תוספות רבי עקיבא איגר/שבת/יז

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ שבת יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

[אות קנ] ברע"ב ד"ה ליטול בה את הקוץ. ובלבד שלא יתכוין. אף דזהו מספיק רק לר"ש דהלכה כמותו דדשא"מ מותר מ"מ מתני' כ"ע הוא דפשיטא ליה להש"ס דליכא פלוגתא במשנה זו. תוס' במסכתין (ריש דף ק"ז). וטעמא דשרי לר' יהודה משום דהוא סובר מקלקל בחבורה פטור. גמרא סנהדרין (דף פ"ד ע"ב). וזה שאמר בעלמא בגמרא דר"י סובר מקלקל בחבורה פטור ממתני' דהכא שמעינן לה דכיון דס' דמשאצ"ל חייב ע"כ טעמא דשרי ליטול הקוץ משום דמקלקל בחבורה פטור. תוס' סנהדרין שם ד"ה מאן. והיינו ג"כ משום דמסתברא להש"ס שאין חולק כלל בדין זה דמחט של יד. והנה מצינו בכריתות (דף כ') דמה דמחייב ר"א במל את שלאחר השבת בשבת כיון דמקלקל בחבורה חייב גם מתעסק חייב. וא"כ לכאורה ממה דשרי ליטול הקוץ יחויב דיסבור דמשאצ"ל פטור. וא"כ באינו מתכוין דממילא א"צ לגופו אינו חייב. ולפ"ז ע"כ מה דמחייב ר"א חטאת במכבד ומרבץ בפסחים (דף ס"ה) אף דהוי אינו מתכוין דהא לרבנן שרי משום דשא"מ. צ"ל או כמ"ש התוס' פ' המצניע דבזהו עצמו פליגי דרבנן ס' דלא הוי פסיק רישא ור"א ס' דהוי פ"ר או כמ"ש התוס' בסנהדרין (דף פ"ה ע"א) דס"ל לר"א דהך תיקון דכיבוד וריבוץ זהו בעצמו ענין בנין וע"כ קשיא לי מה דמבואר מדבריהם שם דמכח ההקדמה שהקדימו דגם לר"י דשא"מ בשבת רק מדרבנן אסור הוצרכו לכך. אבל לולא ההקדמה היה אפשר לומר בפשיטות דר"א דהמכבד ס"ל כר"י והרי בלא"ה צ"ל הכי דהא ר"א ע"כ סובר דשא"מ מותר וצ"ע:

ועוד תימה על התוס' אי מהכא ידעינן לה לר"י דמקלקל בחבורה פטור א"כ איך מספקינן פ"ק דכתובות גבי דם מפקיד פקיד דדלמא הלכה דדשא"מ אסור וגם מקלקל בחבורה חייב הא זהו א"א דא"כ מחט של יד ליתסר לדינא והרי לפי שיטתם ס"ל להש"ס דמחט של יד אתיא ככ"ע ואין בזה חולק ואיך נאמר דלדידן להלכה באמת אסור. ותו קשיא לי דלדבריהם צ"ל הא דאמרינן בשבת ג"כ דמקלקל בהבערה תלוי בדר"ש ור"י היינו דזה תלוי בזה דמאן דס' מקלקל בחבורה חייב וע"כ דיליף לה מדאיצטריך קרא למשרי מילה בשבת ומוכח דס"ל דתיקון מצוה לא הוי תיקון ממילא מדאסר רחמנא הבערת בת כהן והא בישול פתילה דלמצוה לא הוי תיקון ע"כ מוכח דמקלקל בהבערה חייב. וכיון שכן יקשה לראב"צ בכריתות לשינויא דר"א דמיירי בנתכוין לכבות העליונות והובערו התחתונות ומיירי ע"כ בלא ניחא ליה דאל"כ גם לר"ש חייב א"כ הוי מקלקל לענין הבערה. ומוכח דס"ל לראב"צ דמשאצ"ל חייב וגם מקלקל בהבערה חייב. וממילא יחויב שגם מקלקל בחבורה חייב וכנ"ל, הרי דאפשר שיסברו תרווייהו בהדדי דמשאצל"ג חייב וגם מקלקל בחבורה חייב וא"כ דלמא גם ר"י סובר כן. וצע"ג:

ד

[אות קנא] בהר"ב ד"ה רבי נחמיה. ולא לצורך דבר אחר. ולצורך מקומו שרי לרבי נחמיה. גמרא:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.