. ויפה נוסחת הכת"י שלא כ' כאן בקור חולים דלזה יחד רבינו מקום בפ"ע בעמוד חמישי איסורים שאדם עושה בהם רע לשמים ולבריות ואינו גוזל ונהנה ממון עיי"ש סי' רי"ט ר"ך לנחם אבלים ולבקר חולים ואדרבה גם מה הקב"ה מנחם אבלים כו' אין כאן מקומו בעמוד זה שמדבר באיסורי ממון שאדם לוקח מחבירו או מעכב במקום שחייבחו תורה ליתן אלא שיגרא דרשת ר"ח בר"ח נקט ודי בזה ואין להגיה יותר ועל הראשונים אנו מצטערים כו' ונתבאר מדברי רבינו שמ"ש כאן "לקבור מתים" ר"ל לפזר ממון בעד צרכי קבורת מת ואין זה ענין בפסוק דכתיב כי קבר תקברנו ובזה מיושב דברי הגמ' ב"מ ל' ע"ב שהקשו "בה" זו קבורה היינו גמ"ח ולא הקשו עדיפא מזה בה זו קבורה הא מקבר תקברנו נפקא כדאיתא בסנהדרין דמ"ו והלב שמח בשורש ראשון לסה"מ הרגיש בזה עיי"ש אבל לפי סדור היראים לק"מ כנ"ל ושפיר הקשו מגמ"ח שהוא בין בגופו בין בממונו כסוכה מ"ט ב'.
(ד) פי' בהמ"ד בנדפס סי' נ' ליתא ופי' רבינו הוא כפרש"י בב"ק ק' א' בית חייהם ת"ת ועיי"ש בגליון והגאון יעבץ בסידורו מגדול עוז בבית מידות עליית מלאכה כ' דכולה חדא מילתא הוא עיי"ש והראנ"ח פ' מצורע כ' ג"כ דדא ודא אחת היא עיי"ש ומ"ש אשר יעשון זו לפנים משורת הדין אומר אני דלפמש"כ הרז"ה בצה"ת סוף תיבת האותיות דאותיות האמנתי"ו נוספות להקטין הענין עיי"ש מרומז בזה מ"ש המרדכי בפ"ב דב"מ עמש"ש כ"ד ב' רבא הוה שקיל ואזיל בתרי' דר"נ כו' בא ישראל ונתן בה סימן מהו א"ל הרי אלו שלו ולא א"ל חייב להחזיר לפמשה"ד כדלעיל היינו משום דמלמדו דין אם מוצא עני ובעל אבידה עשיר דאז אינו חייב לעשות לפנים משוה"ד דמש"ה כתיב יעשון דהול"ל יעשו כמו ילכו אלא דהנו"ן הנוסף בא להקטין הענין דלפנים משוה"ד דעני אינו חייב בזה ודלא כמש"כ בס' בית יהודה למהריב"ן בחי' לב"מ שם דלהכי כתיב יעשון דאפי' כמה פעמים במשמע עיי"ש. ובמ"ש את הדרך זו גמ"ח כ' רא"ג בשאלתות סי' צ"ג ומאי היא הוצאת המת והכנסת כלה ויש להבין מ"ש הני תרתי דנקט ובסוכה מ"ט ב' שאמרו שם ואהבת חסד זו גמ"ח ע"כ דליכא למימר דהוי הוצאת המת והכנסת כלה דלבתר הכי חשיב להו התם ונ"ל דרא"ג דקדק לפרש מאי משמע הדרך זו גמ"ח ועיין חא"ג מהרש"א ב"מ שם לזה פי' הגאון הני תרתי דכתיב בהו דרך כמבואר ריש קדושין וביאה איקרי דרך כו' וכן הוצאת המת ככתוב במ"א ב' ב' אנכי הולך בדרך כל הארץ ובאדר"נ פ"ד אמרו מה הן גמ"ח שהי' דניאל מתעסק בהן הי' מתקן את הכלה ומשמחה ומלווה את המת ושם צ"ע מ"ש הני דנקטו ובעיקר הדבר מנ"ל להאדר"נ שהי' דניאל מתעסק בג"ח עיין בס' מעה"ח במ"ע דועבדתם את ה"א זו תפלה ובביאור הגרד"ל לפדר"א פט"ז או"ד בהגהות ולי נראה שהוא עפ"י מ"ש בע"ז י"ז ב' כל העוסק בתורה בלבד בלא גמ"ח דומה כמי שאין לו אלוה ומש"ה אמרו במדרש שמואל רבתא פכ"ג כל הכופר בגמ"ח ככופר בעיקר ומדכתיב בדניאל ו' י"א קדם אלהה ש"מ דהוא להורות בא שגם בגמ"ח עסק והרב הגאון נצי"ב זצ"ל כתב במכתבו אלי מכבר לבאר דברי השאלתות דכוונתו כדי לבאר היאך נכלל בלשון את הדרך גמ"ח ומפרש הני תרתי דכתיב בהו לכת טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה ואע"ג דבסוכה דמ"ט בפי' המקרא ואהבת חסד משמעו ג"ח אחר מכ"מ כאן בפי' את הדרך משמעו ג"ח של הני תרי דכתיב בהו לכת עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |