תוספות רי"ד/יבמות/צב/ב

תוספות רי"ד יבמות צב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואר"י א"ר מניין שאין קדושין תופסין ביבמה שנאמר לא תהי' אשת המת החוצה לאשי זר לא תהא בה הוי' לזר ושמולא אמר בעניותוו צריכה גט מספקא לי' לשמואל האי לא תהי' אשת המת החוצה אי ללאו הוא דאתא וה"ה כשאר ח"ל דתפסי בהו קדושין או דלא תפסי בה קידושין הוא דאתא, א"ר ינאי בחבורא נמנו וגמרו אין קדושין תופסין ביבמה. א"ל ר"י ר' לא משנתנוו הוא זו דתנן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגייר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעלך לאחר שיחלוף לך יבמתך אינה מקודשת. א"ל אי לאו דדלאי תספא מי משכחת מרגניתא תותא. א"ל ר"ל אי לאו דקלסך גברא רבא ה"א מתני' ר"ע דאמר אין קדושין תופסין בח"ל. וקי"ל בהאי כר"ל דאמרי' אר"מ ב"ר לר"א הכי אמר אמימר הל' כוותי' דשמואל אם הי' יבמה כהן חולץ לה ושרי' לי' ומתמי' איתגורי איתגור א"כ נמצא חוטא נשכר וכי מפני שנאסרת ליבם בעבור גט שניתן לה נתירה לו ואנן תנן תצא מאותן של שוק שנשאת לו, אלא אימא אם הי' יבמה ישראל נותן לה גט הותרה לו, פי' כיון דהלכה כשמואל דאמר אין קדושין תופסין בח"ל ולא יבואו לומר חלץ זה ונשא זה אלא יאמרו בעבירה נשאה מ"ה מותרת ליבם אבל לרב דאמר אין קדושין תופסין ביבמה אתי למימר לא הי' זה לוקחה אילולי שחלץ לה היבם והלכך אסורה היא לו שלא יאמרו מותר להחזיר החלוצה וכיון דאמימר ור"א דאינון בתראי ס"ל כשמולא הל' כוותי' וקדושין תופסין ביבמה:

אר"ג ארחב"י א"ר יבמה נשואין יש בה וקידושין אין בה. ואי קידושין אין בה נישואין נמי אין בה. פי' כמו שבקידושין א"צ גט גם בנשואה נמי לא תהא צריכה גט כיון דלא תפסו בה קידושין ומהדר אימא קידושין ונשואין אין בה ואלא מאי נשואין יש בה בזנות כדר"ה דאמר ר"ה ש"י שזינתה אסורה ליבמה. פי' לאו לענין גט קאמר שתהא צריכה גט אלא לאוסרה על היבם כדרב המנונא: וכ' המורה ור' יוסי דאמר לעיל נותן לה שני גיטין ולא ליבם ל"ל דר"ה. ואב"א לעולם כדקאמרת מעיקרא קדושין אין בה נשואין יש בה ומשום דמילפי באשה שהלך בעלה למד"ה. פי' המורה, כדקאמת מעיקרא נשואין יש בה לענין גט ולא משום דקדושין נינהו אלא משום דאי מפקין לה בלא גט אתי למימר נמי באשה שהלך בעלה למד"ה ונשאת עפ"י ב"ד בע"א תצא בלא גט אבל נתקדשה לא בעיא גט דהא א"א גופי' שנתקדשה ע"פ ב"ד בע"א לא בעי גט כדתנן אע"פ שנתן לה האחרון גט לא פסלה עלה הכהונה. ור"ת ור"י ז"ל פירוש קידושין אין בה שאם קדשה אחר לא פסלה ליבמה אלא מותרת היא לו אבל נשואין י"ל אם נשאה נאסרה ליבם משום דמיחפא באשה שהלך בעלה למד"ה. ופסקי' הל' הכי. וכפתרון המורה נ"ל דהא אמרינן לעולם כדאמרינן מעיקרא ומעיקרא. בגט אמרינן ותו אמאי בעי לאוסרה על היבם משום דמחלפא באשה וכו' האי סברא ליתא אלא לר"ע דאמר יש ממזר מח"ל והי' אשה יבמה לשוק כא"א וכי היכי דעבדינן בא"א זנות דאונס כזנות דרצון אסרי' לה איבם אבל רבנן אפילו אם זינתה היבמה ברצון לא נאסרה ליבם והאיך תאסר עליו כשזינתה באונס ונהי דאית להו לרבנן תצא משני כדאמרינן בירושלמי משום עובדא דאיסורא קניסי' לה אבל מיבם לא הלכך ל"א משם דמחלפא אלא להצריכה גט משני יאמרו חלץ זה ונשא זה ונמצאת א"א יוצאה בלי גט אבל להאסר על יבמה לא. ואפי' את"ל שפתרון דברי ה"ה כר"ח ורבינו יצחק אין לפסוק הל' כן דרב לטעמיה דאמר אין קידושין תופסין ביבמה וי"ל דס"ל כר"ע דאמר הולד ממזר כיון דלא תפסי בה קידושין והלכך דמי' לא"א אבל כיון דאפסקא הל' כשמואל אין לנו לאוסרה על היבם אפי' בזנות דרצון וכ"ש בזנות דאונס ודכוותה פסקו הל' כשמואל דיבמה שנתקדשה צריכה גט ופסקי נמי הלכה כרב דאסר לה איבם. ואינו נ"ל דשמולא לא סבר כרב ורב לטעמי' דאמר אין קדושין תופסין ביבמה והלכך אתי למימר חלץ זה ונשא זה ונמצא זה מחזיר חלוצתו וקיימא עלי' בלא יבנה ודמי' לא"א שאם גרש זה ונשא זה ונמצא מחזיר גרושתו משנשאת. אבל שמואל דאמר קידושין תופסין ביבמה לא אתי למימר הכי והלכך שרי' ליבם כדאמר ר"א אם הי' יבמה ישראל נותן לה שני גט והותרה להם:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.