תועפות ראם/קמט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שנאמר וחמש צאן כו' כצ"ל.
(ב) עיין חולין קל"ז א' תוד"ה אתיא ובנדפס חסר זה.
(ג) כר' מני בר פטיש שם עיי"ש בתוד"ה במקדיש
(ד) דהזרוע כצ"ל.
(ה) דלא נהיגי כו' עיין בתשב"ץ למהר"ם מר"ב סי' שפ"ז שכ' הזרוע מצריך ליתן לכהן אפי' בזה"ז עכ"ל וכ' ע"ז בהגהות להר"פ ומיהו א"צ ליתן כרש"י במס' שבת בפ"א [ד' י' ע"ב] כו' וא"כ עכשיו אין ליתן שום מתנה לכהן ע"כ ולכאורה אין שום השגה על הר"מ מפרש"י דהר"מ לא אמר דגם בחוץ לארץ צריך ליתן לכהן הזרוע אלא כוונת הר"מ לא"י דבארץ ישראל צריך ליתן לכהן הזרוע אפילו בזמן הזה דמתנות נוהגות בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית וגם רבינו הרא"ם שכתב דלא נהגי כו' ר"ל בחוץ לארץ וכפרש"י אבל בארץ ישראל אפילו בזמן הזה נהגי וכמ"ש העולת שבת לאו"ח סי' תק"ו סק"ג גם בזמן הזה למי שדר בארץ ישראל דחייב במתנות וכמש"כ המחבר ביו"ד בסי' ס"א סעי' כ"א עכ"ל וכמש"כ בס' מעה"ח עמש"ך החנוך מ' תק"ו ולענין אם נוהגת עכשיו בזה"ז אם לא כבר חלקו ע"ז הרבה מגדולי המפרשים כו' שיש חסרון בדבריו שצ"ל בחו"ל ומ"ש בזה"ז כוונתו כפרש"י בפ"ק דשבת דבזה"ז שנהגו בחו"ל אף במתנות כר"א אין בידינו להכריחם לשנות ממנהגם ועד"ז מיישב הב"י גם לשון הטור עכ"ד המעה"ח ודלא כהבית הילל ביו"ד שם שכ' אבל באמת שאף עכשיו אין נוהגין בא"י במתנות ותמה שם על הרמ"א שלא כ' ע"ז שאין נוהגין כן עכשיו אפי' בא"י עיי"ש דדמיונו לתרומה ומעשר ליתא כלל ובס' כתב יד העיר ג"כ על החינוך בזה ולא ראה במי שקדמו ועיין בפמ"ג במ"ז סי' ס"א סק"ז:
(ו) ותנן כצ"ל ונראה דחסר קודם לזה מקורו מן הכתוב וכצ"ל צוה הקב"ה בפ' שופטים וזה יהי' משפט הכהנים וגו' ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה ותנן כו'.
(ז) פי צ"ל פי' וכ"ה בנדפס פי' כובע הגרגרת עכ"ל ופי' רבינו הוא דלא כפי' התוס' שם ד"ה פיקה דהיינו טבעת הגדולה וכן פי' הרמב"ם והערוך אלא רבינו מפרש כפרש"י עד פיקה של גרגרת עד שפוי כובע שהוא פקעיתא ופתחה של קנה כו' וז"ל הרע"ב פ"י דנגעים מ"ט פיקה של גרגרת ראש השפוי כובע והבשר המקיף בשפוי כובע מחוץ קרוי פיקה עכ"ל וכ"פ הרמב"ם בפיה"מ שם ועיין מש"כ הפר"ח ליור"ד סי' ס"א סק"ה בביאור מחלוקתם:
(ח) ה' דהלחיים כו' תיישים והקיבה כו' כצ"ל [הגרא"ד] וז"ל הנדפס ה' דהקיבה למאי אתא לרבות כו' ושעל הקיבה כו' ודאייתרא עכ"ל ועפי"ז כתבתי במוסגר להגיה ב' ווין ושעל כו' ודאייתרא והוא ג"כ מהגרא"ד שליט"א ועי' בס' בית הלוי חלק ראשון סי' ל"ג אות ז' בהגה"ה שביאר שם דמה שנותנים שניהם דאקשתא ודאייתרא לכהן היינו משום דבהך קרא דוהקבה איכא ב' רבוים הוא"ו וגם הה' וא"כ לשון היראים ה' דהקיבה כו' אינו מדוייק למ"ד בחולין ד"נ דחדא שרי וחדא אסור דלדידיה הול"ל וא"ו ה' דוהקיבה למאי אתא אך אם נאמר דשניהם אסורים או שניהם מותרים שפיר ידעינן תרווייהו מחד קרא כמו שביאר הגאון שם ומש"כ והלחיים דאיכא ג"כ וא"ו וה' כ' ג"כ הפר"ח ליו"ד סי' ס"א סק"ז דעור מפקינן מוי"ו דוהלחיים וצמר מפקינן מה"א עיי"ש וגי' הכת"י דהלחיים כו' שהקבה כו' נראה ג"כ דה"א לחודי' דריש ודו"ק ובס' עמק הלכה חיו"ד סי' י"ח כ' דחלב שע"ג הקבה מרבויא דוי"ו וה"א דרשינן אינו אלא אסמכתא בעלמא וראי' לזה מדאיצטריך חולין ק"ל א' קרא דאותם למעוטי מוקדשים עיי"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |