תועפות ראם/לא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בנדפס סי' ר"ב.
(ב) מפורש בגמרא כו' עיין במדרש רו"ר פ"ד סי' ט' שאמרו שם להוציאך חלק אי אפשר ופי' שם היפה ענף וז"ל ולהכי אמינא לך קצת טעם אבל עיקר טעמא כו' ואין דבריו נכונים וכדמשמע ג"כ מדברי רבינו שלא זכר אלא זה הטעם ופי' דברי המדרש כמו שפי' מהרז"ו שם להוציאך חלק א"א שמן הראוי שלא להשיב ע"ד דואג שהוא מין ישראל אך א"א להוציאך חלק.
(ג) תיבת הם הגהתי ע"פ הנדפס.
(ד) גרים עמונים מותרין כצ"ל ובנדפס איתא גרים עמונים ומואבים מותרים והוא ט"ס דרבינו מפרש ואזיל דמואבים לא בלבלם סנחריב.
(ה) בתוספתא כו' וכן הוא בסמ"ג לאוין קטז. ואיכא למידק שלא הביאו הרא"ם והסמ"ג כדתנן במתניתין דמסכת ידים פ"ד מ"ד וכ"כ המ"מ ספי"ב מהא"ב וז"ל אבל בעמוני כו' משנה מפורשת היא במס' ידים והובאה בפ' תפלת השחר ונ"ל דה"ט דבתוספתא קתני שהודה ר"ג לר' יהושע כמש"ש א"ל כבר שמעת מפי הזקן הרי אתה מותר לבוא בקהל.
(ו) וכל העולם ל"ד. חסר בנדפס ועיין בדברי רבינו להלן סי' מ"ב ובתוס' סוטה ט' א'.
(ז) דלא גלו. ליתא לפנינו במגילה שם ומדברי רבינו נראה שגירסתו כן היה וזה שפי' בסמוך דלא גלו פי' עתה אינם גולים כו'.
(ח) פי' נכון כו' עד סוף. חסר בנדפס ולהפי' הזה גם מואב נתבלבל ואי משום דכתיב שאנן מואב וגו' כתב הסמ"ג שם וז"ל ומן המקרא אין ראיה שהרי הוא נאמר קודם בלבולו של סנחריב עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |