תוספות רי"ד/יבמות/סה/א

תוספות רי"ד יבמות סה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ושור המועד כל שהעידו בו ג"פ. ודוקא נישואין ומלקות דסתם לן כר' הל' כוותי' אבל במקום שלא מצינא סתמא הל' כרשב"ג דהוא רבו של ר'. ואין הלכה כתלמיד במקום כהרב הול' כר' מחבירו והלא מחבריו, ומ"ה ר"י סבר במילה כרשב"ג דאמר לשלישי לא תמול כדאמרי' בגמ', ולגבי משפחת נכפין ומצועין אמר תלמודא והוא דאחזיק ג' זמנין, ולגבי נפלי' דתניא הפילה וחזרה והפילה וחזרה והפילה הוחזקה לנפול בתלתה זמני' ברשב"ג, ואמרי בגמ' היא אמר אפילת תרי והאי אומרת אפילו ג' אלמא לא הוחזקה לנופלים אלא בג' זמני כרשב"ג אבל רבינו יצחק ז"נ כי' ומסתברא דבמילה ונישואים דבב' זנמי הוי חזקה דס' נפשות להקל ואינו נ"ל:

ת"ר נישאת לראשון ולא הי"ל בנים לב' ולא הי"ל בנים לג' לא תנשא אלא למי שיש לו בנים. נשאת נמי שא"ל בנים תצא שאל בכתובה דוקא שא"נ בנים אבל למי שי"ל בנים א"י להוציאה שאל בכתובה, ולמי שאין לו בנים נמי דוקאי אם לא הכיר בה אבל אם הכיר בה סבר וקביל דהא אפילו באיילונית תנן בפ"ב דכתובות אם מתחינה נשאה לשם איילונית י"ל כתובה כ"ש שהוחזקה עכשיו עקרה ונ"מ לשני' דיש בה איסורא ומ"ה א"ל כתובה אע"ג דהכיר בה אבל האי אי איסורא להאי שא"ל בנים הא שרא למי שיש לו בנים. ולמי שא"ל בנים נמי שרא אם ישא אשה אחרת והכי תנאי בתוס' עד כמה מותרת לינשא עד ג'. יתר מכן לא תנשא אלא למי שי"ל אשה ובנים הא אם נשאת למי שא"ל אשה ובנים תצא בלא כתובה מפני שנישאת נשואי טעות, ודוקא ג' הוא דמוציא בכתובה אבל ב' אע"ג דשהה עמו י"ש ואמרי' דבתרי הוו חזקה אפ"ה א"י להוציא בלא כתובה מפני שהחזקה אניה מועלת אלא מכאן ואינך אבל לא על הפעם שנעשית בה חזקה דומיא דשור המועד שאע"פ שבפעם הג' הוחזק מועד אינו משלם נזק שגם על אותה הפעם, אלא מכאן ואילך בנגיחה ד':

איבעי' להו נשאת לג' ולא הי"ל בנים מהו, דליתבעוה הנך קמאי כתובתן, ופשיטנא מצי א"ל השתא הוא דבחשאי:

איבעי' להו נשאת לד' והי"ל בנים מהו דתיהדר ותיתבע כתובתה מג' ופשיטני' מצי א"ל הוא השתא דברית:

הוא אמר מינה ואיהי אמרה מיניה א"ר אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת מאי טעמה איהי קים לה ביורה כחץ פי' א"א להעמידה כלל בשהא י"ש דההוא אע"ג דמודה ואמרה דיורה כחץ בד' כופין אותו להוציא וחייב ניתן לה כתובה דאמרי' שמא לא זכה לבנות ממנה ובעבור זה אינו מקבלת הריון כדאזלא סוגי' דשמעתין. ואם נשאת לג' יוצאה באל כתובה אע"ג דאינו מורה כחץ דכיון דהוחזקה עקרה לא מהימנא. א"י מינה היא ולא מתוקמא מילתא דר"א אלא קודם י"ש והאי תובמת גירושין ממנו מפני שאינו מוליד. ובבאה מחמת טענה דבעי' תוטרא נידה ומרא נקבורה כדאמרי' לקמן והוא אומר מינה האו שאני בריא כשאר כל אדם והי' אומר ר"א שהאי נאמנת ויוציא ויתן כתובה כדתנן בסוף נדרים ואפילו למשנה אחרונה דתנן השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה משמע שאם אניה רוצה להתרצות אין כופין אותה לעמוד תחתיו אלא יוציא ויתן כתובה וזה יש בין משנה ראשונה לאחרונה שבראשונה היו מפרידין אותן מיד. ונ"ל שהי' סוברים דאשה מפקדה אפו"ר הלכך לא היו רוצים לפייסה שאפילו אם התפייס היא הם לא יתפייסו. אח"כ חזרו לומר דאין אשה מצוה על פו"ר הלכך מבקשים ממנה שלא תחוש על הבנים ואם תתפייס הרי טוב ואם לאו אין מכריחים אותה משמע לשון יעשו דרך בקשה, אלא יוציא ויתן כתובה וא"ל דר"א אליבא דמש"ר קאמר ואין הל' כדבריו שלא בא ר"א לחלוק על משנה אחרונה א"ו גם אליבא דמש"א אחרונה קאמר ואתא לאשמיעינן יעשו דרך בקשה ואם תתפייס הרי טוב וא"ל יוציא ויתן כתובה דהאי נאמנת עיין בערך מ"ח בספר:

אמר איזול אינסוב איתתא ואיבדיק נפשאי אר"א אף בזו יוציא ויתן כתובה שאני אומר כל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה, ורבא אמר נושא אדם כמה נשים. והוא דאית לי' למיזנייהו ול' כרבא והלכך טענתו טענה ומתני' דנדרים כגון שלא טען בעלה הכי. א"נ טען ול"ל למיזנייהו.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.