תוספות רבי עקיבא איגר/עירובין/ו

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ עירובין ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

[אות מט] תוי"ט ד"ה ר"י אומר. עד שלא יצא היום. ולפ"ז גם ר"י ס"ל לענין דין ביטול דאחר שהחזיק זה א"י דהמבטל לחזור מביטול ופליגי רק אם צדוקי כעו"ג וזה כוונת התוי"ט (במתני' ד') ד"ה רי"א ובש"ס איכא עוד שינוי' ואב"א כאן במומר לחלל שבתות בצינעא כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא היינו דמתני' מיירי בצינעא דאינו כעו"ג ועד שלא יוציא היינו כפשטא וטעמא דר"י דס"ל דאף אחר שהחזיק יכול לחזור מביטולו וכתב הרא"ש דהאי שינוי' עיקר דא"צ להגיה המשנה ומ"מ אפשר דהלכה כר"מ דא"י לחזור מביטולו אחר שהחזיק דקי"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב. ורש"י במתני' כתב ועשו צרכיכם במבוי מבעוד יום דבשבת לא מהני לכו האי ביטול שמא יוציא ויאסור עליכם דקסבר ר"י אע"ג דהחזיקו בני מבוי במבוי תחלה מצי לאהדורי ביה עכ"ל. ותמוה לי טובא דמאי בעי רש"י בזה דעשו צרכיכם היינו מבע"י ולא כפשוטו דלר"מ הזהיר שיראו לזרז דמיד כשקידש היום יעשו איזה שימוש במבוי. ובזה סגי דאחר החזקה א"י לחזור ולזכות בו. ולר"י הזהיר שימהרו במה דאפשר. לעשות כל תשמישם בנחיצה קודם שיוציא ויחזור לזכות. וברייתא דקתני עד שלא תחשך היינו דהברייתא נקט הטעם דהוי כעו"ג ולא מהני ביטולו אבל למה דנקט רש"י הטעם דמצי לאהדורי ביה למאי צריך לפרש החזיקו מבע"י. וצ"ע:

ובריטב"א הביא בשם הירושלמי דאף לשינויא ב' הנ"ל דטעמא דר"י דיחזור מביטולו זהו רק בצדוקי דאע"ג דמבטל כישראל לא אלים ביטוליה ולא גמר ומבטל אבל בישראל גמור אלים ביטוליה וכיון דאחזיקו בני מבוי במבוי תו לא מצי למיהדר ביה:

ה

[אות נ] במשנה ואחד זה אינם צריכים לערב. בסוגיין מוקי רבה בחצר שבין ב' מבואות וערבו עם מבוי זה ועם מבוי זה והניחו העירוב בחצר כדין שיתופי מבואות ואין צריכין לערב דקאמר ר"ש. היינו דהחצר מותר עם המבואות והם עמה. אבל המבואות אסורות זו לזו. ור"ש לטעמיה דס"ל הכי (לעיל פ"ד מ"ו) בג' חצירות. ורבנן לטעמייהו דס"ל דהאמצעית ג"כ אסורה עם שניהם משום הכי אילו ערבו ביין היו כולם מותרים זה בזה דלעיל מיירי שהניחו העירוב באמצע בב' בתים מש"ה לא מהני לחיצונות אבל הכא במונח בחצר שלשתן מותרות זו בזו. אבל ביין ושמן דלא הוי עירוב להדדי והחיצונות אסורות זה בזה גם האמצעי אסור עמהם. ורב יוסף מוקי פלוגתייהו דר"ש ורבנן בפלוגתא דרבנן ור"י בן נורי דר"ש ס"ל כריב"ן דיין ושמן מחוברים זה לזה ומקרי יכול לערב זה בזה והך תירוצא דר"י לא שייך רק אליבא דאביי דמוקי מתני' דהכא דיין ביין גם בב' כלים מהני ויין ושמן לא דלא חזי לעירובי מש"ה ר"ש דס"ל כריב"נ מקרי חזי לערובי אבל לרבא דמוקי מתני' דיין ביין מהני רק בכלי א' והא דנקט ביין ושמן משום דאורחא דמלתא דהם בב' כלים א"כ מה בכך דר"ש ס"ל כריב"נ דחזי לערובי הא אפילו יין ביין בב' כלים לא מהני. וע"כ דרבא ס"ל כאוקימתא דרבה דמיירי בחצר שבין ב' מבואות. והרע"ב קיצר מאד ולא ביאר פירושא דמתני'. וביותר דלפי מה דנקט כרבא דמיירי בכלי א' א"כ צריכים לאוקימתא דרבה. א"כ האיך כתב הרע"ב דאין הלכה כר"ש והא קי"ל לעיל (פ"ד) גבי שלש חצירות דהלכה כר"ש כמ"ש הרע"ב שם וא"כ גם הכא הלכה כר"ש וצ"ע:

ז

[אות נא] ברע"ב בסוף המשנה ד"ה או שאין. לערב דכיחידים דמו עכ"ל. ומבואר בסוגיין דאף אם מערבי' עם חצר אחרת אינם צריכים ליתן רק עירוב א' ורק אם יש דיורים באותו חצר כיון דאסרי אהדדי ומוליכים עירובם לאחד מבתי חצר בזה צריכים לערב כל חבורה וחבורה:

ח

[אות נב] בתוי"ט ד"ה מבני מבוי וכו'. דהכא טעמא אחרינא. עדיין אינו מתורץ מה דאמרי' בסוגיא כולה ר"מ וכו' והיינו לפי הגירסא במתני' דפתוחות זו לזו וטעמא דמציעתא כיון דרובה ערבא לא משתכח. ה"נ נבימא וסיפא דשכח אחד ולא נשתתף וצ"ע. ומ"ש התוי"ט ובתוס' (דף ע"א) נדחקו בזה. אנכי בעניי לא מצאתי מזה בדבריהם:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.