תוספות רבי עקיבא איגר/תרומות/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות רבי עקיבא איגרTriangleArrow-Left.png תרומות TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

[אות לב] כביצה. היינו כביצה תרומה שהתרומה היא חלק א' ממאה וא'. וצריך שלא יהיה בעיסה ק"א ביצים. תו' והר"ש:

[אות לג] שם בתי"ט סד"ה תעלה ותאכל נקודים. דקדושת תרומה יש בה. הלכך נר' תעלה בעלי' ממש. והא דנקט תעלה משום שהיא בטילה בחולין מטומאתה ותאכל כמו החולין קליות. אבל לר"א הסאה תירום ותשרף והחולין תאכל נקודים עכ"ל הרא"ש:

[אות לד] שם בתי"ט ד"ה כדי. משום גזירה דאמר עולא התם. היינו גזירה שמא יביא קב חולין טמאים ממקום אחר וקב ועוד ממין זה סבר אבטלינהו ברובא וכיון דאיכא משהו מצא מין את מינו וניעור:

ו[עריכה]

[אות לה] בהרע"ב ד"ה אין המדומע. בעינן מאה מן החולין. עי' בהר"ש שכתב דאף החולין שבדמוע מסייעי' לבטל ולפ"ז ממילא הדין לכאורה בדינא דמתני' הקודם בסאה תרומה שנפלה לק' והגביהה ונפלה למק"א בכל ענין אינה מדמעת דהא בכל פעם יש באותו מדומע א' מק"א תרומה והשאר חולין. וכן ראיתי שכתב הרא"ש להדיא. אולם דעת הרמב"ם בפי' ובחבורו דאין החולין שבמדומע מסייעי' לבטל ע"ש. אח"כ מצאתי בעזה"י שכ"כ ג"כ הפר"ח יו"ד (סי' צ"ט ס"ק כ"א) דבודאי במתני' דהכא אינה מדמעת כלל דהא החולין שבו מבטלין. ותמה ג"כ על הרמב"ם בפירושו הנ"ל וכתב דבדברי הרמב"ם בחבורו אינו הכרח כ"כ דחולק על הר"ש:

ט[עריכה]

[אות לו] בהרע"ב ד"ה ופחתו. ואין כאן מאה ואחד. והר"ש כתב דאפי' היה כן היה מותר דכבר נתבטל. ומש"ה לא קתני ברישא אם ידוע שהחטים של תרומה יפות. ועיין ברשב"א בתהה"א הובא בב"י יו"ד (סי' צ"ט) שכתב אלמא עד דאיכא למימר דפחתה תרומה מותר הא לא פחתה תרומה אסור ע"ש אולם בשו"ת הרשב"א (סי' תס"ג) כתב דמדלא תני ברישא ואם ידוע דהחטים תרומה יפות דאסורים ע"כ דדוקא בנפלה אחרת ממש בעינה אסורה אבל לא בכה"ג דהתרומה עצמה הותירה. ומקולי תרומה הוא כיון דהחמירו בה מצד א' להצריך ק' הקילו בה מצדדים אחרים עיי"ש:

[אות לז] שם בתי"ט ד"ה כך פחתה. ולא הוי מבטל וכו'. אבל הר"ש כתב דמתני' ר' יוסי היא דאמר אף מתכוין וילקוט ויעלה בק"א עכ"ל. והיינו ר"י דמתני' ו' (פ"ק דערלה). ואם כן להלכה דלא קיי"ל כר"י דהתם ה"נ אסור לכתחלה לטחון. ועיין פר"ח יו"ד (סס"י ס"ד) שכתב הטעם בשם הירושלמי. כיון דאין כוונתו לבטל רק לטחון החטים מש"ה מותר לכתחלה ע"ש. וכ"כ הרא"ש הובא דבריו בשו"ת רשב"א (סי' תס"ג):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.