תוספות רבי עקיבא איגר/סנהדרין/א

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ סנהדרין א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות א] תוי"ט ד"ה נזק. לאו דשן ורגל. נראה דתוס' כ"כ רק בשיטתייהו דמבואר בדבריהם דמאי דאמרינן בפרק החובל דמידי דשכיח עבדינן שליחותייהו היינו דינא דמתני' דהכא דדיני ממונות בג' הדיוטות משום דלא תנעול היינו דמשום זה עבדינן שליחותייהו וא"כ בכל מה דאמרי' שם בפ' החובל דעבדינן שליחותייהו נכלל בדינא דמתני' דהכא דד"מ בג'. עיין תוס' (ד"ג ע"א ד"ה שלא). ומש"ה הוצרכו לדחוק שם דמה דקתני במתני' בגזילות וחבלות בעי ג' מומחים היינו גזילה שע"י חבלות (דזה לא שכיח. אבל סתם גזילות) הא אשכחן בכמה דוכתי שהיו דנין בבבל דיני גזילות, אבל מדברי רש"י (ד' י"ג ע"ב ד"ה למידן דיני קנסות) מבואר דס"ל דהם ב' ענינים דמתני' דהכא מיירי בא"י דאפשר עפ"י מומחים בזה רק בהלואה חששו לנעילת דלת סגי בג' הדיוטות. אבל גזילות וחבלות בעינן מומחים אבל בבבל דליכא כלל מומחין בזה אמרי' בב"ק דבמידי דשכיח וליכא קנס עבדינן שליחותייהו עיי"ש וכ"נ מדברי הרא"ש בשמעתין ומה דאמרי' בפ' החובל שליחותייהו עבדי' מידי דהוי אהודאות והלואות צ"ל דה"ק דכמו דתקנו בהודאות והלואות דמשום תיקון עולם דלא בעיא מומחים (אף בא"י) ה"נ בניזקין היכא דליכא מומחים כגון בבבל תקנו למעבד שליחותייהו. א"כ הכא ממילא ניחא דגם נזק דשן ורגל אין דנין בא"י רק במומחים:

ג

[אות ב] תוי"ט ד"ה והמיאונים. דכל דתיקון רבנן. בפשוטו היינו דמיאון בקידושין דרבנן תיקנו כעין דאורייתא. דהיינו גט בקידושי דאורייתא וא"כ מוכח דגט צריך להיות בב"ד של ג' ובאמת תמוה לכאורה הא (בפ"ט מ"ד דגיטין) מבואר דלר"א דע"מ כרתי נותן לה בפני עדים. ולר"מ משמע דכיון דע"ח כרתי א"צ ליתן בפ"ע (אלא דתוס' כ' בשם ר"ת דמ"מ צריך ליתן בעדים דאין דבר שבערוה פחות מב') אבל עכ"פ משמע דל"צ רק בפני ב' עדים. וכן בפ"ק דגיטין גבי בפ"נ איכא פלוגתא אם צריך ליתן בפני ג' להעיד בפנ"ח בפני ב"ד. או דמהני בפני ב'. אבל בא"י לכ"ע נותן בפני ב'. אחר זמן רב מצאתי שעמד בזה בתשובת נודע ביהודה מהדורא תניינא (אבן העזר סימן קיד):

ה

[אות ג] במשנה ולא את כה"ג. היינו דיני נפשות אבל ממונו של כ"ג דנין בג' כמ"ש התוי"ט לקמן (רפ"ב). ובסוגיא (דט"ז) דייק כן אביי מדבעי ר"א שורו של כה"ג בכמה למיתת בעלים דידיה מדמינן ליה או למיתת בעלים דעלמא מכלל דממונו פשיטא ליה ואמרי' עלה פשיטא מהו דתימא הואיל וכתב כל הדבר הגדול כל דברים של גדול קמ"ל. וקשה לי למאי צריך אביי למידק כן מאיבעיא דר"א הא מוכח כן מברייתא דלקמן (די"ח ע"א) כ"ג שעבר על ל"ת הרי הוא כהדיוט לכל דבריו ואמרי' עלה פשיטא סד"א הואיל ותנן וכו' אימא כל דברים של גדול קמ"ל ואימא ה"נ מי כתיב דברי גדול הדבר הגדול כתיב דבר גדול ממש (היינו דעבר עבירה שיש בה מיתת ב"ד) וכיון דלענין מלקות דנין בג' דבעינן דוקא דבר גדול ממש מכ"ש ממונו וצ"ע:

[אות ד] במשנה ואין מוציאין כו'. בתוספתא (פ"ג דסנהדרין) איתא אין מעמידין לא מלך ולא כ"ג אלא עפ"י ב"ד של ע"א וכתבה הרמב"ם לדין מלך (רפ"ה מהלכות סנהדרין ובפ"א ח"ג מהלכות מלכים. ודין כ"ג בפ"ד מהל' כלי המקדש):

[אות ה] תוי"ט ד"ה ואין עושין עיר הנדחת וכו'. למעוטי שבט. בלא"ה לק"מ דהרי שבט אינו בכלל עיר הנדחת ונידונין בסקילה כיחידים כמ"ש הרמב"ם (פ"ד ה"ב מהל' עכו"ם) בתנאי עיר הנדחת שיהיו המודחין ממאה ועד רובו של שבט. אבל אם הודח רובו של שבט דנין אותן כיחידים שנא' יושבי העיר ולא כפר קטן ולא כרך גדול וכו'. וא"כ אף דקתני ואין עושין עיר הנדחת אלא עפ"י ב"ד של ע"א מ"מ היה ס"ד לומר דשבט כיון דנידונים כיחידים יהא נידון ג"כ בכ"ג כיחידים וכס"ד דהש"ס באמת. מש"ה איצטריך למעט ג"כ שבט:

מעבר לתחילת הדף

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.