תועפות ראם/קלט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אותו עבור שגנב כצ"ל.
(ב) ויש לשאול כו'. כוונת רבינו להקשות ע"ד חכמים דס"ל מוכר עצמו אין מעניקין לו דא"כ אמה העבריה כיון שאינה נמכרת בב"ד איך מרבינן לה להענקה אולם עיין בתוס' סוטה כ"ג ב' סד"ה בגניבתו שכ' כיון דאין האשה נמכרת אלא ע"י אביה תיהוי מכירה דאב במקום מכירת ב"ד. ולפי"ז מיושב שאלת היראים גי'כ וכ"כ בס' מעה"ח בתי' קושיא זו ומה שהקשה שם על דה"ת שלא הכריחו סברת תירוצם מהענקה ולמ"ל להקשות מרציעה עיי"ש נ"ל לתרץ דלענין הענקה פשוט להתוס' הסברא דמכירה דאב הוי במקום מכירת ב"ד ומעניקין לה דהשתא במכירת ב"ד דעבד איסורא כסברת הגמרא קדושין ט"ו א' מעניקין מכש"כ במכירה דאב דלא עבדה איסורא בודאי מעניקין אבל לענין רציעת אמה העבריה לא הוי ס"ד להתוס' למימר דמכירה דאב ישווה למכירת ב"ד לרצע אותה ומש"ה הקשו התוס' עד דמשני דגם לענין זה סד"א תיהוי מכירה דאב במקום מכירת ב"ד ותירצע להכי איצטריך קרא. ודע דבמנחת חינוך מ' תפ"ב כתב עבד עברי בזמן שיוצא לחירות בשש או ביובל וכן נרצע שיוצא ביובל או במיתת האדון וקודם שנרצע יוצא במיתת האדון בלא בן או בשטר שחרור הכלל כל ששילוחו מהאדון ואין העבד עושה בע"כ צריך האדון בשעת יציאה ליתן לו הענקה כו' עכ"ל ואני אומר דקודם שנרצע שיוצא במיתת האדון בלא בן אין היורשין חייבין להעניק לו לפי מה שביאר הגאון מלבים בהתו"ה פ' ראה דברי הספרי פ' קי"ט שאמרו הענק תענק לו ולא יורשיו דהכוונה שהאדון בעצמו מעניק אבל היוצא במיתת האדון אין היורשין מעניקין כדאיתא בירושלמי פ"א דקדושין אבל היוצא בגירעון כסף ובמיתת האדון אין מעניקין להם ואע"ג דמפורש שם בספרי מקודם ליוצא ביובל ובמיתת האדון כו' אתה מעניק והוא סותר לסוף דברי הספרי ולא יורשיו לפירוש התו"ה אלא על כרחך דבמיתת האדון דרישא היינו נרצע ואמה העבריה שיוצאין לגמרי במיתת האדון שאינם עובדין לא את הבן ולא את הבת באלו מעניקין ולא יורשיו דסיפא היינו קודם שנרצע שיוצא במיתת האדון בלא בן ואינו עובד את הבת והאח דהיינו יורשין ע"ז אמרו בספרי שאין היורשין חייבין להעניק וטעמא י"ל בזה דגבי הענקה כתיב וכי תשלחנו חפשי מעמך וגו' הענק תעניק ובמיתת האדון דנרצע שפיר מיקרי חפשי שאינו עובד כלל משא"כ במיתת האדון קודם שנרצע דעובד את הבן אף כשאין לו בן מ"מ מיקרי חפשי לענין שיהיו היורשין חייבין להעניק שאין זה חפשי שאמר הכתוב להענקה מיהו מדברי הירושלמי שהביא בהתו"ה נראה שבמיתת האדון אין מעניקין כלל אף לנרצע מדחשיב ברישא אלו שמעניקין להם היוצא בשנים וביובל ואמה העבריה שהיא קונה א"ע בסימנין ולא קחשיב במיתת האדון כת"ק דברייתא קדושין ט"ז ב' אע"כ דהירושלמי כר"ש דאמר בקדושין שם ד' מעניקין להם ג' באיש כו' ולא חשיב ר"ש במיתת האדון וטעמא כמש"כ המקנה שם דר"ש ס"ל מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמי ואינה ניגבית מן היורשין ולכך לא חשיב מיתת האדון.
(ג) דברי ר"מ ר' יהודה אומר שלשים כשלשים של כו' כצ"ל.
(ד) יהודה כצ"ל ובסמוך צ"ל ור' שמעון.
(ה) נתינה כו' צ"ל מיכה מיכה וכ"ה למסקנת הגמרא וכ"ה בנדפס.
(ו) מנין לרבות כל דבר ת"ל אשר ברכך ה"א א"כ מה ת"ל צאן גורן ויקב כו' כצ"ל וכ"ה בגמרא ובנדפס איתא מנין לרבות כל דבר פי' אם נותן לו שהיה פטור ת"ל כו' וכוונת רבינו בפי' הוא דמרבינן מאשר ברכך ה"א דאף דלא נתן כלל מצאן גורן ויקב אלא מדבר אחר שיש בו ברכה כדי נתינה לכל חד כדא"ל דיו וכ"כ הגרש"ש בקדושין י"ז א' עמש"ש בגמרא ואי בצר לי' מחד מינא וטפי כו' ל"ל בה וכן נראה מהריטב"א בחי' לקדושין שם שכ' ואיכא למימר דמשמע לן דלכ"ע צאן גורן ויקב לאו דוקא אלא ה"ה כל דכותיהו כו' והדר בי' ממש"כ שם מקודם א"נ לאשמעינן דדוקא למיבצר מחד מינא ולטפויי מאידך מינא הוי רשותא בידו אבל למיתן לי' כולהו מאידך מינא ולא ליתן לי' מחד מינא כלל לאו כל כמיני' דמחייב לקיומא פשטי' דקרא ואפי' לר"מ עכ"ל, והנה לקמן סי' קש"ב כתב רבינו ותניא אשר ברכך ה"א תתן לו הכל לפי הברכה תן לו והוא בספרי ועיין בקדושין י"ז ב' והגרש"ש שם הקשה דהא כבר אפקינן לי' אשר ברכך לרבות כל דבר וכבר קדמו בזה מהרימ"ט במהדורא ב' הביאו המל"מ פ"ג מהל' עבדים סוף הל' י"ד עיי"ש ומלשון רבינו נראה דלרבות כ"ד נלמד מאשר ברכך וההיא דהכל לפי הברכה תן לו נלמד מתתן לו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |