תועפות ראם/קא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כעין פנים דזבח. כמו שיבר לפניה דהוי כעין זריקה המשתברת אסור בהנאה דאמרינן בע"ז פ' אין מעמידין כו' כ"ה בנדפס וחסר שם כל מה שכתוב כאן בנתיים ודברי רבינו שבכאן ברורים כפרש"י בע"ז נ"א א' ד"ה לא דכ"ע. דכעין פנים בעינן מידי דדמי לזביחה כגון חיה ועוף ובהמה אפי' אין ראויין לקרבן עכ"ל רש"י וזש"ר כגון דשחט או הרג כו' או עוף כו' דאע"ג דעוף אין ראוי לקרבן הוי כעין פנים דזביחה אלא במה שפירש"י שם ובמקל אפי' ר' יהודה פטר וליתא לדרב אין נראה כן מדברי רבינו אלא כמש"כ התוס' שם ד"ה חייב דכ"ע אמרינן כעין זביחה כרב ומחייב בשבירת מקל באותה שעובדין אותה במקל והכא דפליגי בחגב פליגי באין עובדין אותה בכך ולכן כ' רבינו כאן ואם עשה מעין עבודתה בדמיון מועט יקרא כעין פנים כגון כו' ואי משום קושיית התוס' דלא עדיף צוארו דומה לבהמה מבע"מ יש לומר דר' יוחנן דפטר בהמה בע"מ לע"ז סבר כרבנן דפטרי בחגב והתוס' לא ניחא להו לומר כן דא"כ אמאי לא אמרו בגמרא על דברי ר' יוחנן לימא כתנאי כמו שאמרו מקודם אהא דרב כמש"כ הל"ס לע"ז שם ורבינו לא חש לזה ורבינו לא ס"ל מש"כ הר"ן לפרש בשם אחרים דהא דר"נ אמר רבה בר אביה א"ר מיירי בע"ז שעובדין אותה בקשקוש מקל כוא דומיא דההיא דאמר ר"י א"ר לעיל ואמוראי נינהו אליבא דרב עיי"ש אלא דרבינו מפרש כפירש"י דתרי מימרא דרב ל"פ אהדדי דמ"ש ר"י א"ר ע"ז נ' ב' זרק מקל לפניה פטור מיירי שעובדין אותה בקשקוש מקל וההיא דרבה ב"א א"ר דאמר זרק מקל לפניה חייב כגון שעובדין אותה בזריקת מקל. ויש לדקדק במשכ"ר ושבר מקל דהו"ל כעין זריקה המשתברת אסור בהנאה והלא בע"ז נ' ב' אמרו שבר דה"ל כעין זביחה וכן שם נ"א א' א"ל רבא לר"נ מ"ש שבר דהו"ל כעין זביחה והכי הו"ל לרבינו לומר ג"כ ובתוס' ע"ז כ"ט ב' סד"ה יין כתבו כלשון רבינו זריקה המשתברת כגון שבר מקל לפניה והגרש"ש שם הגיה דצ"ל כעין זביחה כגון שבר מקל לפניה וכדאיתא בגמרא אבל מה יענה למשכ"ר היראים כאן ועיין סנהדרין ס"ב א' שאמרו הנה אבות זיבוח קיטור ניסוך והשתחואה. מהנה תולדות שבר מקל לפניה ופירש"י שם דדמי לשחיטה ששובר מפרקתה כו' ואפשר שרבינו מפרש שבר מקל לפניה הוא תולדה של ניסוך דזורק בכלל ניסוך כמש"ש בסנהדרין ס' ב' ומ"ש בע"ז שבר מקל דהו"ל כעין זביחה היינו מקמי דידעינן דזריקה היינו המשתברת והוה ס"ד דזריקה אסור אפי' אינה משתברת מש"ה אמרו שבר אסור דדמיא לזביחה אבל לבתר דידעינן דזריקה היינו ג"כ המשתברת דוקא א"כ שבר מקל לפניה דמיא נמי לזריקה המשתברת וא"ש דברי רבינו. והנה התוס' בע"ז נ' א' ד"ה בעינן כתבו בשם רבינו שמואל בשם ר' שלמה דה"ה לכל שאר תקרובת דמזבח כגון קיטור וניסוך וכל העולים לגבי מזבח מיקרו תקרובת ע"ז לענין שאין יכולין ליבטל והם כל מיני מאכל וכדתנן נמי במתני' יינות שמנים וסלתות כו' אסורין דכעין פנים הוא שהוא ראוי להקריב בפנים דדמיא למנחת מאפה תנור ואע"ג דליכא זריקה המשתברת וכן משמע מתוך פירש"י כו' וכ"כ רבינו ירוחם נתיב י"ז ח"ד וז"ל ואינו אסור משום תקרובת כשאינו כעין זביחה וזריקה המשתברת ואינו קרב בפנים אפי' דרך עבודתו בכך, אבל אי הוי כעין זביחה וזריקה המשתברת אסור משום תקרובת, ואם היו מקריבין אותה לפני ע"ז כעין פנים כיינות שמנים וסלתות ומאפה תנור ומים ומלח ונתנוהו לפני ע"ז לתקרובת מיתסר אע"ג דלא שייך בהו זריקה המשתברת כיון דכי"ב מקריבין לפנים אפי' שחזר והוציאו דלא בעי זריקה המשתברת כגון שבירת מקל אלא בדברים שאין מקריבין ממנו בפנים כך פשוט פר"י עכ"ל והוא כדברי הרא"ש שם אבל דעת הר"י בתוס' שם דאפילו בכעין פנים בעינן זריקה המשתברת וכפשטא לישנא דגמרא ע"ז נ"א א' שאמרו בשלמא יינות שמנים וסלתות איכא כעין פנים ואיכא כעין זריקה משתברת אלא כו' ובדעת רבינו הרא"ם כתב השם חדש דס"ל כהר"י בתוס' דמש"ה דקדק רבינו לומר בתחילת ההלכה והתקרובת כעין פנים דזבח כו' דמשמע שאין שום תקרובת נאסר אלא אי הוי כעין זריקה המשתברת או זביחה ולא ס"ל חילוק הרא"ש לדעת הרשב"ם וזשכ"ר בנדפס שם וכל שאר תקרובת מזבח מותרין וע"כ דר"ל שאר תקרובת מִזְבֵחַ שאינן כעין זריקה וזביחה המשתברת מותרין וכ' השם חדש אבל לא ידעתי מה יענו הר"י שבתוס' ורבינו במתניתין דבשר היוצא וכי הקשה הרב דברי אמת בקונטרס ט' בס"ס ה' עיי"ש ונראה לי לתרץ דבריהם דבשר שאני כיון שהוא מין זבח דכתב בקרא גם ר"י ורבינו מודים דלא בעינן בבשר היוצא זריקה המשתברת וז"ש במשנה שם בבשר מפני שהוא כזבחי מתים מיהו היינו דוקא בשר בהמה שכי"ב קרב לגבי מזבח ולא בשר חיה ועוף ואף לדעת הפרישה שהביא הט"ז ביו"ד סי' קל"ט סק"ה דהאי בשר ה"ה בשר חיה ועופות כו' הואיל ומין בשר בהמה הוא דלדעת הר"י דאף בתקרובת כעין פנים שכי"ב קרב ע"ג המזבח בעינן זריקה המשתברת וא"כ בחתיכת בשר שמכניס לפניה דליכא זריקה המשתברת אלא משום דהוי מין זבח דכתיב בקרא דיינו לאסור בשר בהמה דוקא כנלענ"ד אולם בהיראים כת"י שלפנינו ליתא כבנדפס עיין להלן אות ד' ובמשכ"ר ויין שנתנסך לע"ז אע"ג דלא הוי תקרובת דידיה כעין פנים דזבח כו' יש לעיין בדבריו לפמש"כ מקודם בהכת"י שלפנינו וכל שאר תקרובת מזבח גמרינן א"כ יין נמי ליליף מזבח אף לשיטת הר"י שבתוס' כיון דאיכא כעין פנים וזריקה המשתברת כמ"ש בגמרא בשלמא יינות כו' איכא כעין פנים ואיכא כו' ובאמת הריטב"א בחי' לע"ז כ"ט ב' עמש"ש מה זבח אסור אף יין כתב וז"ל וא"ת למ"ל הקישא והלא יי"נ בכלל תקע"א הואי"ל דכיון דנפק"ל זבחי מתים הו"א דלא אסר רחמנא אלא כעין זבח בלבד עכ"ל ועיין בלשון התוס' שם ודוחק לומר דרבינו כיון לדברי הריטב"א אולם בהע"ש ריש שאילתא קס"ב ביאר דרבינו אתא לאשמעינן דיין שהקצהו ושכשכו לע"ז אע"ג דלא הוי עדיין זריקה המשתברת ולא כעין פנים מכ"מ נאסר מן התורה לשתותו דגלי ביה קרא ישתו יין נסיכם וא"כ הא דגלי ביה קרא ביין יצא לידון בדבר החדש דאף שהוא לא כעין פנים דהיינו שלא נסכו לע"ז אלא שכשך ידו בתוכו ולא הוי ג"כ זריקה המשתברת אפ"ה אסור עיי"ש ועיין אות ה.
(ב) ונאסרת זרק מקל לפניה חייב ואינו כו' כצ"ל.
(ג) ויצמדו לבעל וגו' (תהלים ק"ו כ"ח) אף זבח אסיר כצ"ל.
(ד) מזבח כצ"ל [הגרא"ד] ובנדפס איתא וכל שאר תקרובת מזבח מותרין, ואינו מובן ועיין לעיל אות א'.
(ה) עיין במרדכי ר"פ ר' ישמעאל שהביא פסק רשב"ם אבל נרות של שעוה כו' וכש"כ חתיכה של שעוה כו' וסיים אח"כ וכן פסק הרא"ם בס"י משום תקרובת כעין פנים בעינן עכ"ל וא"כ משכ"ר נירות פי' נירות של שעוה ומ"ש אח"כ ושעוה המובאה כו' ר"ל חתיכות של שעוה ועיין פ"ח להרא"ש פר"י אות ג' והב"ח ביו"ד סי' קל"ט כ' ע"ד התוס' והרא"ש בדין נרות וז"ל ואיכא להקשות כו' שהרי הכהן היה מדליק הנרות בפנים בכ"י וי"ל דלענין ביטול בעינן דוקא דבר מאכל כדכתיב קרא ויאכלו זבחי מתים דמיניה ילפינן דתקע"א אין לה ביטול ודוקא בתקרובת כעין זביחה כדכתיב זבחי מתים עכ"ל ור"ל דהני נרות של שעוה הם שאינם דבר מאכל דאילו שמנים מבואר בדברי המשנה והגמרא דהוי תקרובת ולאו דוקא דבר מאכל דה"ה דבר משקה וה"ה נרות של חלב הואיל וחלב הוא מהדברים הקריבין ע"ג המזבח הו"ל דין תקרובת ולא דמי לנרות של שעוה כמש"כ בס' משנ"ח סי' ל"ט ביבין שמועה, וכיון שכן כוונת הב"ח הו"ל לתרץ בפשיטות דמה שהכהן היה מדליק הנרות בפנים בכל יום היה של שמן ולא של שעוה וכדברי הפ"ח הנ"ל ולפמש"כ באוח א' דעת רבינו הרא"ם כר"י דאפי' בכעין פנים בעינן זריקה המשתברת וכבר כתב הר"ן הביאו הפ"ח שם דאע"ג דהואי הדלקה במקדש מ"מ לא הוו דבר המשתבר דליהוי כעין זביחה א"כ לאו דוקא נרות של שעוה וה"ה של חלב או של שמנים אי לא הוי זריקה המשתברת ועיין הגהות יד שאול ליו"ד סי' קל"ט ש"ך סק"ג שכתב גם גבי נרות דהדלקתן זהו שבירתן עיי"ש.
(ו) כן הוא בצד הגליון בכ"י ועל מלת אחא כיון להגיה חייא, והמעתיק טעה וכתבו אחר תיבת יוסף [הגרא"ד]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |