קרן אורה/יבמות/צב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png צב TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף צ"ב ע"ב

רש"י ואם היה יבמה כהן וזו נישאת לשוק בעד אחד או בשני עדים. ולקמן בד"ה נישואין יש בה כתב דרב אשי לית לי' דרב המנונא. ולשיטתו ס"ל לרב אשי דביבמה לא גזרו כלל ומותרת לזה ולזה. וכבר הקשה עליו הריטב"א ז"ל מהא דאמרינן בגיטין דתצא. ותי' הריטב"א ז"ל דרב אשי מוקי לה למתני' דגיטין נישאו וה"ה לזינו וכדרב המנונא. אבל למאן דלית ליה דרב המנונא מותרת לשניהם. ולא הבנתי דא"כ דמתניתין דגיטין ס"ל הא דרב המנונא מאן פליג עלה דהא לא מצינו בזה פלוגתא דתנאי:

אלא צ"ל דרב אשי ס"ל דמתני' דגיטין כולה כר"ע אתיא. וכמ"ד בירושלמי זה חולץ וזה מקיים לרבנן. ונראה בזה שיטת ר"ת דרב אשי מיירי בקידושין לחוד. ובאמת היה עוד מקום לומר דהא דאמרי' בגמרא הך גזירה דמחלפא באשה שהלך בעלה. זה אינו אלא לרב דאמר אין קידושין תופסין ביבמה. וא"כ יאמרו חלץ זה ונשא זה. ונהי דלא שייך הך גזירה בזה. וכמו שכתבו התוס' ז"ל כאן ובגיטין אלא עיקר הטע' משום דמחלפא בא"א היינו אי קידושי אחר לא תפסי בה. ודמיא לאשת איש. אבל לשמואל דתפסי בה קידושין לא מיחלפא באשת איש כלל. אבל כל הראשונים ז"ל לא כתבו כן. ועיין במאור ומלחמות באורך בזה:

וכתבו הריטב"א ונימק"י ז"ל דמהא דאמרינן נישואין יש בה משום דמחלפא בא"א שמעינן דס"ל לרב דעד אחד נאמן ביבמה. דאי מיירי בנישאת במזיד אין זה נישואין אלא זנות ולית לן דרב המנונא. ואי בשני עדים הא ס"ל לרב דבאשה נמי כה"ג מותרת לחזור לו. ולכאורה אין זה מוכרח דמצינו למימר דאיירי בגוונא דמתני' דגיטין שנמצא איילונית ונישואין יש בה ותצא מזה ומזה משום דמחלפא בא"א. אלא דלפמ"שכ לעיל דר"ש פליג אכל הני משניות דגיטין ולא קנסינן לה כמו בנישאת שלא ברשות. א"כ לא מצינן לאוקמי אלא בעד אחד. ויתבאר עוד בזה לקמן בשמעתין:

גמרא לאחר שיחלוץ לך יבמיך אינה מקודשת. והרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' אישות כתב דמקודשת למאי דקי"ל כשמואל דצריכה גט. וא"כ בידו לקדשה. וכתב הה"מ שם דספק קידושין הוא. כי היכי דאם קידשה עתה לא הוי אלא ספק קידושין. והכ"מ שם כתב דהוי קידושין ודאי. וכן נראה מלשון הרמב"ם ז"ל שכתב סתמא הרי זו מקודשת. אלא דכבר תמהו על הכ"מ ז"ל. כיון דספק הוא שמא אין קידושין תופסין בה. וא"כ הוי דבר שלא בא לעולם. וי"ל דהא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. היינו משום סמוך דעתיה לא של הקונה ולא של המוכר. כדאי' בבא מציעא פ"ק. ומש"ה במידי דסמכא דעתיה יכול להקנות. וא"כ הכא דיש בה קצת קידושין גם עכשיו סמכא דעתה שפיר ולאחר שיחלוץ הוי קידושין גמורים:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף