תועפות ראם/מד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תועפות ראם TriangleArrow-Left.png מד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) בנדפס סי' רי"ב.

(ב) ופתחה. צ"ל ונפתחה וכ"ה בנדפס.

(ג) אמרינן. לשון הנדפס "אחרי" והוא הנכון. ונראה מדברי רבינו דס"ל ג"כ בפי' משנתינו יבמות נ"ט א' דולא ישא את מוכת עץ כ"ע אמרי לה דאף ר"א ור"ש לא נחלקו אלא בבוגרת. ועיין רש"י שם ב' ד"ה כשרה לכהונה שכ' אפי' לכ"ג דמוכת עץ בעלמא היא ומאן דשרי במו"ע שרי בה והגרש"ש שם כ' ע"ד רש"י וז"ל לא ידעתי מאן הוא דולא ישא מו"ע דמתניתין משמע דלכ"ע מיתנייא עכ"ל והיא קושיית הריטב"א בחי' שם לפרש"י ומש"ה מפרש לה כשנבעלה שלא כדרכה ולד"ה אמרה אבל הרשב"א בחי' שם מתרץ פרש"י ואמר דאתיא כהך ברייתא דנדה ח' ב' דפליגא אמתני' דמו"ע אסירא ועיי"ש בד' ס' ע"א מש"כ הרשב"א על דברי רב ור"י. וראיתי להגרי"פ בספרו קשות מיושב יבמות שם שכ' ע"ד הרשב"א לתרץ קושייתו על רב ור"י אינהו דאמרי כמאן וז"ל שהרי במתניתין לא קתני דאם נשא יוציא אלא הכי איתא ולא ישא כו' ועל זה שפיר קאמר רב ור"י ומפרשו דמתני' דתנן לא ישא היינו לכתחילה אבל אם נשא נשוי ולישנא דמתניתין סובלתו שפיר וכן דרך האמוראים לפרש עכ"ל ובאמת כ"כ הרשב"א בעצמו בחי' לנדה שם והוא סותר למש"כ בחי' יבמות. אולם ד' רש"י בלא"ה א"ש עפ"י הירושלמי יבמות פ"ו ה"ד שאמרו שם ואית דמחלפין לא ישא את מוכת עץ ר"א ור"ש מכשירין ושוין שלא ישא את הבוגרת עיי"ש טעם הדברים ושפיר כ' רש"י ומאן דשרי במו"ע כו' ועיין ירושלמי כתובות פ"א ה"ג בדין נבעלה לבהמה שכשירה לכה"ג אם הוא כדרכה או שלא כדרכה והוא מחלוקת הריטב"א והרשב"א כנ"ל והיפ"ע ביבמות נ"ט ב' לא התעורר בזה. ועיין תוספי הרא"ש בשס"ח נדה ח' ב' ומש"כ שם אי נמי כו' מבואר מדבריו כמש"כ הב"ח בהגהותיו חגיגה י"ד ב' תוד"ה בתולה להגיה בפרש"י שכ' התוס' שם. ובהגהות פורת יוסף חגיגה שם הניח בצ"ע ולא ראה ד' הב"ח וכן המי נפתוח בקדם לעין אות י"ב לא העיר מדברי הב"ח עיי"ש.

(ד) דקיחה. צ"ל קיחה וכ"ה בנדפס ועיין סמ"ג לאוין קכ"ה שכ' שם הטעם כהרא"ם כאן משום דיקח הכתוב במקרא קדושין הוא וכ' בווי העמודים באור ספר יראים הנדפס דהרא"ם והסמ"ג סבירא להו דקי"ל כשמואל דבתר אירוסין אזלינן וכ"ג שקידש קטנה ובגרה תחתיו נמי מותרת ואין דבריו מוכרחין כלל והרא"ם והסמ"ג לא מיירו אלא היכא דלא אישתני גופה אלא האיסור בא מחמת שנשתנה גופו וכמבואר בדבריהם שנשתנה מהדיוט לכה"ג ועז"א יכנוס ומה שאמרו דיקח דקרא קיחה דקדושין הוא ה"ט כמ"ש בברייתא יבמות ס"א א' דכתיב יקח אשה אבל בעלמא קיחה דנשואין בעינן עיין שם נ"ט א' כן נראה לי פי' דבריהם. ודע דיש מקום עיון בדברי רבינו שכ' שאינה בתולה לכ"ג הוא באיסור עשה מדכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ואמאי לא הביא מהמוקדם והוא אשה בבתוליה יקח. עוד ראיתי בדברי רבינו שינוי בסי' זה שאינה בתולה לכ"ג ממה שכ' בסי' מ"ב מ"ג דשם סיים וכ' אחר הפסוק הא דור ראשון ושני לא יבא ולאו הבא מכלל עשה עשה ואלו כאן לא כ' אחר הפסוק כ"א בתולה מעמיו יקח אשה. הא שאינה בתולה לא יקח ולאו הבא מכלל עשה עשה והלא הרמב"ם ספ"א מהל' אישות באמת השוה אותן וכ' על שלשתן מכלל שנאמר כו' אתה למד כו' ולאו הבא מכלל עשה ה"ה כעשה וא"כ ד' רבינו צריכין באור ונראה מזה כמש"כ בס' מלבושי יו"ט סי' י"ח דהעשה דבתולה לכה"ג הוי עשה גמורה שמצוה עליו ליקח בתולה כשירצה ליקח אשה ולא דמי למצרי ואדומי דלא הוי כ"א לאו הבא מכלל עשה ותו לא מידי דכשנושא מצרית או אדומית שלישית אינו מקיים מ"ע דור שלישי יבא להם בקהל ה' עיי"ש שהכריח הדבר מדחז"ל ונ"ל לבאר בזה ד' הת"כ שאמרו ויקרא כ"א י"ד כי אם בתולה מלמד שהוא מצווה על הבתולה ע"כ והכוונה הוא דלהכי כפל הכתוב שנית כי אם בתולה מעמיו יקח אשה אף שאמר מקודם והוא אשה בבתוליה יקח לאשמעינן שהוא מצווה על הבתולה במצות עשה ממש ולא לאו הבא מכלל עשה כמצרי ואדומי דור שלישי. ושפיר נקט רבינו אותו פסוק כי אם בתולה מעמיו יקח אשה כדברי הת"כ דמיני' ילפינן שהוא מ"ע גמורה וגם שינה כאן ממה שכ' במצרי ואדומי ולא זכר כאן לאו הבא מכלל עשה כי הוא עשה ממש ודוק.

(ה) חמורות וקלות מיתת ב"ד כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס. ומיתת ב"ד כו' הוא פירושא דחמורות וקלות וכמ"ש בשבועות י"ב ב' ואלו הן קלות עשה ול"ת ואלו הן חמורות כריתות ומיתות ב"ד.

(ו) בפסול צ"ל פסלה ובנדפס איתא פסל וחסר שם עיקר המשנה אחד המערה ואחד הגומר. ובסמ"ג ליתא כלל תיבת פסלה.

(ז) לכתב ט"ס וצ"ל לשתוק קרא מש"ז בשפחה כו' וכ"ה בנדפס.

(ח) דכהונה כצ"ל.

(ט) דהלכתא כצ"ל.

(י) בביצה כצ"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.