הון עשיר/עירובין/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ עירובין ו

א

הדר עם הנכרי וכו' הרי זה אוסר עליו. לכאורה נראה דהל"ל נכרי הדר עם ישראל וכו', דבהכי משתמע יותר לישנא דמתניתין, אלא משום דדירת נכרי לאו שמה דירה נקט הכי:

או עם מי שאינו מודה בעירוב. פי' הר"ב, כותי. והכי אמר רב חסדא בפ' בכל מערבין (דף לא:) והעלו התוספות דהכא (דף סא: ד"ה הדר) דכותי לא חשיד אשפיכות דמים. ומשום הכי אפילו חד שכיח דדייר, ואפילו הכי לא אסר רא"בי דהלכתא כותיה אא"כ הם שנים, שלא להחמיר עליו יותר מבנכרי דמכחו קא אתי כמ"ש התוספות, ה"ט דנשנה אחר הנכרי, דהוו לא זו אף זו לדברי ראב"י דהלכתא כותיה:

עד שיהיו שני ישראלים אוסרים זה על זה. דשנים שכיחי דדיירי כמ"ש הר"ב, דאיש את רעהו יעזורו ולא מסתפו מן הגוי אע"ג דחשוד אשפיכות דמים, וזהו דווקא כשאוסרים זה על זה, שמקפידים זה על זה ואין אחד הולך ומניח ביתו על האחר, אלא על הרוב שניהם גם יחד נמצאים בחצר ומש"ה לא מסתפו ומטעם זה שכיחי דדיירי, אבל שני ישראלים שאינם אוסרים זה על זה דמסתמא הם עומדים בבית אחד, ולכן כל אחד סומך על חבירו והרבה פעמים מניחו יחידי בביתו, לא שכיחי דדיירי דחיישו אדמניחו בבית יחידי דשכיח שהגוי החשוד יהרגהו, ולהכי לא גזר בהו רא"בי שיהיה הגוי אוסר:

ב

אמר רבן גמליאל מעשה. ומהמעשה נדע סברתו, וסברת הת"ק הרי היא נרמזת בדבריו הסתומים, דקאמר סתם, עם מי שאינו מודה בעירוב, דלשון זה לכאורה כולל אף הצדוקי שאינו מודה בעירוב, וכן פי' הר"ב בפ"ג משנה ב', אע"ג דהתם בש"ס (דף לא:) לא נזכר בפירוש אלא כותאי כמ"ש לעיל, והא דלא פי' הכא בפירושו כי אם כותי, הוא כדי שיעלה לו לפרש מתניתין בחסורי מחסרא כפשט הש"ס כדרכו בשאר המקומות, ומ"מ עדיין צריכין אנו למודעי מ"ט לא הזכירו התם בש"ס כי אם כותאי, וכמו כן הכא למה שאלו צדוקי מאן דכר שמיה אם הוא בכלל מי שאינו מודה בעירוב, וצ"ע:

ד

בין בשוגג בין במזיד. בשוגג שכיח שיעשנו יותר ממזיד, משום הכי הקדימו למזיד אע"ג דהוי זו ואצ"ל זו:

ה

לזה ביין ולזה בשמן. לר"ש אצטריך, ואזלא לה הרגש התוספות (דף עא. ד"ה אי אמרת) שכתב התי"ט, למה לא תנן יין ויין בשני כלים לרבותא. ואע"ג דאין הלכתא כוותיה, מדבריו אלו אנו מוצאים במאי קמפלגי כמפורש בש"ס (שם:):

ו

חמש חבורות. מנין זה אצטריך שהרי אין בית שער יחיד, ולפחות צריך שיהיו שנים כמ"ש התי"ט, וקמ"לן דאפילו שלשה לשנים חשבינן כלהו לבית שער, אי לאו דכלהו פתוחים לחצר דבהכי איירינן כמ"ש הר"ב:

ז

השותפין. בנוסח המשנה דש"ס ובש"ס נמי שנזכרה משנה זו לא גרסינן ליה, וכן כתב רש"י (דף עד:) בפירוש, דלא גרסינן ליה. וכן נראה עיקר, כי פי' הר"ב ביה לקיים הגירסא והוא מפי' רמב"ם דחוק הוא:

ח

חמש חצרות. סירכא דחמש חבורות נקט:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.