תוספות רי"ד/נזיר/מד/ב

תוספות רי"ד נזיר מד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תגלחת הטומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי אם גילח בשביעי מביא קרבנותיו בשמיני ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דברי ר"ע אמר לו ר' טרפון מה בין זה למצורע פ' דין אחד כתיב בשניהם שבנזיר כתב וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים ובמצורע נמי כתיב וביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר וביום השמיני יקח שני כבשים ולמה המצורע אם גילח בשמיני אינו מביא קרבנותיו בו ביום אמר לו שזה טהרתו תלוי' בימיו ומצורע טהרתו תלוי' בתגלחתו ואינו מביא קרבנותיו אא"כ הי' מעורב שמשו פירש השיבו ר"ע הנזיר שניטמא אין טהרתו תלוי' בתגלחת אלא בימיו שכיון שמזה שלישי ושביעי טובל ביום שביעי ואין תגלחתו מעכבתו מלטבול שאע"פ שלא גילח ביום שביעי טובל בו ביום כדכתיב בפ' פרה והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב ולא כתב קרא טבילה בנזיר בתר תגלחת ואם לא גילח אלא בשמיני צריך טבילה וכיון דצריך טבילה צריך הערב שמש ומפני זה אינו מביא קרבנותיו בו ביום שאין טבול יום ראוי להבי' קרבנותיו עד שיעריב שמשו דמש"ה כתב רחמנ' בין בנזיר בין במצורע שיביא קרבנותיו בשמיני ולא בשביעי מפני שהן טבול יום ואין טבול יום ראוי להביא קרבן הילכך אם איחר המצוה ולא גילח בשביעי שיטבול בו ביום ויעריב שמשו אלא גילח בשמיני שצריך טבילה אחר תגלחתו מביא קרבנותיו ובתשיעי ולא ביום שמיני מפני שהיא טבול יום אבל נזיר שמא יכול לטבול בשביעי אחר שהוזה אע"פ שלא גילח והילכך אם איחר תגלחתו בשמיני מבי' קרבנותיו בו ביום ואמרינן בגמ' קיבלה מיניה אי לא פי' קיבל ר"ט מתשובתו של ר"ע והחולק שחילק בין נזיר טמא למצורע והודה לו אי לא אלא סובר ר"ט שגם נזיר טמא שגילח בשמיני מבי' קרבנותיו בתשיעי כמצורע ופשיט ת"ש דתני הילל גילח בשמיני מבי' קרבנותיו בתשיעי כמצורע ואי ס"ד קיבלה מיני' לית' קרבנותיו בשמיני פירש אלמ' לא קיבלה מניה והאי דתני הלל אליב' דר"ט ודחי רבה לא קשי' הא דטבל בשביעי והא דלא טבל בשביעי פי' אם טבל בשביעי שכבר העריב שמשו וגילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום ובריית' דהלל כגון שלא טבל בשביעי שצריך לטבול בשמיני וצריך הערב שמש הילכך מביא קרבנותיו בתשיעי:

אמר אביי אשכחתינהו לחברי' דרב נתן בר הושעי' דיתבי וקאמרי ובא לפני י"י אל פתח אהל מועד ונתנם אל אהרן הכהן אימתי הוא בא בזמן שטבל ועשה הערב שמש אלמא קסבר טבול יום דזב כזב דמי פירש האי קרא כתיב בזב אחר שטהר וטבל ועשה הערב שמש כדכתיב וביום השמיני יקח לו שתי תורים או שני בני יונה ובא לפני ה' אל אהל מועד ונתנם אל הכהן והיו מדקדקים משם דוק' הערב שמשו רשאי לבא למחנה שעד שער ניקנור הוא מחנה לוי' אבל אם טבל ולא העריב שמשו אינו רשאי לבא שם אלמא טבול יום דזב כזב דמי וכי היכי דזב משתלח לשני מחנות הה"נ טבול יום דידיה אסור במחנה לוי' וילפי לה מהאי קרא ואמינ' להו אנא אלא מעתה גבי נזיר דכתיב והבי' אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד לדבריך אימתי היא בא בזמן שטבל ועשה הערב שמש מכדי שערי ניקנור היכי קיימי בשער לוי' והא תני' טמא מותר ליכנס במחנה לויה ולא טמא מת בלבד אמרת אלא אפי' מת עצמו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו ומשה במחנה לוי' הוה קאי פי' הקשה להם שהרי גם בנזיר שניטמ' כתיב כן וא"א לומר שערי ניקנור והאי דתנן בריש טהרות החיל מקודש ממנו שאין גוים שלא תוכלו לדקדק מקרא דנזיר טמא דטבול יום דזב אסור במחנה לויה ה"ג אלא אמר אביי טבול יום דזב לא כזב דמי והאי במחנה לויה קאי וקראי ליה אהל מועד אלא למימר מקיש מחנה לויה לאהל מועד מה אהל מועד מחוסר כפר הלא עייל וה"פ לעולם אימא לך טבול יום דזב לאו כזב דמי דדוק' זב אסור במחנה לויה אבל טבול יום דידיה שרי והכא דאמר קרא בין בזב בין בנזיר דלא יביא אלא ביום הבאת קרבנותיו מפני שהן מחוסרי כפרה והכתוב הקיש מחנה לויה למחנה שכינה הנקר' אהל מועד דהא במחנה לויה קאי כשמבי' קרבנו שאף שער ניקנור הי' מחנה לויה ומה לו להזכיר שם אהל מועד כלל אלא לומר לך מה באהל מועד אסור מחוסר כיפורים אך ביום שצריך שהוא נכנס להבי' קרבנותיו הילכך אע"פ שכל טבול יום דטמא מת ואפי' טמא מת עצמו יכול ליכנס זה אסור לו ליכנס מפני שהוא מחוסר כיפורים אך ביום הבאת קרבנותיו וה"ה בטבול יום דזב אע"פ שכל טבול יום דזב שאינו מחוסר כיפורים כגון אם היה זב בעל שתי ראיות דלאו בר קרבן הוא או בעל קרי שמשתלח חוץ לב' מחנות כזב והוא ליכנס טבול יום דידהו במחנה לויה דלאו כזב דמי זה שהוא מחוסר כיפורים אסור לו ליכנס אך ביום שהוא צריך להבי' קרבנו נמצא עכשיו שיותר הוא חמור מחוסר כיפורים מטבול יום שטבול יום מותר במחנה לויה ומחוסר כיפורים אסור אך ביום שצריך להביא קרבנותיו וכך מצאנו שחמור מחוסר כיפורים מטבול יום כדאמר בפ"ב דזבחים בה' טבול יום שם לימא מחוסר כיפורים של זב כזב דמי תנאי הוא. דתני' שרפה אונן ומחוסר כיפורים כשרה ר' יוסי הבבלי אומר אונן כשרה מחוסר כיפורים פסולה אמאי לאו בהא קמיפליגי דמ"ס מחוסר כיפורים של זב כזב דמי ומ"ס לאו כזב דמי לא דכ"ע כזב דמי והכא בהא קמיפלגי והזה הטהור על הטמא מכלל שהוא טמא טומאה בכל התורה כולה ומ"ס טומאה דההי' פרשה פי' טמא מה שאינו מחוסר כיפורים עיין בפ"ב דכריתות בה' הפילה בתוך שמנים כך נ"ל הגירס' ופתרון שיטה זו ודבר זה טבול יום דזב אי הוי כזב אי לא מצאתי דהוי' פלוגת' דאמוראי דהכי אמרי' בה' קמיית' דיבמות ובזבחים בר"פ כל הפסולין מצורע שחל שמיני שלו להיות בערב הפסח וראה קרי בו ביום וטבל אמרו חכמים שאע"פ שאין טבול יום אחר נכנס זה נכנס מוטב יבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת פירש טבול יום דקרי אסור ליכנס במחנה לויה דקסבר טבול יום דקרי כי בעל קרי דמי ואסור ליכנס במחנה לויה עד שיעריב שמשו וקאי בעשה דוישלחו וזה התירו לו ליכנס במחנה לויה עד שיעריב שמשו מפני שהוא מצורע שצריך להכניס בהונותיו בשערי ניקנור ור' אמר ד"ת אפילו עשה נמי לית ביה שנאמר ויעמד יהושפט וקברה יהוד' בירושלים בבית ה' לפני חצר החדשה מאי חצר חדשה אמר ר' יוחנן שחידשו בה דברים ואמרו טבול יום אל יכנס במחנה לויה פי' ס"ל דמן התורה אין בו אפי' עשה דכיון דטבל הותר לו ליכנס במחנה לויה דטבול יום לאו כזב ובעל קרי דמי ואינו אסור אלא מדרבנן מגזירת יהושפט ואילך:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.