תועפות ראם/לה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בנדפס סימן רכ"ו.
(ב) מן האירוסין. עיין יבמות י"ג ב'. ונראה לי שחסר כאן בראש הסימן וכצ"ל יבמה לשוק. אשה שמת בעלה ונתארמלה בין נתאלמנה כו' וכ"ה בנדפס.
(ג) שתחלוץ או תתייבם דכתיב כו' כצ"ל וכ"ה בנדפס.
(ד) ביבמות בתחילת כיצד. בנדפס חסר תיבות אלו וע"כ מחוסר הבנה שם. ומש"כ שם בהבא על יבמתו צ"ל ובהבא על יבמתו והוא מראה מקום אחר דבאחין מן האב הכ"מ עיי"ש נ"ה א' ועיין פרש"י ותוס' שם דתרוייהו צריכי וכאן חסר הך דהבא על יבמתו. ומכאן ואילך עס"ס חסר בנדפס.
(ה) ושריא. צ"ל דשריא.
(ו) וטעמא כו' עיין בס' מלא הרועים חלק ב' ערך היקש אות ד' שדחק שם בפי' הגמרא יבמות דף ח' א' והרא"ם כאן מפרש לה ברווחא. ועיין בב"ק ג' א' תוס' ד"ה דומיא שכ' שם דהא דמקשינן לחומרא הני מילי באיסורא אבל בממונא לא ונראה לי שזהו דעת רבינו הרא"ם כאן דלסברתו אין שייכות לומר כן אלא באיסורא אבל לא בממונא אבל דעת ר"ת שם בתוס' דלא כסברת רבינו אלא דמדה הוא בתורה ל"ש באיסורא ול"ש בממונא ולענין קושיית התוס' דב"ק שם כ' הרשב"א בחי' שם דסתם רגל אינו מכלה אלא דורס ומקלקל ועוד דשן מנלן דמכליא דוקא עד שנגזור דשן מכליא ותעשה הוכחה לרגל. ועיין תוס' חולין צ"ח ב' ד"ה מאי ורבינו כאן מתרץ לה במש"כ שכל דבר ישנו בחזקת היתר עד שימצא האיסור בפירוש וא"כ מן הסתם יש לנו לומר דלבטיל האיסור כדכתיב אחרי רבים להטות עד שימצא בפירוש דמב"מ לא בטיל. ועיין תוס' פסחים מ"ג ב' ד"ה ס"ד תימא לר"י כו' ורבינו מיישבו.
(ז) ליתנהו. כצ"ל.
(ח) דהיקש מת שרץ כו' כצ"ל.
(ט) דרבנן. עיין בגבו"א תענית שם שכ' נראה לי דה"ג אסמכתא נינהו ולקולא ול"ג מדרבנן ולקולא ותיבת מדרבנן תוספת של איזה מפרש הוא כו' והאריך שם לומר דשכור אסור בנ"כ מן התורה ודעת רבינו הרא"ם אינו כן ומפורש הוא ביראים הנדפס סי' ט"ו שכ' שם ומתרצינן אסמכתא דרבנן היא ולקולא הלכך שכור לא מיתסר בנ"כ אלא מדרבנן עכ"ל ועיין הע"ש שאילתא קכ"ג אות ב' שהשיג על הגבו"א. גם הגבו"א סותר את עצמו למש"כ בשאגת אריה סי' י"ח להשיג על הט"ז שלא עיין בגמרא במקומה דאמר בהדיא דהיקש זה אסמכתא הוא עיין ט"ז א"ח סי' קכ"ח סקל"ו דלפמש"כ בגבו"א יפה כ' הט"ז שם דלהרמב"ם דאסר בנ"כ שכור מדאיתקש ברכה לשירות הוא מדאורייתא והא דאמרו בגמרא אסמכתא היא פי' לימוד ב"ק שמברך אסור ביין מדנסמכה לנזיר אינו אלא אסמכתא ועיין נחל אשכול ח"א סי' ט"ו צד ל"א שכ' שם ג"כ דלהרמב"ם שכור אסור מן התורה בנ"כ ולא הביא דברי הגבו"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |